מנכ"לית קרן המטבע מזהירה: העולם לא מוכן לעוד גל של משברים

מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גיאורגייבה, מזהירה שהעולם עדיין לא הפנים את השינוי שעברה הכלכלה הגלובלית בשנים האחרונות. משברים כבר אינם אירוע חריג שמגיע פעם בעשור ונעלם. הם הפכו לרצף כמעט קבוע של זעזועים: מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה, מלחמות הסחר, התייקרות האנרגיה, העימות במזרח התיכון והמרוץ סביב בינה מלאכותית. בקרן המטבע מבהירים כי מדינות, בנקים מרכזיים, חברות ומשקיעים צריכים להפסיק לבנות על חזרה מהירה לשגרה יציבה.

גיאורגייבה, שמובילה את קרן המטבע מאז 2019, נמצאת בתפקיד כמעט לאורך כל רצף המשברים הזה. מבחינתה, הכלכלה העולמית צריכה לבנות שכבת הגנה עבה יותר: תקציבים אחראיים יותר, מדיניות אמינה יותר, שיתוף פעולה בינלאומי חזק יותר ויכולת מהירה יותר להגיב לזעזועים. זו אינה רק עמדה תיאורטית. קרן המטבע היא מוסד שבו חברות 191 מדינות, עם יכולת הלוואה של כטריליון דולר למדינות שנקלעות למשברי חוב, מטבע או תקציב. לכן כשהקרן מזהירה מפני שחיקה בעמידות של הכלכלה העולמית, מדובר באזהרה שמופנית לממשלות ולשווקים יחד.

העיתוי אינו מקרי. המלחמה במזרח התיכון כבר משפיעה על מחירי הנפט, על תנועת סחר ימי, על ביטוח, על ציפיות אינפלציה ועל החלטות של בנקים מרכזיים. בדוח התחזית הכלכלית העולמית של אפריל 2026 כתבה קרן המטבע כי הכלכלה העולמית שוב עומדת בפני מבחן, הפעם בגלל המלחמה באזור. 

בתרחיש שבו העימות נשאר מוגבל, הקרן צופה צמיחה עולמית של 3.1% ב-2026 ו-3.2% ב-2027, שיעור נמוך ביחס לרמות שלפני הקורונה. הקרן גם הזהירה כי עימות ארוך יותר, פיצול גיאופוליטי עמוק יותר, אכזבה מהשפעת ה-AI על הפריון או חזרה של מתיחויות סחר עלולים לפגוע בצמיחה ולערער את השווקים.

העולם כיבה שריפות, אבל לא בנה מספיק כריות ביטחון

הבעיה המרכזית היא שמדינות רבות נכנסו לעשור הנוכחי עם מעט מדי מרחב תמרון. במשך שנים הריבית הייתה נמוכה, והממשלות יכלו לגייס חוב בזול. אחר כך הגיעה הקורונה, והמדינות הוציאו סכומי ענק כדי לתמוך בעובדים, עסקים ומערכות בריאות. בהמשך הגיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה, שדחפה למעלה את מחירי האנרגיה והמזון. 

עכשיו המזרח התיכון מחזיר את הסיכון דרך נפט, שרשראות אספקה, ביטוח ימי ותקציבי ביטחון. כאשר החוב גבוה והריבית גבוהה, כל משבר הופך יקר יותר. ממשלה שרוצה לסבסד דלק, לעזור לעסקים, לתמוך במשקי בית או להגדיל הוצאות ביטחון צריכה לממן את זה בשוק יקר בהרבה מבעבר. זה נכון במיוחד למדינות מתפתחות, אבל לא רק להן. גם בארה"ב, באירופה וביפן החוב והריבית כבר הפכו לשיקול מרכזי בכל החלטה כלכלית. 

במקום להגיב למשבר מתוך עודף משאבים, ממשלות רבות מגיבות מתוך תקציב לחוץ. קרן המטבע מצביעה גם על בעיה עמוקה יותר: העולם נהיה פחות מתואם. מדינות מטילות מכסים, מקדמות תעשיות מקומיות, מעבירות ייצור קרוב יותר לבית ומנסות להפחית תלות ביריבות גיאופוליטיות. חלק מהצעדים האלה מובנים מבחינה ביטחונית ופוליטית, אבל הם גם מייקרים את הכלכלה העולמית. כאשר כל מדינה מנסה להגן על עצמה לבד, שרשראות האספקה נהיות פחות יעילות, הסחר נפגע, והיכולת להתמודד יחד עם משבר חדש נחלשת. 

