נציב הביקורת: סחבת בלתי סבירה בהחלטה האם לחקור את אסון מירון

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, מצא כמוצדקות 24% מן התלונות בהן הכריע בשנת 2025 - מוסרת הנציבות בדוח השנתי שלה. מדובר ב-63 החלטות, ב-34 מהן עסקו בפרקליטות, 14 בתביעות המשטרתיות, תשע בייעוץ המשפטי לממשלה ושש - במיופי כוח היועץ המשפטי. 47% מהתלונות נדחו על הסף, 20% נדחו לגופו של עניין וב-9% הופסק הבירור. בסך הכל מדובר ב-262 נילונים: 114 מהפרקליטות, 35 מהתביעות המשטרתיות, 33 מיופי כוח היועץ, 22 מהייעוץ המשפטי לממשלה, שישה מגופים אחרים ו-52 מגופים שאינם מבוקרים.

פינקלשטיין מתאר בהרחבה כמה עשרות מבין ההחלטות שקיבל אשתקד - כולל כאלו שבהן דחה תלונות נגד הגופים השונים ובראשם הייעוץ המשפטי והפרקליטות. ההחלטות הבולטות בהן קיבל פינקלשטיין את התלונות והגיע למסקנות נקודתיות ורוחביות:

אף שמסקנות ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון פורסמו בחודש מרץ 204, ובהן המלצה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לחדש את החקירות הפליליות נגד המעורבים באסון, היא טרם קיבלה החלטה בעניין זה. פינקלשטיין ציין, כי המשטרה והתביעה טרם הניחו ידיהן על חומרים רבים שהוגשו לוועדה וחיוניים לחקירה הפלילית. לפיכך, גלגלי האפיק הפלילי טרם החלו לנוע, ונראה שקבלת החלטה בעניין זה אינה נראית באופק. 

מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת, ובין השאר גורם עינוי דין לנפגעי האסון ולמשפחות הקורבנות, אשר ממתינים שנים רבות לאכיפת הדין, הוא מדגיש. בשל כך, המליץ פינקלשטיין לבהרב-מיארה ולפרקליט המדינה, עמית איסמן, לזרז את הטיפול ולקבוע מועד לקבלת החלטה בשאלת חידוש החקירה הפלילית. בהמשך לכך מסרו השניים, כי המשטרה קיבלה את רוב המסמכים, שעל בסיסם תינתן המלצה בדבר אפיקי חקירה אפשריים, ככל שיוחלט על חידוש החקירה הפלילית.

המימד החמישי, "פגסוס" ו-AI

פונה התלונן שבמשך שנה מאז ערער על החלטה לגנוז את תיק החקירה בפרשת חברת המימד החמישי, הודיעה לו מחלקת עררים בפרקליטות המדינה שהערר נגנז בלא דיון. בנימוק: היועץ המשפטי הקודם, אביחי מנדלבליט, היה מעורב בנקודות מסוימות של הטיפול בתיק החקירה, ולכן בהרב-מיארה מנועה מלדון בעררו. פינקלשטיין לא קיבל "קפיצה לוגית" זו (כהגדרתו), שמשמעותה היא שדווקא בתיקים בעלי חשיבות לא יידונו עררים. לאור זאת הודיעה בהרב-מיארה שתדון בערר ותתן לו קדימות בשל הזמן שחלף.

הנציבות קבעה בעבר, כי קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה נגד מי שהיו מעורבים לכאורה בייצוא מערכת "פגסוס" לגאנה מתעכבת יתר על המידה - אך ההחלטה טרם התקבלה. הבקשה המשיכה לעבור בין המשטרה לבין הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, כאשר כל אחד מהם "גלגל" את הטיפול בבקשה בחזרה אל הפרקליטות, וגם היא מצידה השתהתה בטיפולה בנושא. פינקלשטיין אומר, שהיה עליה להחיש את הטיפול בתיק; השיהוי שב ומציף את הצורך, עליו עמדה הנציבות לא אחת, בתיחום משך זמן טיפולה של פרקליטות המדינה בבקשות לאישור פתיחה בחקירה פלילית.

חוקרת משטרתית הסתמכה בתגובתה לבית המשפט על ממצאים בדויים שנוצרו בידי בינה מלאכותית, מבלי לבצע בדיקה כנדרש. פינקלשטיין אומר, כי מדובר בהתנהלות חמורה של יחידת החקירות המשטרתית, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי ה-AI. האחריות מוטלת במידת מה גם על המפקד של החוקרת, למרות שהוא זה שגילה את התקלה, שכן לפני כן הוא אישר  בחתימתו את התגובה המוטעית והגיש אותה לבית המשפט. הפרקליטות מסרה, כי גיבשה נהלים לשימוש בכלי AI וממתינה לאישור כדי להתחיל פיילוט.

