כל דולר בהימור: שני דולרים פחות בחיסכון

ההימור על משחק הכדורגל אינו בא על חשבון הבילוי במסעדה או הקנייה בקניון, אלא ישר מחשבון החיסכון. מחקר בשם "מהמרים על היציבות: השפעת הימורי הספורט על משקי בית פגיעים", שהתפרסם כמאמר עבודה של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), מצא שעל כל דולר שמשק בית מהמר על ספורט, הוא מפקיד שני דולרים פחות בהשקעות. סך ההשקעות נטו של משקי בית מהימורים צנח בכ-14%.

המחקר נערך בידי פרופ' סקוט בייקר (Scott Baker) מבית הספר למנהל קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת קנזס ומאוניברסיטת בריגהם יאנג. הצוות ניתח נתוני עסקאות פיננסיות של יותר מ-230 אלף משקי בית ב-25 מדינות שבהן הופעלו הימורי ספורט חוקיים, בין השנים 2018 ל-2023.

לא במקום בילוי אחר

ההנחה הרווחת הייתה שהימורי ספורט מחליפים צורות הימור או בידור אחרות, ולכן אינם מזיקים במיוחד. המחקר סתר זאת. העלייה בהימורי ספורט לא באה על חשבון לוטו או קזינו, אלא הקטינה ישירות את החיסכון. הימור מסוכן דחק החוצה השקעה בעלת תוחלת חיובית.

בייקר הסביר את ההבדל. "אם הימורי ספורט היו דוחקים צורות הימור אחרות, כמו הגרלות, אז ייתכן שזה היה טוב יותר לצרכנים", אמר. אך במציאות, ההימור החדש נוסף על ההוצאות הקיימות במקום להחליף אותן. "באופן כללי, ככל שההוצאה על בידור והימורים עולה, דברים רעים קורים לתקציב של אנשים במקומות אחרים", הוסיף.

הממצא הזה מפתיע דווקא משום שהוא סותר את ההיגיון הכלכלי הפשוט. אפשר היה לצפות שכסף המופנה להימור יבוא על חשבון הוצאה מיותרת אחרת, אך הנתונים מראים שהוא נגרע דווקא מהאפיק החשוב ביותר לעתיד משק הבית, החיסכון וההשקעה.

מי שנפגע הכי הרבה

ההשפעה אינה מתחלקת שווה בשווה. היא מתרכזת דווקא במשקי בית מוגבלים כלכלית. אצלם עלה חוב כרטיסי האשראי, קטן האשראי הזמין וגדלה תדירות המשיכות ביתר בחשבון. מדינות שבהן הותרו הימורי ספורט ראו ירידה בציוני האשראי המצרפיים של תושביהן ועלייה בפשיטות רגל.

בייקר הצביע על מנגנון שמחריף את הבעיה. "אם אתה אדם שאוהב מאוד להוציא כסף היום על חשבון חיסכון לטווח ארוך, אז סביר יותר שתהיה מוגבל כלכלית וגם סביר יותר שתתעניין בהימורים", אמר. אותן תכונות שמושכות אנשים להימור מקושרות גם לפגיעוּת פיננסית מלכתחילה, כך שההימור מכה חזק יותר דווקא במי שיכול להרשות זאת לעצמו הכי פחות.

הנוחות שמזינה את הדחף

אחד ההסברים לגודל ההשפעה טמון בזמינות. הימורי ספורט באפליקציה נגישים בכל רגע, מכל מקום, בלחיצת כפתור. הקלות הזאת מסירה את החיכוך שבעבר ריסן הימור אימפולסיבי, כשהיה צריך להגיע פיזית למקום מסוים.

בייקר אף הציע כיוון מדיניות הנובע מכך. "אם אנחנו מודאגים מכך שאנשים פועלים באימפולסיביות, אז מנוף אחד שיזיז את המחט יהיה לגרום לכל הימורי הספורט להתרחש בתוך מתחם פיזי כלשהו", אמר. עצם הצורך להגיע למקום מסוים כדי להמר היה מוסיף חיכוך שמצמצם החלטות פזיזות.