המלחמה במזרח התיכון ממחישה זאת היטב. בתחילת יוני אמרה קרן המטבע כי מחירי הנפט עדיין קרובים יחסית לתרחיש הבסיס שלה מאפריל, אך הדגישה שהמחירים בשוק הפיזי תנודתיים ושעתידם תלוי במשך המלחמה ובפתיחה מלאה של מצר הורמוז. 

הקרן ציינה כי בעדכון התחזיות הבא ביולי היא תצטרך להביא בחשבון את הפער בין מחירי הספוט הגבוהים יותר לבין מחירי החוזים העתידיים, שעליהם היא מבססת חלק מהתחזיות. זו נקודה חשובה: גם אם המחיר הרשמי של הנפט לא מתפוצץ כלפי מעלה, עצם אי-הוודאות מייקרת פעילות. 

• האירוע שמחק בתוך דקות טריליון דולר משווי המניות האמריקאיות
• הרשת החברתית של הנשיא מגיעה לוול סטריט והיום שבו נשים נכנסו לראשונה לבורסת לונדון

חברות משלמות יותר על ביטוח, אוניות משנות נתיבים, ממשלות נערכות למחסור, ובנקים מרכזיים חוששים שהאינפלציה תחזור. כך משבר ביטחוני באזור אחד מתגלגל במהירות למחירים, לריביות ולתקציבים במדינות רחוקות.

ה-AI מבטיח צמיחה, אבל עלול להגדיל את הפערים

 לצד המלחמות והחוב, גיאורגייבה מסמנת את הבינה המלאכותית כאחד הכוחות הגדולים שיכולים לשנות את הכלכלה העולמית. הקרן אינה מתייחסת ל-AI רק כהזדמנות עסקית, אלא גם כסיכון חברתי ופיננסי. מצד אחד, הטכנולוגיה יכולה לשפר פריון, להוזיל שירותים, לסייע ברפואה, בחינוך, בפיננסים ובתעשייה. מצד שני, היא עלולה למחוק משרות, להגדיל פערים בין עובדים מיומנים לעובדים חלשים יותר, ולרכז כוח אצל מדינות וחברות שמחזיקות שבבים, דאטה, דאטה סנטרים ומודלים מתקדמים. החשש הוא שהעולם יחזור על הטעות של הגלובליזציה. 

במשך שנים הגלובליזציה תרמה לצמיחה, להוזלת מוצרים ולרווחיות של חברות, אבל קהילות שלמות איבדו מקומות עבודה ולא תמיד קיבלו מענה בזמן. במקרה של AI, השינוי עשוי להיות מהיר עוד יותר. עובדים במקצועות משרדיים, שירותים, תכנות, פיננסים, משפטים ותוכן עלולים להרגיש את ההשפעה מהר יותר מכפי שממשלות מסוגלות לבנות הכשרות חדשות ורשתות ביטחון.

 קרן המטבע מזהירה גם מהסיכון של AI למערכת הפיננסית עצמה. בחודש מאי הזהירה הקרן מפני מתקפות סייבר שמופעלות בעזרת מודלים מתקדמים של AI, וטענה כי הפסדים מאירועי סייבר קיצוניים עלולים ליצור לחץ נזילות, לפגוע ביציבות של מוסדות פיננסיים ולהתפשט לשווקים רחבים יותר. גיאורגייבה עצמה הזהירה כי המערכת הפיננסית העולמית עדיין אינה מוכנה מספיק לאיומי הסייבר שמביאה הבינה המלאכותית, וקראה לשיתוף פעולה בינלאומי ולבניית הגנות מתאימות. למשקיעים זהו מסר כפול.

שוק ההון מתמחר את ה-AI כמנוע צמיחה עצום, בעיקר דרך ענקיות הטכנולוגיה, יצרניות השבבים וחברות הדאטה סנטרים. אבל קרן המטבע מסתכלת גם על הצדדים הפחות נוצצים: שוק העבודה, אי-שוויון, סיכוני סייבר, תלות במספר קטן של ספקי ענן ומודלים, והאפשרות לתגובת נגד רגולטורית. 

