משבר בטייוואן יעלה לאירופה 2 טריליון דולר בשנה

אירופה עסוקה באוקראינה, באיראן, במכסים, באנרגיה וביחסים המתוחים עם סין וארה"ב. אבל חוץ מהסיכונים שמעסיקים את היבשת מסתתרת חבית נפץ: טייוואן. לא סתם אנחנו מציפים את זה, בתקופה האחרונה סין בודקת את הגבולות עם טיאוואן, תרתי משמע. אתמול ספינות מלחמה סיניות הפרו את המרחב הטריטוריאלי של האי ובתחילת השנה רחפן סיני חדר לראשונה למרחב האווירי.

במקרה של עימות צבאי או מצור סביב האי, הפגיעה בכלכלה האירופית עלולה להגיע לכ-2 טריליון דולר כבר בשנה הראשונה. עבור גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה ומרכז הייצור של היבשת, התרחיש חמור במיוחד: לפי הערכות, התוצר הגרמני עלול להתכווץ בכ-14%, בערך פי 2 מהפגיעה הצפויה בארה"ב או בסין.

הבעיה פה שקשה להשים את האצבע על ההפרה שתצית עימות, יש כאן איזור אפור שסין כל הזמן בודקת אותו. יש פעולות קטנות, כביכול טכניות, שנמצאות מתחת לרף מלחמה. בינואר האחרון, כאמור, רחפן צבאי סיני חדר לראשונה למרחב האווירי של טייוואן מעל האי פראטאס, שונית אלמוגים בים סין הדרומי. בסין הציגו את זה כתרגיל רגיל. בטאיפיי ראו בכך מהלך פרובוקטיבי. באירופה הבינו שזה חלק מדפוס רחב יותר: שחיקה הדרגתית של השליטה הטייוואנית, בלי ירייה אחת גדולה שמחייבת תגובה ברורה.

במלחמה מלאה קל יותר להבין מה קרה, גם אם קשה להגיב. במהלכים שהם על גבול האפורים כמו חדירות אוויריות, בדיקות של כלי שיט, מגבלות על אספקת מינרלים או חסימה חלקית של מסחר, קשה הרבה יותר לזהות את נקודת השבירה. כל אירוע נראה קטן מדי לתגובה חריפה, אבל ביחד הם יכולים לשנות את מאזן הכוחות סביב האי.

טייוואן היא לא רק בעיה ביטחונית, היא תשתית כלכלית עולמית

טייוואן הפכה לאחד הנכסים הקריטיים בכלכלה העולמית. היא מייצרת מעל 60% מהשבבים הלוגיים המתקדמים בעולם - אלה שנמצאים בלב מהפכת ה-AI, מרכזי הנתונים, הרכב, הציוד הרפואי, התעשייה הביטחונית והאלקטרוניקה. זהו מוצר שקשה להחליפו במהירות: מפעל שבבים מתקדם דורש ידע, ציוד, עובדים, שרשרת אספקה, מים, חשמל והון בהיקפים ניכרים.

אירופה חשופה במיוחד. התעשייה הגרמנית - רכב, מכונות, ציוד תעשייתי וכימיה - תלויה בשבבים מטייוואן ובחומרי גלם קריטיים מסין. משבר בטייוואן, מהטעם הזה, אינו רק בעיה של אסיה. הוא יכול לעצור מפעלים באירופה, לשבש ייצור של מכוניות, להכביד על מערכות בריאות, ולפגוע במוצרים כמו קוצבי לב, משאבות אינסולין וציוד רפואי מתקדם.

לפי הערכות כלכליות, מלחמה בין ארה"ב לסין סביב טייוואן עלולה לגרוע מהכלכלה העולמית מעל 8% - פגיעה חריפה מזו של המשבר הפיננסי ב-2009 ושל הקורונה. גרמניה צפויה לירידה של כ-14% בתוצר, החדה שבמדינות הגדולות. איטליה עלולה להיפגע בכ-8.8%, ספרד בכ-7%, וצרפת בכ-6.5%.

