מחשוב קוונטי
מחשוב קוונטי
הטור של גרינברג

האם העולם יאמץ את טכנולוגיית הקוונטום או שזה עדיין בעיקר חלום?

אשפי השיווק של וול סטריט הנפיקו עוד ב-2018 סל קוונטום שעלה מאז במאות אחוזים, בעיקר בזכות שמות גדולים שכלולים בו אבל רחוקים מלהיות שחקנים אמיתיים בתחום. אלא שהודעה כמו זו שהוציאה אנבידיה לאחרונה, מאותתת שגם היא בדרכה להיכנס לתחום, וכי שילובו בעולם העסקים מתקרב במהירות 



שלמה גרינברג | (1)

סופטבנק (סימול:SFTBY), שעוד במהלך 2024 כשהמניה נסחרה על 6 דולר הסברתי שהערכתה חינמית כמעט, קפצה ביום ד' ב-20% וסיימה עלייה של 80% ועוד קצת מאז תחילת החודש, וזאת לאחר ירידה של למעלה מ-40% במהלך פברואר-מרץ. 

המניה הזו, שבסוף 2025 הגיעה ל-22.5 דולר ובסוף מרץ האחרון נחתה על 10 דולר, ושנסחרת היום לפי מכפיל היסטורי של 10.9, כשערך השוק של החברה על 210 מיליארד, עדיין מעניינת כלכלית ומהווה דוגמה מצוינת להבדל הבלתי נתפס לעיתים בין הדרכים שבאמצעותן מעריכים צרכני המניות בוול סטריט את החברות שבהן הם משקיעים לבין ההערכות של אותן חברות במיין סטריט, ע"י אותם אנשים. איך דבר כזה קורה? ננסה להבין זאת ממה שקורה בתחום מניות המחשוב הקוונטי. 

ב-2018 הונפק סל הקוונטום Defiance Quantum ETF (סימול:QTUM) לפי 20 דולר ליחידה, ומאז הניב  תשואה של 550%. בשנתו הראשונה הפסיד הסל כ-20% מערכו, אבל מספטמבר 2022 החל לטפס ומאז הוא מכה בגדול מאוד את מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500. אולי לא שמתם לב, אבל מניות של חברות שקשורות לטכנולוגיית הקוונטום עלו בפראות ממש, כמעט 30%, מאז תחילת החודש. 

כמי שעוקב מקרוב אחרי התקדמות מהפכת הטכנולוגיה, אשתף אתכם בתצפית על התקדמות המהפכה בעולם החלומות של וול סטריט לעומת התקדמותה במציאות של מיין סטריט: מהפכת הטכנולוגיה מתקדמת בשני מסלולים מקבילים באמצעות שני מנועים שונים, חלומות בוול סטריט והמאמץ למימוש החלומות במיין סטריט. 

התהליך הזה של חלום תחילה ומימושו לאחר מכן, הוא חלק בלתי נפרד מהתקדמות האנושות, והוא קיים בכל התחומים, אבל כאשר מדובר בוול סטריט, אפשר לקבוע שמאז סוף המאה ה-20, 1994 לערך, אפשר להשתמש בתהליך הזה כבסיס לבנייה של תיק השקעות בעל פוטנציאל עדיף בהשוואה למודלים אחרים. 

העליות והירידות של הסלים של ARK

לדוגמה, קבוצת הסלים The ARK Group שנבנתה על בסיס הניסיון להשתמש במודל שלפיו סל שמייצג מגזר טכנולוגי חדיש שמורכב מ"חלומות" מייצג פוטנציאל אדיר שלפיו החלומות יתגשמו וזה יתבטא בתשואת הסל למשקיעים. קבוצת סלים זו הגדירה את עצמה כחברה שמשתמשת באסטרטגיות השקעה מגזריות שכוללות בדיקה של ערך שוק, מגזר ואזורים גיאוגרפיים ומתמקדות בחברות שמומחי החברה צופים שיהיו המובילות והנהנות מחדשנות פורצת דרך. לדברי החברה, "האסטרטגיות של ARK מכוונות לספק צמיחה ארוכת טווח עם מתאם נמוך לאסטרטגיות השקעה מסורתיות ומוצעות במגוון כלי השקעה למשקיע". 