• הנסיך הסעודי שהפך השקעה של 1.9 מיליארד בטוויטר להחזקה של כ-13.5 מיליארד דולר בספייסX
• טראמפ נחקר בחשד שהעלים מס בסך 100 מיליון דולר ואז הגיע התרגיל

טכנולוגיה שמייצרת רווחים גדולים לחברות אבל משאירה חלק גדול מהציבור מאחור עלולה להפוך מהר מאוד מסוגיה עסקית לסוגיה פוליטית. לכן ההצלחה של AI לא תימדד רק ברווחי החברות. היא תימדד גם בשאלה אם מדינות יצליחו לבנות מסלולי הכשרה, להגן על עובדים שנפגעים, לשמור על תחרות, למנוע ריכוז כוח מוגזם ולבנות מערכות הגנה פיננסיות וסייבריות. בלי זה, הטכנולוגיה יכולה להגדיל פריון מצד אחד, ולייצר חוסר יציבות מצד שני.

התחזיות הבאות יהיו מבחן לאמון בשווקים

 קרן המטבע צפויה לפרסם ביולי עדכון לתחזיות הצמיחה העולמיות, והפעם העדכון יהיה חשוב במיוחד. הוא יצטרך לשקלל את השפעת מחירי האנרגיה, המלחמה במזרח התיכון, נתיבי הסחר, הריביות, המכסים, תנאי המימון והציפיות סביב AI. באפריל, הקרן כבר הורידה את התרחיש המרכזי שלה בגלל המלחמה והזהירה כי הסיכונים נוטים בבירור כלפי מטה. אם ביולי תגיע הורדה נוספת, השווקים יקבלו איתות ברור יותר: הכלכלה העולמית אינה קורסת, אבל היא נכנסת לתקופה של צמיחה חלשה יותר וסיכון גבוה יותר. 

גם הדיון על רוסיה מדגים את המורכבות. קרן המטבע צריכה לנתח כלכלות גם כאשר מדובר במדינות שנמצאות בעימות עם חלק מחברותיה. סקירה כלכלית של רוסיה היא עניין רגיש פוליטית, משום שכל מגע עם מוסקבה עלול להתפרש כלגיטימציה. מצד שני, הקרן זקוקה למידע כדי להבין סחר, יבוא, יצוא, השפעת סנקציות, שערי מטבע ויציבות פיננסית. 

בעולם מפוצל, גם איסוף נתונים הופך לפעולה פוליטית. הקו שמחבר בין כל הסוגיות האלה הוא שחיקה בעמידות. העולם מתמודד עם יותר משברים, בקצב מהיר יותר, כאשר למדינות יש פחות כסף, פחות שיתוף פעולה ופחות אמון ציבורי. מלחמות, חובות, אינפלציה, טכנולוגיה ואי-שוויון כבר אינם נושאים נפרדים. הם מזינים זה את זה. מלחמה מעלה מחירי אנרגיה; מחירי אנרגיה מחזירים אינפלציה; אינפלציה מקשה על הורדת ריבית; ריבית גבוהה מקשה על מימון חוב; חוב גבוה מקטין את היכולת לעזור לציבור; והציבור, שכבר עייף ממשברים, מאבד אמון במוסדות.

גיאורגייבה אינה אומרת שהמשבר הבא בהכרח יפיל את הכלכלה העולמית. היא אומרת שהעולם לא יכול להרשות לעצמו להמשיך להתנהל כאילו כל זעזוע הוא הפתעה זמנית. מדינות יצטרכו לבנות תקציבים זהירים יותר, להשקיע בתשתיות חיוניות, לחזק מערכות בריאות, מזון ואנרגיה, להכין את שוק העבודה לעידן ה-AI ולשמור על שיתוף פעולה בינלאומי גם כשקשה פוליטית לעשות זאת. 

הכלכלה העולמית הוכיחה בשנים האחרונות יכולת התאוששות מרשימה, אבל ההתאוששות הזו לא מובטחת בפעם הבאה.