גם תרחיש מתון יותר, כמו מצור על טייוואן ללא פלישה, עלול להספיק כדי ליצור משבר. אם יצוא השבבים של טייוואן ייחתך בחצי, אירופה עלולה לגלות שהיא נמצאת בתחתית סדר העדיפויות. בתרחישי סימולציה שנערכו באירופה, נציגים מטייוואן וארה"ב הבהירו שאם טייוואן תהיה תלויה לחלוטין בסיוע ביטחוני אמריקאי, ארה"ב צפויה לקבל קדימות בגישה לשבבים. אירופה עלולה להישאר ללא מענה, גם אם חשבה שהשוק הגלובלי יעבוד כרגיל.

האיחוד מתקשה לגבש דעה

הקושי של האיחוד האירופי הוא מבני. כדי לקבל החלטות משמעותיות צריך להסכים בין 27 מדינות, שלכל אחת מהן אינטרסים אחרים מול סין, ארה"ב, רוסיה וטורקיה. סביב טייוואן זה מסובך במיוחד. חלק מהמדינות נזהרות שלא להכעיס את בייג'ינג. אחרות רואות את האיום הסיני כחלק ממאבק רחב יותר על סדר עולמי. ויש גם מדינות שמונעות דיונים רשמיים מחשש לתקדימים פוליטיים שנוגעים לסכסוכים שלהן.

• סין מנסה "לכבוש" את טייוואן בדרך אחרת - כל התרחישים עדיין פתוחים
• הסכם השבבים: טאיוואן תשקיע 250 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה״ב

חלק מהדיונים האירופיים בנושא מתקיימים בפורום מצומצם של מדינות בעלות תפיסה דומה, ולא במוסדות האיחוד הרשמיים. אירופה יכולה לפרסם הודעות על הצורך בפתרון בדרכי שלום, אך במקרה של משבר אמיתי יהיו לה שעות, לא חודשים, להחליט כיצד להגיב.

המצב מסתבך עוד יותר בגלל ארה"ב. במשך שנים אירופה הסתכלה לוושינגטון בכל הנוגע לטייוואן. אך תחת דונלד טראמפ, האמינות של המחויבות האמריקאית נתפסת כפחות ברורה. טראמפ מעוניין לשקם קשרים עם שי ג'ינפינג, והמלחמה מול איראן שחקה מלאי נשק אמריקאי. גם אם משרד ההגנה האמריקאי מצהיר שאין שינוי במדיניות כלפי טייוואן, השאלה היא מה יעשה הבית הלבן בפועל ברגע האמת.

יפן מחזקת נוכחות צבאית סביב האזור, כי עבורה טייוואן היא סוגיה ביטחונית ישירה. אירופה רחוקה גיאוגרפית, אך חשופה כלכלית: מי שקרוב לסיכון מתכונן צבאית, ומי שעלול לשלם מחיר כלכלי כבד עדיין מתקשה להחליט כיצד להתכונן.

טייוואן מנסה להעמיק קשרים עם אירופה. האיחוד האירופי הוא מקור ההשקעות הזרות הגדול בטייוואן והשותף המסחרי החמישי שלה. בטאיפיי מבינים שארה"ב הכרחית מבחינה ביטחונית, אך רוצים לגוון קשרים ולהציג את טייוואן כחוליה חיונית בשרשרת אספקה שאינה סינית, כולל רחפנים, שבבים וטכנולוגיות מתקדמות.

הפער בין הדיבורים על הפחתת תלות בסין לבין מה שקורה בפועל נותר רחב. באירופה מדברים כבר שנים על דה ריסקינג - צמצום תלות בסין - אך קצב הביצוע איטי. חברות עדיין תלויות בשוק הסיני, בייצור סיני, במינרלים סיניים ובשבבים מטייוואן. הרצון של מנהיגים אירופיים לגדר סיכונים מול טראמפ עלול דווקא לקרב חלק מהם לבייג'ינג, במקום להרחיק.

• בלייד ריינג'ר רוכשת את אנווי ב-13.5 מיליון דולר; ההפסד של החברה הנרכשת זינק ל-14.4 מיליון דולר
• שוק תרופות ההרזיה איבד סבלנות: מניית זילנד פארמה צנחה בעקבות נתוני בטיחות מאכזבים

אירופה עדיין אינה מחזיקה מנגנון תגובה מהיר, מלאי חלופי, אסטרטגיית שבבים מספקת או קו מדיני ברור לתרחיש כזה. בתרחישי הסימולציה שנערכו, אירופה לא קיבלה קדימות בגישה לשבבים - ארה"ב קיבלה אותה.