
12.5% על הסחורות הישראליות: גל המכסים החדש של טראמפ נכנס לתוקף
ממשל טראמפ מחיל מכסים על יותר מ-60 שותפות סחר, ובהן ישראל, בשיעור שנע בין 10% ל-12.5%. הפעם הבסיס המשפטי שונה, והיצואנים המקומיים כבר מחשבים את העלות שתתגלגל אליהם
סוף השבוע מביא עמו שינוי מוחשי ליצואנים הישראלים: ממשל טראמפ מחיל מכס חדש של 12.5% על סחורות שמגיעות לארה"ב מישראל, כחלק מגל רחב שמכסה יותר מ-60 שותפות סחר ומגיע לכ-99.4% מהסחר האמריקאי.
הממשל חילק את המדינות לשתי מדרגות. הראשונה, בשיעור 10%, כוללת את האיחוד האירופי, מקסיקו, טייוואן ובריטניה - כלכלות שהציגו צעדים מול תופעת העבודה הכפויה. המדרגה השנייה, של 12.5%, חלה על שורה ארוכה של כלכלות מרכזיות, ובהן סין, הודו, יפן וגם ישראל.
החידוש המרכזי טמון בבסיס המשפטי. במקום חוק החירום שבו נעשה שימוש בעבר, ושספג מהלומה בבתי המשפט מוקדם יותר השנה, נשען הממשל הפעם על סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974. הנימוק הרשמי הוא מאבק בייבוא מוצרים שיוצרו בעבודה כפויה, ומסלול זה עשוי להקשות על מתנגדים לערער עליו בבתי המשפט.
מבחינת היקפים מדובר בשוק בעל משקל. היצוא הישראלי לארה"ב הסתכם בכ-20.6 מיליארד דולר בשנת 2025, והמעבר ממכס של 10% למכס של 12.5% מגלגל עלות נוספת אל היצואנים ואל שרשראות האספקה שלהם.
מבחינה מעשית, מכס מגלם מס שמשלם היבואן האמריקאי בכניסת הסחורה, ובמרבית המקרים הוא מתגלגל בהמשך אל מחיר המדף או נבלע בשולי הרווח של הספק. יצרן ישראלי שמתחרה על מדף אמריקאי מול ספק אירופי, שממוסה ב-10%, מוצא עצמו עם פער של 2.5% שעלול להכריע עסקאות רגישות.
הקלה מסוימת עולה מהגדרת המכס. הוא חל על סחורות פיזיות, ומדלג על מגזר השירותים, שמהווה כמחצית מהיצוא הישראלי כולו. גם ענפי הנפט, הגז והדשנים הוצאו מתחולת המכס. משמעות הדבר היא שחברות תוכנה ושירותים ימשיכו להתנהל במתכונת הקיימת, בעוד יצרניות מוצרים מוחשיים - ציוד רפואי, כימיקלים, מזון ומכשור תעשייתי - יספגו את מרבית ההשפעה.
ישראל מצידה נקטה מהלך של רצון טוב עוד קודם לכן, והסירה את המכסים שהטילה על סחורות אמריקאיות, מתוך תקווה להוביל להקלה הדדית. בפועל, השיעור החדש ממקם אותה במדרגה הגבוהה יותר, לצד כלכלות גדולות בהרבה.
בין הענפים החשופים במיוחד בולטים ציוד רפואי, יהלומים, מכשור מדויק וכימיקלים, שנשענים במידה רבה על השוק האמריקאי. חברות בתחומים אלה נדרשות כעת לבחון מחדש מבנה תמחור, מיקום ייצור וחלוקת שולי רווח מול הלקוחות מעבר לים. חלקן עשויות להאיץ מהלכי התייעלות או להסיט נפח מכירות לשווקים אירופיים ואסייתיים כאיזון.
במקביל, גורמים בירושלים ממשיכים במגעים מול וושינגטון בתקווה לגזור שיעור נמוך יותר, בדומה למתווים שהושגו עם שותפות סחר אחרות. חלון ההידברות נותר פתוח, והתוצאה תלויה במידה רבה בקצב ההבנות בין הצדדים.
- טראמפ מאיים במכס כבד על האיחוד האירופי ומאשים אותו בשוד ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות
- וושינגטון מחליפה את המכס האחיד במכס סחר חדש ל-60 מדינות
במבט רחב, המכס הממוצע על יבוא לארה"ב טיפס מרמה של כ-3% לכיוון 20%, שינוי שמחזיר את המדיניות המסחרית האמריקאית לרמות מהעבר הרחוק. המכסים החדשים משתלבים בקו עקבי של הממשל, שמשלב איומים והסכמות במקביל. במקרים אחרים הצליחו מדינות להגיע להבנות שהורידו את התעריף, כפי שקרה בהסכם הסחר שבמסגרתו ירד המכס על יבוא מהודו לכ-18%.
את מכלול הצעדים של שילוב האיומים וההטבות אפשר לראות בסקירה על המקל והגזר של טראמפ בזירת הסחר, ואת רף האיומים הגבוה יותר בכתבה על האיום במכסים של עד 70%.
בשווקים דווקא שוררת רגיעה יחסית. המשקיעים תמחרו את המכסים כבר בימים האחרונים, וכעת עיקר תשומת הלב מופנה למחירי הנפט, למתיחות במזרח התיכון ולגל ההשקעות בבינה מלאכותית. עם זאת, חברות ייצוא מקומיות שנשענות על השוק האמריקאי עשויות למצוא עצמן מול אתגרי תמחור ותחרות מול יצרנים ממדינות שזכו למדרגת ה-10%.