12.5% על הסחורות הישראליות: גל המכסים החדש של טראמפ נכנס לתוקף

סוף השבוע מביא עמו שינוי דרמטי ליצואנים הישראלים: ממשל טראמפ מחיל מכס חדש של 12.5% על סחורות שמגיעות לארה"ב מישראל, כחלק מגל רחב שמכסה יותר מ-60 שותפות סחר ומגיע לכ-99.4% מהסחר האמריקאי. הממשל חילק את המדינות לשתי מדרגות. הראשונה, בשיעור 10%, כוללת את האיחוד האירופי, מקסיקו, טייוואן ובריטניה, כלכלות שהציגו צעדים מול תופעת העבודה הכפויה. המדרגה השנייה, של 12.5%, חלה על שורה ארוכה של כלכלות מרכזיות, ובהן סין, הודו, יפן וגם ישראל.

ארה"ב היא יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל למדינה בודדת, וקלטה בשנה החולפת סחורות ישראליות בהיקף של יותר מ-17 מיליארד דולר. הסל הזה נשען על יהלומים, מעגלים משולבים וציוד רפואי, לצד כימיקלים ומכשור מדויק, ומכאן החשיפה הגבוהה של המשק לשינוי בתעריף. מדרגה של 12.5% על חלק מהקטגוריות הפיזיות מסתכמת בעלות שנתית של מאות מיליוני דולרים, שתתחלק בין היצואן, היבואן האמריקאי והצרכן שבקצה השרשרת.

החידוש המרכזי טמון בבסיס המשפטי. במקום חוק החירום שבו נעשה שימוש בעבר, ושספג מהלומה בבתי המשפט מוקדם יותר השנה, נשען הממשל הפעם על סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974. הנימוק הרשמי הוא מאבק בייבוא מוצרים שיוצרו בעבודה כפויה, מסלול שמקשה על מתנגדים לערער עליו בערכאות. סעיף 301 שימש בעבר ככלי המרכזי במלחמת הסחר מול סין בסוף העשור הקודם, והוא מעניק לנשיא סמכות רחבה להטיל תעריפים בתגובה לפרקטיקות סחר שנחשבות פוגעניות. ההישענות עליו במקום על חוק החירום שנפסל בערכאות מקנה למכסים החדשים עמידות משפטית גבוהה יותר, ומקשה על יצואנים ומדינות לתקוף אותם בבית המשפט.

מבחינה מעשית, מכס מגלם מס שמשלם היבואן האמריקאי בכניסת הסחורה, ובמרבית המקרים הוא מתגלגל בהמשך אל מחיר המדף או נבלע בשולי הרווח של הספק. יצרן ישראלי שמתחרה על מדף אמריקאי מול ספק אירופי, שממוסה ב-10%, מוצא עצמו עם פער של 2.5% שעלול להכריע עסקאות רגישות.

הקלה מסוימת עולה מהגדרת המכס. הוא חל על סחורות פיזיות, ומדלג על מגזר השירותים, שמהווה כמחצית מהיצוא הישראלי כולו. גם ענפי הנפט, הגז והדשנים הוצאו מתחולת המכס. משמעות הדבר היא שחברות תוכנה ושירותים ימשיכו להתנהל במתכונת הקיימת, בעוד יצרניות מוצרים מוחשיים, ובהן ציוד רפואי, כימיקלים, מזון ומכשור תעשייתי, יספגו את מרבית ההשפעה.

ישראל מצידה גילתה רצון טוב עוד קודם לכן, והסירה את המכסים שהטילה על סחורות אמריקאיות, מתוך תקווה להוביל להקלה הדדית. בפועל, השיעור החדש ממקם אותה במדרגה הגבוהה יותר, לצד כלכלות גדולות בהרבה.

בין הענפים החשופים במיוחד בולטים ציוד רפואי, יהלומים, מכשור מדויק וכימיקלים, שנשענים במידה רבה על השוק האמריקאי. חברות בתחומים אלה נדרשות כעת לבחון מחדש מבנה תמחור, מיקום ייצור וחלוקת שולי רווח מול הלקוחות מעבר לים. חלקן עשויות להאיץ מהלכי התייעלות או להסיט נפח מכירות לשווקים אירופיים ואסייתיים כאיזון.

במקביל, גורמים בירושלים ממשיכים במגעים מול וושינגטון בתקווה לגזור שיעור נמוך יותר, בדומה למתווים שהושגו עם שותפות סחר אחרות. חלון ההידברות נותר פתוח, והתוצאה תלויה במידה רבה בקצב ההבנות בין הצדדים.

במבט רחב, המכס הממוצע על יבוא לארה"ב טיפס מרמה של כ-3% לכיוון 20%, שינוי שמחזיר את המדיניות המסחרית האמריקאית לרמות מהעבר הרחוק. מדובר בשיעור הממוצע הגבוה ביותר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת, ימי חוק סמות-הולי שהעמיק את השפל הכלכלי הגדול. החזרה לרמות כאלה מסמנת פרידה מדוקטרינת הסחר החופשי שהובילה את וושינגטון במשך עשורים, ומעבר לתפיסה שרואה בתעריפים כלי מדיני וכלכלי מרכזי. המכסים החדשים משתלבים בקו עקבי של הממשל, שמשלב איומים והסכמות במקביל. במקרים אחרים הצליחו מדינות להגיע להבנות שהורידו את התעריף, כפי שקרה בהסכם הסחר שבמסגרתו ירד המכס על יבוא מהודו לכ-18%.

• זה שוחד בחירות אמיתי - תלמדו מטראפ
• טראמפ הטיל מכסים על רחפנים מיובאים - אז למה מניות היצרניות בארה"ב נופלות?

את מכלול הצעדים של שילוב האיומים וההטבות אפשר לראות בסקירה על המקל והגזר של טראמפ בזירת הסחר, ואת רף האיומים הגבוה יותר בכתבה על האיום במכסים של עד 70%.

בביזפורטל יש 199 כתבות על העלאת מכסים

בשווקים דווקא שוררת רגיעה יחסית. המשקיעים תמחרו את המכסים כבר בימים האחרונים, וכעת עיקר תשומת הלב מופנה למחירי הנפט, למתיחות במזרח התיכון ולגל ההשקעות בבינה מלאכותית. עם זאת, חברות ייצוא מקומיות שנשענות על השוק האמריקאי עשויות למצוא עצמן מול אתגרי תמחור ותחרות מול יצרנים ממדינות שזכו למדרגת ה-10%.