רשות החדשנות תשקיע 100 מיליון שקל בתשתית לאומית למחשוב קוונטי

רשות החדשנות משיקה קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית למחשוב קוונטי, בתקציב של 100 מיליון שקל. התשתית נועדה להנגיש לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר יכולות מחשוב קוונטי מתקדמות, ולאפשר להם לבחון טכנולוגיות שונות, להשוות בין ביצועיהן ולפתח יישומים חדשים בלי להקים באופן עצמאי מערכי מחשוב יקרים ומורכבים.

התשתית תשלב לפחות שלוש טכנולוגיות שונות לעיבוד קוונטי ותספק שירותים בכל שכבות המערכת: מחומרה וקיוביטים, דרך מערכות שליטה ומדידה ותיקון שגיאות ועד תוכנות, אלגוריתמים, ממשקי משתמש ויישומים עסקיים ומדעיים. ברשות החדשנות מבקשים להפוך אותה למרכז הלאומי של ישראל להערכה, שילוב ואימוץ של טכנולוגיות קוונטיות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיתמודדו על הקמת התשתית ועל הפעלתה. הגוף שייבחר יידרש להקים ולהפעיל את המרכז בישראל ולספק שירותי מחקר ופיתוח לתאגידים ולמוסדות מחקר ישראליים.

לפחות שלוש טכנולוגיות תחת קורת גג אחת

אחד המאפיינים המרכזיים של התוכנית הוא הדרישה לשלב בתשתית אחת כמה טכנולוגיות עיבוד קוונטי. כיום עדיין לא הוכרע איזה סוג של חומרה קוונטית יוביל את השוק, ולכל שיטה יש יתרונות, מגבלות ורמת בשלות שונה. גם התאימות בין סוגי החומרה מוגבלת, ולכן אלגוריתם או תוכנה המפותחים למערכת אחת אינם בהכרח מתאימים למערכת אחרת.

בשל כך, התשתית תידרש לאפשר עבודה עם שלוש טכנולוגיות לפחות. כך יוכלו חברות וחוקרים להריץ ניסויים על פלטפורמות שונות, להשוות בין התוצאות ולבחור את המערכת המתאימה ביותר לבעיה שהם מבקשים לפתור. המרכז יתמקד גם בתחומים שבהם קיים סיכוי ליישום טכנולוגי וכלכלי בטווח הקצר והבינוני.

מפעיל התשתית יידרש להעמיד לרשות המשתמשים גרסאות מתקדמות של הטכנולוגיות שייבחרו ולעדכן אותן במהלך תקופת התוכנית בהתאם להתפתחויות בעולם. הדרישה נועדה למנוע מצב שבו המרכז יוקם על בסיס ציוד שיתיישן במהירות, בתקופה שבה יכולות המחשוב הקוונטי משתנות בקצב גבוה.

התשתית תוכל לכלול גישה ישירה לחומרה המוצבת בישראל, לצד חיבור למערכות קוונטיות באמצעות שירותי ענן. שילוב כזה עשוי לאפשר למשתמשים לבחון מגוון רחב יותר של פלטפורמות בלי שכל המערכות הפיזיות יידרשו להימצא באתר אחד.

מאלגוריתמים ותיקון שגיאות ועד ניסויי היתכנות

השירותים שיינתנו במרכז אמורים להקיף את מלוא שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי. בין היתר, התשתית תסייע באינטגרציה בין טכנולוגיות, בהשוואת ביצועים, בפיתוח ובשיפור אלגוריתמים קוונטיים ובהתאמת הפלטפורמה המתאימה לכל יישום.

בנוסף, יבוצעו במקום ניסויי הוכחת היתכנות והדגמות על גבי כמה מערכות. חברות יוכלו להשתמש בתשתית כדי לבדוק אם פתרון קוונטי מסוגל להתמודד עם בעיה מסוימת בצורה יעילה יותר ממחשב רגיל, לפני שהן משקיעות סכומים גדולים בפיתוח מלא.

• אנבידיה, טבע ושיבא במיזם AI ביולוגי חדש בהשקעה של כ-70 מיליון שקל
• ההשקעות במדעי החיים בישראל בצניחה: “גיוס ההון הפך לאתגר המרכזי”

המרכז יעסוק גם בפיתוח תוכנות ותשתיות מחשוב, בשיטות בקרה ומדידה ובתיקון שגיאות — אחד האתגרים המרכזיים בדרך להפיכת המחשוב הקוונטי לכלי שימושי. קיוביטים רגישים מאוד להפרעות סביבתיות, ולכן מערכות קוונטיות עדיין סובלות משיעורי שגיאה גבוהים. ללא יכולת למדוד, לזהות ולתקן את השגיאות, קשה לבצע חישובים מורכבים ואמינים לאורך זמן.

לצד השירותים הטכנולוגיים, מפעיל התשתית ילווה חברות וסטארטאפים בפיתוח יישומים ובהתאמת פתרונות לצורכי התעשייה. הוא יידרש גם להעביר ידע ולהכשיר כוח אדם באמצעות סדנאות, הכשרות מקצועיות ותוכניות שיחברו בין מומחים מתחומי הפיזיקה, ההנדסה, מדעי המחשב והתעשייה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום".

שירותים ראשונים בתוך שנה

על פי התוכנית, הקמת התשתית תושלם בתוך 18 חודשים לכל היותר ממועד קבלת כתב האישור. עם זאת, המפעיל לא יוכל להמתין לסיום ההקמה המלאה: כבר במהלך 12 החודשים הראשונים יהיה עליו להתחיל לספק שירותי מחקר ופיתוח למשתמשים.

השירותים הראשונים יכללו גישה לחומרה, שימוש בשירותי ענן והערכת אלגוריתמים על גבי טכנולוגיות שונות. לתשתית ייקבעו מדדי שירות, ובהם מועדים להשלמת שלבי התכנון וההקמה, יעדים להפעלת כל אחת מפלטפורמות המחשוב, דרישות ביצועים וזמני טיפול בתקלות המשביתות את השירות.

• בית המשפט אישר: מכללת ארזים נמכרה תמורת 1.3 מיליון שקל
• האבטלה חזרה לשפל, אבל 180 אלף ישראלים עדיין מחוץ למעגל העבודה

מחשוב קוונטי נחשב לאחת הטכנולוגיות שעשויות לשנות תחומים עתירי חישוב. בין השימושים האפשריים נמצאים פיתוח תרופות וחומרים חדשים, אופטימיזציה של מערכות לוגיסטיות, ניתוח מודלים פיננסיים ופתרון בעיות הצפנה. עם זאת, התחום עדיין נמצא ברובו בשלבי מחקר ופיתוח, ולא הוכח שמחשב קוונטי מסוגל להחליף מחשבים רגילים במשימות היומיומיות.

מטרת התשתית אינה להקים מחשב שיחליף את מערכות המחשוב הקיימות, אלא לאפשר לתעשייה הישראלית לצבור ניסיון מעשי בתחום כבר בשלב הנוכחי. חברות יוכלו לבדוק אילו שימושים מצדיקים השקעה, לבנות צוותים בעלי ידע מתאים ולהיערך לתחרות העולמית - בלי להמר מראש על טכנולוגיית חומרה אחת ובלי לשאת לבדן בעלויות הגבוהות של הקמת התשתית.