סמוטריץ, אלמוג כהן ושופט מכהן

בהרב-מיארה התעכבה תקופה ארוכה במתן אישור לחקירתו של העיתונאי אביעד גליקמן, בטענה שתקף את גל דבוש, עוזרת לשעבר של שרה נתניהו (בסופו של דבר נסגר התיק). היא אמרה, כי מקרים רגישים כגון אלו הנוגעים לחופש הביטוי, מובאים להכרעתה. פינקלשטיין מצא, כי הדין בסוגיה רגישה זו אינו ברור די צורכו ובפסיקה קיימות דעות סותרות. ספק אם הנחיית פרקליט המדינה - שלפיה נדרש אישור של גורם בפרקליטות לחקירת עיתונאי בנושא הנוגע לליבת עבודתו העיתונאית - נוגעת למקרה זה. גם בהנחה שבהרב-מיארה רשאית להתערב, לא ברור מדוע נדרשו לה חמישה חודשים לאשר את החקירה.

הפרקליטות המתינה עשרה חודשים להשלמת חקירה בעניינו של בצלאל סמוטריץ בעקבות התבטאויותיו על אירועי חווארה בפברואר 2023. זאת, לאחר שההחלטה אם לפתוח נגדו בחקירה הושהתה במשך כשנה, מאחר שבפרקליטות ביקשו לבחון את התיק לצד תיקים אחרים קשורים. הפרקליטות עקבה אמנם אחר טיפול המשטרה בתיק, אולם בנסיבות שנוצרו - מצופה היה ממנה לפעול ביתר שאת, כדי לוודא שהגורמים במשטרה יסיימו את הטיפול בתיק בהקדם. בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה.

בהרב-מיארה לא מסרה למתלונן את נימוקי החלטתה שלא לפתוח בחקירה נגד שופט מכהן, למרות שפינקלשטיין קבע שעליה לעשות זאת. פינקלשטיין דחה את עמדת לשכתה, לפיה די היה באמירה הסתמית ולפיה "לא נמצאה תשתית לפתיחה בחקירה". היה עליה למסור את הנימוקים בעקבות החלטתו הראשונה ולא לאלץ את המתלונן לפנות אליו שוב.

פינקלשטיין מצא עיכוב בלתי סביר בטיפול הפרקליטות בערר על סגירת תיק נגד אלמוג כהן בחשד למעורבות באלימות כאשר היה שוטר. בהרב-מיארה סגרה את התיק והוגש ערר על החלטה זו. למעשה, אין אפשרות להגיש ערר על החלטה כזאת, אך הפרקליטות יצרה במשך חודשים את הרושם שהיא מטפלת בו והשיבה רק לאחר תקופה זו.

פרקליטות מחוז ת"א ומח"ש

טיפול רשויות האכיפה והתביעה בתיק חמור של זיוף חתימות גוף שיפוטי והגשת מסמכים כוזבים לבית המשפט נמשך שנים ארוכות, באופן שהוביל בסופו של יום לגניזתו ולדחיית הערר בעניינו - הגם שאין חולק על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות. לדברי פינקלשטיין, בהתנהלות זו יש כדי לפגוע פגיעה ממשית באינטרס הציבורי למיצוי הדין עם חשודים; לגרום לתחושת חוסר צדק למתלוננים ולנפגעי עבירה; ולהוביל לכרסום באמון הציבור במערכת המשפט.

בירור תלונה העלה התנהלות חמורה של התביעה המשטרתית, אשר בניגוד להוראות החוק, לא העבירה להגנה חומרי חקירה מהותיים, בשתי הזדמנויות שונות, וזאת למרות החלטת בית המשפט בנושא. בעטיה של התנהלות זו, נחקרה המתלוננת - עדת התביעה המרכזית - מבלי שלהגנה היה מלוא החומר בפניה.

מח"ש שלחה מכתב על החלטה שלא לחקור תלונה על הריגת חייל מילואים מאש שוטרים - ומיענה אותו אל המנוח והתייחסה לתלונה שכביכול הגיש ביום מותו. במכתב לא הייתה התייחסות לכך שמדובר במותו הטראגי של אדם ולא היו מילות צער ונחמה. המחלקה התנצלה מעומק הלב ופעלה למניעת הישנות הטעות.

שורה של תקלות בפרקליטות מחוז ת"א גרמה לכך שהטיפול בתיק בעניינם של קטינים נמשך זמן רב וללא הצדקה. התיק לגבי אחד מהם נסגר לאחר 15 חודשים, בעוד הזמן המירבי כאשר מדובר בקטינים הוא שנה, וההודעה על כך נמסרה לו לאחר שלושה חודשים נוספים; ההחלטה בנוגע לשניים נוספים נפלה בין הכסאות.