• כתב אישום: חבורה הפעילה הימורים, סחיטה והלוואות נשך במגדל העמק
• חשד: מפעיל הטלפרומפטר של טראמפ הימר על נאומיו

שיטת המחקר מחזקת את מהימנות הממצאים. החוקרים השוו בין השינויים שחלו במדינות שהתירו הימורי ספורט לבין השינויים במדינות שבהן ההימורים עדיין לא הותרו. מכיוון שכל מדינה אישרה את ההימורים במועד אחר, ניתן היה להבחין בין השפעת ההסדרה עצמה לבין השפעות של מגמות כלכליות רחבות שהתרחשו באותה תקופה.

הסכומים שמאחורי הנתון

בממוצע, מהמר הוציא כ-1,100 דולר בשנה על הימורי ספורט. עד סוף תקופת המחקר, כ-8% ממשקי הבית במאגר השתתפו בהימורים. הסכום עצמו נשמע מתון, אך ההשפעה על החיסכון גדולה ממנו, מפני שכל דולר מהומר גורר קיצוץ כפול בהשקעות.

ההסבר לפער נעוץ בהתנהגות הפיננסית הכוללת. אדם שמפנה כסף להימור נוטה גם לצמצם את ההפקדות הקבועות לחיסכון ולהשקעה, לא רק להסיט את הסכום המדויק שהומר. ההימור משנה את סדר העדיפויות של משק הבית כולו, ולא רק את שורת ההוצאה הבודדת.

ההפרש בין הימור להשקעה

המחקר מחדד הבחנה שנוטה להיטשטש. הימורי ספורט הם פעילות שבה הסיכויים מוטים לטובת מפעיל ההימורים, ולכן לאורך זמן המהמר הממוצע צפוי להפסיד. לעומת זאת, השקעה בשוק ההון עשויה להניב תשואה חיובית לאורך שנים. לכן, כאשר כסף עובר מהשקעות להימורים, לא מדובר במעבר ניטרלי בין שני אפיקים דומים, אלא במעבר מצבירת ערך לפעילות ששוחקת אותו.

הפער הזה מצטבר בעוצמה עם השנים. סכום שמושקע בשוק צומח בריבית דריבית ומכפיל את עצמו לאורך עשורים, בעוד אותו סכום שמהומר נעלם ברובו. שני הדולרים החסרים בהשקעה על כל דולר מהומר אינם רק הפסד מיידי, אלא ויתור על כל הצמיחה העתידית שאותו כסף היה מייצר.

• המכסים חוזרים: ממשל טראמפ מטיל מכס של 50% על קנדה בשל טענות לאפליה
• החסה הקטלנית: המהלומה הקשה של טקו בל והנפילה בתנועת הסועדים

ההשלכה חדה במיוחד על משקי בית צעירים, שעבורם אופק ההשקעה ארוך והכוח של הריבית דריבית גדול. דווקא הקבוצה שיש לה הכי הרבה מה להרוויח מהשקעה מוקדמת היא זו שהמחקר מצא כי היא זאת שנמשכת יותר להימור הדיגיטלי הזמין, ולכן משלמת את המחיר הכבד ביותר בטווח הארוך.

מה משק בית יכול ללמוד מכך

הכלי המעשי הראשון הוא להתייחס להימור כאל הוצאת בידור מתוקצבת מראש, ולא כאל השקעה. סכום קבוע וקטן שהוגדר כגבול עליון, בדומה לתקציב ליציאה לסרט, מונע את הזליגה מהחיסכון. הבעיה במחקר לא הייתה עצם ההימור, אלא היעדר גבול שהוביל לדחיקת ההשקעות.

הכלי השני נשען על התובנה בדבר הנוחות. הסרת האפליקציה מהטלפון, כיבוי התראות והוספת חיכוך מכוון - למשל קביעה שכל הימור מחייב המתנה של יום - מחזירים את הבלם שהזמינות הדיגיטלית הסירה. ככל שקשה יותר להמר באימפולסיביות, כך קטן הנזק לתקציב.

הכלי השלישי הוא הפרדה פיזית בין כספי החיסכון לכספי ההוצאה השוטפת. כשההפקדה לחיסכון אוטומטית ומתבצעת בתחילת החודש, לפני שהכסף זמין להימור, היא מוגנת מפני הדחף של הרגע. ההפרדה הזאת הופכת את החיסכון לברירת המחדל, ואת ההימור למה שנשאר, במקום ההפך - וזו בדיוק הנקודה שבה נשבר הדפוס שהמחקר תיעד.