את הקבוצה הקימה ב-2014 קתי ווד, בוגרת האוניברסיטה של קליפורניה בכלכלה, שם עבדה תחת שרביטו של פרופ' ארתור לאפר, יועצם של הנשיאים ריגן וטראמפ. ב-2001 הצטרפה ווד לבית ההשקעות היוקרתי אליאנס-ברנסטין כמנהלת השקעות. ב-2014 הגיעה למסקנה שעולם העסקים מתחיל לעבור שינויים טקטוניים ממש בגלל מהפכת הטכנולוגיה, והציעה לבנק להנפיק סלי השקעה (ETFS) שיאגדו  בתוכם מניות של חברות שמייצגות "חדשנות משבשת (Disruptive innovation). אליאנס-ברנסטין השמרן חשש וסירב, וווד עזבה והקימה את ARK. אגב, שם החברה, ARK, "תיבה" בעברית, בא מתיבת נח המקראית. ווד, נוצרייה אדוקה, האמינה שהיא בונה ספינה שתחצה את המבול הגדול של השינויים שתביא המהפכה. 

קיראו עוד ב"גלובל"


קתי ווד
קתי ווד


ב-2020 התחילו סלי ARK לטפס, וספינת הדגל של הקבוצה, ARK Innovation (סימול:ARKK), הייתה קרן המניות הגלובלית בעלת הביצועים הטובים ביותר עם נכסים בשווי מיליארד דולר והמשיכה להוביל גם ב-2021. ווד נבחרה, על ידי בלומברג ופורבס, לבוחרת המניות הטובה ביותר. אלא שתיקון 2022 היה "תיקון מרסק חלומות", והקרן התרסקה בכ-80%, וב-2023 כינה אתר המורנינגסטאר את ווד "הורסת הערכים הגרועה ביותר". 

אלא שמאז ינואר 2023 עלתה הקרן בכמעט 200%. מה קרה? משקיעי החלום שהובילו את הקרן לשיאי סוף 2021, "התעוררו" מסיבות שונות ובעיקר בגלל הערכים אליהם הגיעו המניות בסל, והפסיקו להאמין במימוש החלום ומכרו בפראות. כאן הסתיימה ההובלה של וול סטריט, אבל במיין סטריט המשיכה המהפכה להתקדם, ובמהלך 2023-2025 הסתבר למשקיעים שווד צדקה ברוב חלומותיה, והמניות בתיקי ARK התחילו להציג הכנסות שגדלות במהירות ומעבר לרווחיות. מה שחשוב יותר הוא האופי של המשקיע האמריקאי שלמרות ההפסדים הגדולים במהלך 2022 ידע לחזור לאותם סלים שהסבו לו נזקים כה גדולים משהבין שווד צדקה, רק שהוא למעשה טעה כאשר "דחף" בהתלהבות את המניות לערכים בלתי שפויים. 

מי שעוקב מקרוב אחרי מניות הטכנולוגיה מאז תחילת התעוררותן בסוף 1994, יסכים איתי שהן מתנהגות במחזוריות שבה החלום מוביל אותן לגבהים בלתי רציונליים שנקטעים כתוצאה מ"התעוררות" של משקיעים בגלל זרז זה או אחר שגורם להם להבין שערכי המניות שהם רוכשים רחוקים מאוד מערכי החברות בפועל). 

"התעוררות" זו מורידה את הערכים לקרבת ערכי החברות הריאליים שבמיין סטריט הולכים וצומחים, והמשקיעים מגלים זאת כרגיל באיחור, והערכים חוזרים לעלות. הירידות בגלל הערכים שהתרחשו בחודשים פברואר-מרץ והעליות לאור תוצאות שני הרבעונים האחרונים שהתרחשו באפריל 2026 מוכיחות זאת מצוין. 

איך הגיעה טאואר לסל של מניות קוונטום?

