שיא בהשקעות בדיפנס־טק - והחשש מבועה הולך וגובר
ההשקעות בטכנולוגיה ביטחונית שברו שיא נוסף בתחילת 2026. לפי נתוני PitchBook, קרנות הון סיכון הזרימו ברבעון הראשון כ־19.8 מיליארד דולר ל־262 עסקאות בתחום, לעומת 17 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד ו־5.7 מיליארד דולר בלבד ברבעון הראשון של 2024.
הזינוק אינו נשען רק על התלהבות זמנית. המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, הגידול בתקציבי הביטחון והביקוש לרחפנים, תוכנה ומערכות אוטונומיות יצרו שוק גדול יותר לחברות צעירות. בעקבות זאת צמחה קבוצה של סטארט־אפים שמבקשים להפוך לקבלניות הביטחון המרכזיות של העשורים הבאים.
אלא שהכסף הרב דחף גם את השוויים לרמות שקשה להצדיק באמצעות ההכנסות הקיימות. חברות בשלבים מוקדמים מגייסות כיום לפי מכפילים של 17 עד 50 על ההכנסות, ולעיתים אף יותר. אנדוריל מוערכת ב־61 מיליארד דולר, Shield AI ב־12.7 מיליארד דולר ו־Saronic ב־9.25 מיליארד דולר, בעוד פאלנטיר נסחרת לפי שווי של יותר מ־325 מיליארד דולר.
הביקוש אמיתי, אך החוזים מגיעים לאט
הסיכון אינו נובע מחוסר צורך בטכנולוגיה חדשה, אלא מהפער בין קצב עליית השווי לבין קצב ההתקדמות של עסקי הביטחון. פיתוח מוצר עשוי להיות מהיר, אך ניסויים, אישורים, מכרזים והמעבר להזמנה בהיקף מלא נמשכים לעיתים שנים. בזמן ההמתנה נדרשות החברות לממן צוותי פיתוח, מתקני ייצור וניסויים יקרים. סטארט־אפ שגייס לפי מכפיל גבוה עלול להיקלע ללחץ אם חוזה מרכזי מתעכב, מצטמצם או נשאר בשלב הפיילוט. ככל שהשווי בסבב הקודם גבוה יותר, כך קשה יותר לבצע גיוס נוסף בלי להציג צמיחה מהירה.
ההצלחה של פאלנטיר ואנדוריל חיזקה את ההנחה שניתן לערער על השליטה של קבלניות הביטחון הוותיקות. עם זאת, לא כל חברה שמפתחת רחפן, מערכת חישה או תוכנת פיקוד תצליח להגיע לייצור המוני ולבנות קשרים ארוכי טווח עם ממשלות וצבאות.
דווקא החברות הוותיקות נסחרות במחירים מתונים יותר
מול השוויים של הסטארט־אפים בולט התמחור של חברות כמו לוקהיד מרטין ו־RTX. הן מציעות פחות מהירות וסיפור צמיחה פחות חדשני, אך מחזיקות בצברי הזמנות, בתזרים מזומנים ובחוזים ממשלתיים שכבר נחתמו.
היתרון שלהן אינו מסתיים במכירת מערכת הנשק. מטוסים, טילים ומערכות הגנה אווירית מייצרים הכנסות נוספות מתחזוקה, חלפים, תוכנה ושדרוגים לאורך שנים. כך נוצר בסיס רווחים יציב יותר מזה של חברה שתלויה עדיין בחוזה ראשון או בלקוח מרכזי אחד. עבור משקיעים שמאמינים כי ההוצאה הביטחונית תמשיך לגדול אך חוששים מתמחור גבוה מדי, החברות המסורתיות עשויות להציע חשיפה זהירה יותר למגמה. הן אינן מבטיחות את שיעורי הצמיחה של הסטארט־אפים, אך גם אינן דורשות להניח שכל תוכנית פיתוח תהפוך להזמנה רחבת היקף.
השוק הביטחוני מתפצל אפוא בין שתי קבוצות: חברות צעירות שמגייסות לפי ציפיות לצמיחה מהירה, וקבלניות ותיקות שכבר נהנות מהעלייה בתקציבים. גל ההשקעות בתחום עשוי להימשך, אך השאלה המרכזית אינה אם יוזרם עוד כסף - אלא אילו חברות יצליחו להפוך אותו להכנסות ולרווחים.
