
ארגון הבריאות: בדידות קשורה ל-871 אלף מקרי מוות בשנה
ועדת ארגון הבריאות העולמי לקשר חברתי קבעה שבדידות היא איום בריאותי בסדר גודל של עישון, ושאחד מכל שישה אנשים בעולם סובל ממנה
בדידות נתפסת בדרך כלל כתחושה לא נעימה שמאפיינת את מי שאין לו מספיק ידידים ומשפחה תומכת ומעיבה על איכות החיים. כעת, דוח חדש ורחב היקף של ארגון הבריאות העולמי מציב אותה במקום אחר לגמרי: כאיום בריאותי גלובלי בסדר גודל שמתחרה בעישון ובהשמנה, עם מספר קורבנות שנתי שקשה לתפוס.
ועדת ארגון הבריאות העולמי לקשר חברתי פרסמה דוח שלפיו בדידות ובידוד חברתי קשורים לכ-871 אלף מקרי מוות בשנה, כ-100 בני אדם בכל שעה. ההערכה מתייחסת לתקופה שבין 2014 ל-2019. הדוח מצא גם שאחד מכל שישה אנשים בעולם חווה בדידות, נתון שהופך אותה לתופעה המונית ולא עניין שמיוחסלשוליים.
למה זה קטלני כמו סיגריות
ההשוואה לעישון אינה מטאפורה בלבד. מחקרים שנסקרו בדוח מצאו שההשפעה של ניתוק חברתי על התמותה דומה לזו של עישון עד 15 סיגריות ביום, וגדולה מזו של השמנה או חוסר פעילות גופנית. הבדידות מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לשבץ, לדמנציה, לדיכאון ולחרדה.
המנגנון הביולוגי מתחיל להתברר. אינטראקציה עם חברים ובני משפחה מחזקת את המערכת החיסונית ומפחיתה תהליכים דלקתיים בגוף. מחקר שבחן חלבונים בדגימות דם של יותר מ-42 אלף מבוגרים מצא שקשרים חברתיים מעטים נקשרו לרמות גבוהות יותר של חלבונים המעורבים בדלקת ובתגובת עקה, שני מסלולים המקושרים למחלות כרוניות.
ד"ר ויווק מרתי, יו"ר משותף של הוועדה ומי שכיהן כמנתח הכללי של ארצות הברית, תיאר את התגובה שלו לנתונים. "ההיקף והעוצמה של ההשפעה על הבריאות שלנו, של בדידות שמקושרת ל-870 אלף מקרי מוות בשנה, ממש הדהימו אותי", אמר.
מרתי הצביע על הפער בין התפיסה הרווחת לבין הראיות. "אני חושב שאנשים רבים חושבים על בדידות רק כתחושה רעה. אך כשרואים מספרים כאלה, מתברר שהיא בעלת השלכות עצומות על הבריאות והרווחה שלנו", אמר. הוא הוסיף כי הדוח מציע כיוון פעולה: "הוועדה שלנו משרטטת מפת דרכים כיצד נוכל לבנות חיים מחוברים יותר".
האיכות חשובה: טפחו את הקשרים
הפתרון אינו דורש שינוי אישיות. מחקרים מראים שהאיכות של הקשרים חשובה יותר מהכמות, ושמספר קטן של קשרים עמוקים מגן יותר מרשת רחבה ושטחית. פעולות קטנות מצטברות: שיחת טלפון קבועה עם חבר, ארוחה משותפת שבועית, התנדבות שמזמנת מפגש עם אנשים, או פשוט יציאה יזומה מהבית במקום ערב נוסף מול המסך.
עבור מבוגרים הסיכון גבוה במיוחד לאחר פרישה, אלמנות או מעבר דירה, רגעים שבהם המסגרות החברתיות הטבעיות מתפרקות. זיהוי מוקדם של התקופות האלה ובניית מסגרת חדשה, חוג, קבוצת ספורט או מפגש קהילתי, יכולים לקטוע את מסלול ההידרדרות לפני שהוא מתבסס.
הדוח קורא גם למדינות ולמעסיקים לפעול, ולא להשאיר את הבדידות כבעיה פרטית. סביבות עבודה, תכנון ערים ומרחבים ציבוריים משפיעים על כמה קל או קשה לאנשים להיפגש. עצם הצבת הבדידות על סדר היום הבריאותי, לצד תזונה ופעילות גופנית, היא שינוי תפיסתי שהוועדה מבקשת להוביל.
ההשלכה האישית ברורה: השקעה בקשרים חברתיים אינה מותרות או בזבוז זמן, אלא פעולה בריאותית מדידה, בדיוק כמו הליכה יומית או הימנעות מעישון. הדוח של ארגון הבריאות העולמי הופך את מה שנראה כמו עניין רגשי לגורם סיכון שאפשר וצריך לטפל בו.