סל הקוונטום Defiance Quantum ETF (סימול:QTUM) מתנהג בדיוק לפי המודל הזה. מניות שמזוהות עם מחשוב קוונטום התחילו לעלות במרץ 2022 ומאז הניבו כמעט 570%, כאשר הן מונעות קדימה בעיקר על ידי חלומות. קצב העליות הלך וגדל לצד האמונה שהתחילה להתפשט בוול סטריט שתהליך מיזוגה של הטכנולוגיה לעולם העסקים מתחיל לקרום עור וגידים. 

האמונה הזו, שכרגע "לוהטת" בוול סטריט אבל רחוקה עדיין מלהתקבל במיין סטריט, העלתה מניות קוונטום רבות לערכים מטורפים של ממש, ולאחרונה התחילה להשפיע גם על כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות כמו IBM, Teradyne, נוקיה, לוקהיד מרטין, MKS Inc ואחרות, וגם על טאואר (סימול:TSEM) שהיא המניה השלישית במשקלה בסל כיום. 


ראסל אלוונגר טאואר
ראסל אלוונגר טאואר - קרדיט: שלומי יוסף


TSEM כמובן אינה יכולה להיות מוגדרת כמניית קוונטום כי היא אינה כזו ונשאלת השאלה מדוע היא בכל זאת מופיעה בסל ובמקום כל כך מכובד. התשובה היא ש-QTUM, למי שטורח לבדוק, עוקב אחר מדד BlueStar Quantum Computing & Machine Learning, שהוא מדד עוקב מגזר/נושא שעוקב אחר ביצועי החברות הגלובליות הגדולות והנזילות ביותר המעורבות במחשוב קוונטי, למידת מכונה ובינה מלאכותית. המדד מספק חשיפה לעסקים המפתחים או משתמשים באלה, וכולל חברות המעורבות במחשוב קוונטי, בינה מלאכותית / למידת מכונה, מוליכים למחצה וציוד שבבים. 

רוב ההחזקות בסל הן חברות טכנולוגיה/שבבים מסורתיות ולא חברות קוונטיות טהורות. לפיכך, מניית TSEM נכללת בסל מכיוון שהיא מייצרת מוליכים למחצה שנחשבים כקריטיים לייצור של חומרת מחשוב מתקדמת, שבבי בינה מלאכותית ולייצור חומרה קוונטית עתידית. 

מבחינת הסל, גם אם TSEM אינה בונה מחשבים קוונטיים ישירות, היא תומכת בשרשרת האספקה של החומרה. אבל גם כל החברות האחרות שהזכרתי, מ-IBM ועד ל-NOK , LMT והאחרות אינן יכולות להגדיר את עצמן כמניות קוונטום, שהרי  טכנולוגיה זו מהווה חלק אפסי ממש בהכנסותיהן. כלומר, סל הקוונטום, כפי שהסל QTUM מכונה, זה שם שנקבע בוול סטריט, אבל מתוך 82 המניות שכרגע כלולות בו פחות מ-5% נשענות על הקוונטום נטו, והיתר על חלום הקוונטום. 

40-50 מהמניות הן מתחום המוליכים למחצה ועוד 40-50 מתחום הבינה המלאכותית, חברות טכנולוגיה גדולות וחברות נתונים, כאשר ב-2018 נשענו כל מניות הסל על החלום בלבד. זה הפער בין וול סטריט למיין סטריט, ולכן, כאשר המשקיע בוחן כדאיות השקעה בטכנולוגיית קוונטום, הוא חייב להבין שעולם העסקים משתמש כרגע בטכנולוגיות קוונטום רק בצורה חלקית ובעיקר ניסיונית, ביישומים העסקיים אין עדיין יתרון על פני מחשבים קלאסיים ואין עדיין ייצור. 

