הקשר שבין תקציב המדינה למניות התשתיות בבורסה?

התחום הלוהט בשנים האחרונות בבורסה היה בעבר אחד התחומים המסוכנים והתנודתיים ביותר. תחום התשתיות מניב רווחי ענק כפי שרואים זאת בדוחות החברות המובילות, לרבות - שפיר, דניה סיבוס, אשטרום, אלקטרה ונוספות וכפי שרואים גם בקרנות התשתיות - ג'נריישן וקיסטון. תשתיות זה הבסיס להכל, וחסר תשתיות - חסר רכבות, חסר מטרו, חסר כבישים, חסר בנייה, מגדלים. חסר גם בתחומים משיקים - תשתיות אנרגיה, תשתיות AI, דטה סנטרים. 

המחסור הזה מייצר רווחיות עודפת. זו כלכלה פשוטה - כאשר יש מחסור, המחירים עולים. אפשר לשאול - איך זה ייתכן? יש תחרות חזקה, אבל ברגע שמנטרלים את הגופים הזרים והופכים אותם לסוג של קבלני משנה וברגע שמזרימים היקף עבודות כה ענק, אז לכולם יש עבודה והרבה. 

ורואים את זה הכי טוב בשווי של החברות הנסחרות - החברות והקרנות בתחום בתשואה מטורפת בשנים האחרונות ובשווים מאוד גבוהים. התמחור בשוק מאוד נדיב - מכפילי רווח של מעל 20 ואפילו באזור 25-30. פעם משקיעים חששו מהתחום עם הרווחיות הנמוכה ועם חוסר הוודאות לגבי ההמשך ותמחרו חברות כאלה במכפיל חד ספרתי. היום - יש וודאות גבוהה לגבי ההמשך והמשקיעים נדיבים.

מנוע הצמיחה של חברות התשתית

בשבוע שעבר פורסם התקציב התלת שנתי והוא היה לכאורה נמוך בסעיף התשתיות לעומת התקציב הקודם. האוצר הפחית את סעיף התשתיות השנתי בכ-20 מיליארד שקל בשנה (ראו טבלה). המדינה היא הלקוח הגדול ביותר של חברות התשתית והפחתה של פרויקטי התשתית היא נזק אדיר לחברות האלו, אבל מהר מאוד התברר שמדובר בשינוי טכני.

האוצר מיין סעיפים כמו סבסוד דיור ציבורי וסבסוד תחבורה ציבורית בסעיפים חברתיים ולא סעיפי תשתית כפי שהוצגו בעבר. הסיווג החדש נכון יותר ואין לו משמעות על הפרויקטים בשטח ולא על פרוייקטים עתידיים. 

למעשה - המצב הפוך. כמה עמודים בהמשך דוח התקציב התלת שנתי מסבירים באוצר שצפוי שינוי למעלה בתקציבי התשתיות - "ייתכן צפי לגידול בהוצאה התקציבית בתחום התשתיות בשנים הקרובות לעומת ההוצאה החזויה. הדבר נובע בין היתר מהתאוששות בקצב הביצוע לאחר תקופת המלחמה, מהכנסת חוזה לתפוקות מלאות והשלמת עיכובים שנצברו. כמו כן, קידם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פרויקטים נוספים לשלב הביצוע כך שהיקף הפרויקטים המבוצעים גדל ביחס לפרסום הקודם".

הנה התקציבים הנוכחיים, הם כאמור צפויים אפילו לגדול. המספרים האלו גבוהים - 39.8 מיליארד שקל ב-2027 שעולים ל-44.5 מיליארד שקל ב-2028 ו-47 מיליארד שקל ב-2029. זה גידול של   ומה שמקבלים מהם הוא קצב צמיחה של כמעט 9% בשנה. זה קצב הצמיחה הכי גבוה בסעיפי התקציב - אפילו יותר מהביטחון. זו הסיבה שהמשקיעים זורמים למניות האלו, אבל הכל שאלה של תמחור. אף פעם בהיסטוריה מניות תשתית לא נסחרו במכפילי רווח כאלו, וגם ביחס למקבילות שלהן בעולם יש פרמיה משמעותית. 

• האם תל אביב מחמיצה את הזדמנות המטרו?
• inspector - אינספקטור מראה איך ניהול משימות מבוסס מיקום משפר את העבודה בשטח