סמארטפון שנפל במטוס עלה לזוג בטיסה - ולא יהיה פיצוי
תביעה על סכום של 9,000 שקל נגד אל על ואייר פראנס נדחתה אחרי שהתברר כי חשש מפני התלקחות סוללת ליתיום הוא שגרם לביטול הטיסה מפריז לתל אביב, ובעקיפין לביטול הטיסה בחזרה
זוג נוסעים ישראלים שהתכוננו לטיסה מתוכננת לפריז גילו בדרך לשדה התעופה שהחופשה שלהם עומדת להידחות ביום שלם, ותביעתם נגד אל על ואייר פראנס בעקבות הביטול נדחתה כעת על ידי בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו.
מירה ושלמה ארוך רכשו כרטיסי טיסה פרימיום מאל על, במסגרת Code share עם אייר פראנס, שהיתה אמורה להמריא ב-4 לאוקטובר 2025 ב-15:30. אלא שבדרכם לנתב"ג, ב-12:30 באותו היום, הם קיבלו הודעה שהטיסה מבוטלת "עקב בעיה במטוס" והם נאלצו לשוב לביתם. רק בשעות הערב הם עודכנו כי הטיסה החלופית תצא רק למחרת, באותה השעה. כלומר עיכוב של יממה שלמה.
בני הזוג טענו כי שילמו 1,548 דולר עבור הכרטיסים, ותבעו 4,500 שקל לכל אחד מהם - ובסך הכל 9,000 שקל - עבור עוגמת נפש, אובדן יום חופשה בפריז ועלות לילה במלון שלא נוצל, בסכום של 842 יורו. חלק מהסכום נדרש כפיצוי לדוגמה לפי חוק שירותי תעופה, בטענה שהחברות התחמקו ממתן מענה וגלגלו את האחריות ביניהן.
מי אחראי - אל על או אייר פראנס?
אל על טענה בהגנתה שהיא בסך הכל מכרה את הכרטיס, ואינה מפעיל טיסה או מארגן טיסה כהגדרתם בחוק, ולכן היא לא אחראית לביטול. נציג החברה אף ציין בעדותו כי אמנם קוד הטיסה היה של אל על, אך "יש שני מספרי טיסות... וכשהלקוח מזמין טיסה, הוא יודע שהטיסה של אייר פרנס".
אייר פראנס מצדה, הציגה גרסה דרמטית יותר לרקע של הביטול. לדברי החברה, באחת הטיסות הקודמות באותה שרשרת אירועים, במהלך טיסה מתל אביב לפריז, הטלפון הנייד של אחת הנוסעות נפל לחלל נסתר בבטן המטוס, ליד אחד המושבים. מכיוון שהטלפון היה עדיין דלוק, נוצר חשש ממשי מפני התלקחות של סוללת הליתיום שלו. הצוות המבצעי החליט להחזיר את המטוס לפריז ואף לרוקן את מכל הדלק כאמצעי זהירות. בדו"ח האירוע שצירפה החברה נכתב כי "כבר בשלב זה הובהר כי ההמלצה נוטה לכיוון החזרת הטיסה". התוצאה: שרשרת דחיות שהובילה בסופו של דבר לביטול הטיסה שבמרכז התביעה.
השופטת סיגל דומניץ סומך קבעה בתחילה כי אכן מדובר בטיסה שבוטלה כהגדרתה בחוק, משום שהעיכוב הגיע ליממה שלמה - הרבה מעבר לסף שמונה השעות הקבוע בחוק. אלא שבהמשך קיבלה השופטת את טענת אייר פראנס כי מדובר בנסיבות מיוחדות שפוטרות אותה מתשלום פיצוי סטטוטורי. לדבריה, "סוללת ליתיום בבטן המטוס היא אירוע בטיחותי בלתי צפוי שסיכן את בטיחות הנוסעים", וכי "האירוע היה כה משמעותי שחייב את ריקון הדלק וחזרת המטוס לאחור". על סמך זה נקבע כי "בנסיבות אלה ביטול הטיסה היה בלתי נמנע".
גם בקשת התובעים לפיצוי עבור אי-מתן שירותי סיוע נדחתה, לאחר שהתברר כי הם קיבלו את הודעת הביטול לפני שהגיעו לשדה התעופה, ולכן הם כלל לא נזקקו לשירותים האלה בפועל.
גם עוגמת נפש וגם "פיצוי לדוגמה" - לא הפעם
התובעים ניסו גם לקבל פיצויים לדוגמה - סעד עונשי חריג ששמור, לפי הפסיקה, למקרים שבהם מפעיל טיסה מפר באופן מודע את חובותיו. השופטת דחתה גם את הדרישה הזו, וקבעה כי "כאשר מוכח שהטיסה בוטלה עקב נסיבות מיוחדות... אין מקום לפסיקת פיצוי עונשי".
לגבי הדרישה לפיצוי עבור עוגמת נפש והוצאות הלינה מכוח הדין הכללי - טענה שהתנגשה עם עקרון "ייחוד העילה" הקבוע באמנת מונטריאול ובחוק התובלה האווירית - קבעה השופטת כי סעד שכזה מותנה בהוכחת רשלנות מצד חברת התעופה. מכיוון שכבר נקבע שהביטול נבע מנסיבות שאינן בשליטתה, "לא ניתן לומר כי חברת התעופה התרשלה ולחייב אותה בפיצוי".
- עד 55 מיליון שקל לחברות התעופה: הממשלה אישרה מתווה פיצוי, והחברות מסתייגות
- נתב״ג חוזר לעומסי הקיץ: 2.3 מיליון נוסעים ביולי, אבל ארה״ב עדיין מחוץ לתחרות
לסיכום, אף ש"תחושות התסכול וההחמצה" של בני הזוג הובנו על ידי בית המשפט, נקבע כי "אין מקום לחייב את הנתבעות או מי מהן בפיצויים". התביעה נדחתה במלואה, ולאור נסיבות העניין לא נפסק צו להוצאות לטובת אל על ואייר פראנס.