כשמדובר בטכנולוגיות ניסיוניות, משקיעים מעדיפים סלים

מדוע, אם כך, הנפיקו עוד ב-2018 סל נושאי שכזה? כי אדריכלי השיווק בוול סטריט, שהניסיון מוכיח שאין שניים להם בהבנת מאוויי המשקיעים, בודקים בקפדנות כל איתות של שינויים טכנולוגיים חדשניים ואת תגובת המשקיעים הפוטנציאלית לשינויים כאלו. מאז התחיל המסע בסביבות 1994, לכיוון המיזוג הטכנולוגי הגדול עם מיזוגן של טכנולוגיות כמו ענן, IOT ו-AI/למידת מכונה, בחמש השנים האחרונות מבינים מנפיקי הסלים שהמשקיעים, לבטח מדורות ה-X,Y וה-Z, מחפשים דרכים להשקיע בטכנולוגיות הללו בעיקר באמצעות סלים, כי לבחור במניה מנצחת הולך ונעשה קשה יותר. 

סלים מהסוג הזה כמו סלי ענן, IOT או AI התחילו להופיע בוול סטריט בהמוניהם מאז הופעת הטלפוניה החכמה ב-2008, הרבה לפני שעולם העסקים אימץ את הטכנולוגיות, ומבחינת ההערכות שהמשקיעים נתנו לסלים הם התנהגו בדיוק כפי שמתנהג הסל מאז הונפק ב-2018.  

מחשוב קוונטי החל להיכנס לעולם העסקים במהלך העשור השני של המאה, כאשר בשנים 2016-2020 נוצרו התנאים שאפשרו ניסויים ארגוניים מוקדמים ושירותי גישה לענן ול-IOT. החומרה המסחרית הראשונה הופיעה בשוק כבר ב-2011, כאשר חברת D-Wave (סימול:QBTS) התחילה למכור באופן מסחרי את חישולי הקוונטים שלה למעבדות מחקר ולכמה חברות. 

IBM נכנסה לתחום ב-2016, ובין 2017 ל-2019 נכנסו חברות כמו האניוול, גוגל,  IonQ וריגאטי (סימול:RGTI) בגלל ביקוש שהתחיל להתפתח בתחומי הפיננסיים, הרפואה והביטחון. זו הייתה הסיבה להנפקת הסל QTUM. לאדריכלי השיווק נעשה ברור שמחשוב קוונטי מתחיל לתפוס.

בין 2019 ל-2021 עלה הסל פי 3 בגלל הצטרפותן של החברות הנ"ל ואחרות לתחום. מאז סיום תיקון 2022 עולה הסל בהתמדה בעקבות התפתחויות חיוביות בתחום, ואם המומחים של 2011 האמינו שהטכנולוגיה תתחיל להשתלב "חלקית אולי באמצע  העשור השלישי למאה", הרי שכיום מדברים על מיזוג בסוף העשור הנוכחי והעלייה החדה של הסל מאז תחילת החודש נובעת מהודעתה של אנבידיה שהחברה "חשפה לאחרונה משפחה חדשה של מודלים של בינה מלאכותית בקוד פתוח שתוכננו במיוחד עבור מחשוב קוונטי". 

ההכרזה תפסה כותרות במהירות, לא רק בגלל השאפתנות הטכנולוגית שמאחוריה, אלא גם משום שהיא מרמזת על כוונתה של אנבידיה להרחיב את הדומיננטיות שלה מעבר לעומסי עבודה מסורתיים של בינה מלאכותית ולהגיע לחזית הבאה של המחשוב. כניסת אנבידיה לתחום מאותתת שכפי שקרה עם ה-AI, כך גם מחשוב קוונטי יקדים את מיזוגו לעולם העסקים. 

רוב החברות שמגדירות את עצמן כשחקניות בתחום המחשוב הקוונטי בלבד (pure-play quantum) הן עדיין פרטיות, סטארטאפים בעיקר. חברות ציבוריות שהן pure-play בתחום, כמו IonQ (סימול:IONO), ריגאטי (סימול:RGTI) ו-D-Wave Systems (סימול: QBTS), מוערכות בטירוף לדעתי, ולכן עדיף הסל שגם הוא מוערך בחלל אבל מכיל גם ענקיות טכנולוגיות שאינן תלויות רק בנישה ומקזזות סיכוני ירידה חדים. יש עוד סלי מחשוב קוונטום כמו הסל החדש יחסית  WQTM של WisdomTree.   


*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

 

 

 



הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טור מצוין כמו תמיד (ל"ת)
    דניאל 24/04/2026 14:00
    הגב לתגובה זו