מחשב קוונטי הוא מחשב המבוסס על עקרונות מכניקת הקוונטים, ומבצע חישובים באמצעות יחידות מידע הנקראות קיוביטים (Qubits), בניגוד לביטים הבינאריים המשמשים במחשבים קלאסיים. יכולת הקיוביטים להימצא במספר מצבים בו-זמנית מעניקה למחשוב הקוונטי פוטנציאל לביצוע חישובים
מסוימים במהירות גבוהה משמעותית ממחשבים רגילים.
תחומי יישום אפשריים למחשוב קוונטי כוללים פיצוח הצפנה, פיתוח תרופות באמצעות הדמיית מולקולות מורכבות, אופטימיזציה של בעיות לוגיסטיות מורכבות ושיפור מודלים בתחום הבינה המלאכותית. חברות טכנולוגיה גדולות, ובהן
גוגל, מיקרוסופט ו-IBM, משקיעות משאבים גדולים בפיתוח מחשבים קוונטיים ובהשגת יתרון טכנולוגי בתחום.
למרות ההתקדמות המחקרית, המחשוב הקוונטי נמצא עדיין בשלבים מוקדמים יחסית מבחינת יישום מסחרי רחב היקף, בעיקר בשל אתגרי יציבות הקיוביטים ורגישותם הגבוהה להפרעות
סביבתיות. משקיעים בתחום נדרשים להתייחס לטווח הזמן הארוך יחסית הצפוי עד להבשלת הטכנולוגיה לשימוש תעשייתי נרחב. ישראל נמנית עם מספר מצומצם של מדינות שבהן פועלים מרכזי מחקר אקדמיים ותעשייתיים מובילים בתחום המחשוב הקוונטי, לצד תוכניות ממשלתיות לתמיכה בפיתוח התחום
ובהכשרת כוח אדם מקצועי.
המרוץ בתחום מושך מימון ממשלתי ותאגידי, ובכלל זה השקעות של רשות החדשנות בתשתית לאומית, בעוד משקיעים בוחנים כמה שנים יידרשו עד ליישום מסחרי ואיזה חברות טכנולוגיה
יובילו אותו.
חוקרים בסטנפורד בנו תהודן מכני זעיר שהחזיק רטט שתי אלפיות שנייה, והספיקו לבצע בתוכו מאות מדידות רצופות. כך הם תפסו את הרגע שבו יחידת הרטט הקטנה ביותר האפשרית נעלמה מהמערכת, תופעה שתועדה עד היום ביונים לכודים ובחלקיקי אור בלבד. התוצאה נוגעת ישירות לאחת
הבעיות היקרות של המחשוב הקוונטי
המחשוב הקוונטי עשוי לפתור את אחת הבעיות הגדולות של מהפכת ה-AI - צריכת החשמל האדירה של הדאטה סנטרים - אך באותה נשימה גם לערער את המודל הכלכלי שעליו נשענת התעשייה; אם חלק מהחישובים יעברו למעבדים קוונטיים, הביקוש ל-GPU ולהספקי חשמל עצומים עשוי להצטמצם
- וישראל כבר מתמקמת במרוץ
החברה, יחד עם Qedma הישראלית, אוניברסיטת שיקגו ו-Algorithmiq, הדגימה שלוש משימות שמעבר ליכולת של מחשבים קלאסיים; ההישג עשוי להסיר את אחד החסמים המרכזיים בדרך לשימוש מסחרי בטכנולוגיה
בית ההשקעות Benchmark חידש המלצות קנייה ל־IonQ, די־ווייב וריגטי, ומעריך כי הענף מתחיל לעבור מניסויים מדעיים לשימושים מסחריים. עם זאת, ההכנסות עדיין נמוכות והמחשב הקוונטי העמיד לתקלות רחוק מהשוק
המרכז החדש יעמיד לרשות חברות וחוקרים לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי, ויאפשר להשוות ביניהן ולפתח יישומים בתחומים כמו בריאות, פיננסים, כימיה והצפנה. התשתית תוקם בישראל בתוך 18 חודשים ותתחיל לספק שירותי מו״פ כבר במהלך השנה הראשונה
אשפי השיווק של וול סטריט הנפיקו עוד ב-2018 סל קוונטום שעלה מאז במאות אחוזים, בעיקר בזכות שמות גדולים שכלולים בו אבל רחוקים מלהיות שחקנים אמיתיים בתחום. אלא שהודעה כמו זו שהוציאה אנבידיה לאחרונה, מאותתת
שגם היא בדרכה להיכנס לתחום, וכי שילובו בעולם העסקים מתקרב במהירות
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
שני צוותים מגוגל ומהרווארד הדגימו, כל אחד בנפרד, משהו שמדענים חלמו עליו כמעט 30 שנה: תיקון שגיאות קוונטי שבאמת עובד; זו היתה האות לזינוקים של אלפי אחוזים במניות הקוונטים
האם המחשוב הקוונטי ימוטט את המודל הכלכלי של הדאטה סנטרים?
המדינה משיקה פרויקטי ענק בתחומי ה-AI והמחשוב הקוונטי
מניות הקוונטום מזנקות: בוול-סטריט מסמנים את 2026 כשנת המפנה
רשות החדשנות תשקיע 100 מיליון שקל בתשתית לאומית למחשוב קוונטי
Deep33 מגייסת 150 מיליון דולר: תשתיות ה-AI על הכוונת