400 אלף שקל - השכר של השותפים במשרדי עורכי הדין המצליחים; וגם - כמה מרוויחים שותפים זוטרים?
טווח רחב של בין 15 ל-400 אלף שקל נובע מהפערים בין מעמדו של השותף ובין משרדים קטנים וגדולים. שכר עורכי הדין השכירים: בין 8,000 שקל ליותר מ-35,000 שקל בחודש
משיכותיהם של שותפים במשרדי עורכי דין נעות בטווח שבין 14,650 שקל לחודש לבין למעלה מ-395,900 שקל לחודש (נכון לסוף 2025). כך מלמדים נתונים שריכז עו"ד דודי זלמנוביץ, העוקב מזה שנים אחרי ההיבט העסקי של מקצוע עריכת הדין. הטווח הרחב נובע משני משתנים עיקריים: הוותק ומעמדו של השותף, וסוג המשרד בו מדובר (משרדים קטנים מול משרדים בינוניים וגדולים ומשרדי בוטיק יוקרתיים).
המשיכות אינן שכר הברוטו של השותף, אלא כל התגמול שהוא מקבל (לפני מיסים והפרשות), זה שקול למעשה לעלות מעביד. הברוטו אמור להיות בכ-25% מתחת לזה.לדברי זלמנוביץ, הסכומים בסוף 2025 לא היו שונים משמעותית מאשר בשנים קודמות, אך ערכן הריאלי של המשיכות נשחק בשל האינפלציה. עוד הוא מציין, כי ניכרת מגמה למזער ככל הניתן את הפגיעה בשותפים זוטרים, והיו מקרים בהם שותפים בכירים צמצמו את משיכותיהם כדי לתמוך בשותפים הזוטרים יותר.
שונות רבה קיימת גם בתשלום לעורכי הדין השכירים, ושוב - היא נובעת מפערי ותק ומהבדלים בין סוגים של משרדים. שכרו ברוטו של עורך דין מתחיל במשרד קטן הוא 10,500-8,000 שקל בחודש, בעוד שכיר ותיק במשרדים גדולים ובמשרדי בוטיק יוקרתיים יכול להגיע ליותר מ-35,000 שקל בחודש. להרחבה על שכר רואי החשבון והשותפים במשרדי רואי החשבון: הכסף הגדול במשרדי רואי החשבון: מעל 1.5 מיליון שקל לשותף, 3-5 מיליון לשותף-מנהל
בנוגע לשכירים מציין זלמנוביץ, כי רק משרדים מעטים פיטרו עורכי דין מאז פרוץ המלחמה, אם כי חלק מהמשרדים קיצצו בתוכניות רווחה והקפיאו העלאות שכר ומתן בונוסים. גדל הביקוש לעורכי דין המתמצים בבינה מלאכותית, שלצד זאת הם בעלי שיקול דעת וניסיון כדי לבחון את תוצריה; בית המשפט העליון קבע, כי עורכי דין יחויבו בהוצאות אישיות אם ישתמשו בפברוקים תוצרת AI. לצד זאת, ה-AI הולך ומחליף עורכי דין זוטרים בעבודות הכנה לתיקים ועסקים ובמחקר משפטי, מה שמוריד את הביקוש וממילא גם את השכר.
שונות רבה בהשפעת המצב הבטחוני
לדברי זלמנוביץ, קיימת שונות רבה בהשפעת המצב הבטחוני על ענף עריכת הדין, וזאת בהתאם לתחומי הפעילות. בתחום דיני החברות, בזמן מלחמה או מגיפה מחד המוטיבציה העסקית יורדת וסגירת השמים משפיעה על עסקאות, אך מאידך קיים כר נרחב לשינויים מבניים הדורשים עבודת עורכי דין רבה. בתחום שוק ההון חווים המשרדים עדנה, בשל הגאות בשוק ההנפקות.
במגזר ההיי-טק, סנטימנט שלילי גורם למשקיעים (קרנות/פרטיים) להדיר רגליהם מהשקעות בישראל או לבחון אותן במשורה, וקיימת השפעה דרמטית של ה-AI (הבאה לידי ביטוי גם בפיטורים נרחבים בענף) – אך מגמות אלו גם מייצרות עבודה לעורכי הדין. תחום דיני העבודה זוכה לביקוש בעיקר בצד המעסיקים, ביחס להשפעות המלחמה על פיטורין, חל"ת וכדומה.
בתחום הליטיגציה: סוגיות משבר (סיכול חוזים ועסקאות) מציפות סכסוכים. גופים עסקיים וחברות נוטים לתבוע במקרים בהם לא היו עושים זאת בתקופות פריחה. תחום חדלות הפירעון והנשייה זוכה לביקוש שיילך ויגדל, ככל שיותר עסקים יקרסו בשל המצב הבטחוני.
משרדי המס נדרשים לעבודה בסוגיות מענקים ופיצוי. חלקם מועסקים ברגולציה בתחום המס כחלק מהכלים למתן מענה להוצאות המלחמה. בשל סביבת הריבית, בתחום המקרקעין נרשמת האטה, הנובעת מן הבעיות במגזר הנדל"ן. לעומת זאת, תחום התכנון והבנייה יציב יחסית, בין היתר משום שמדובר בתהליכים ארוכי טווח.
עוד אומר זלמונוביץ, כי בענף ההון המשפחתי ודיני המשפחה נרשמת עלייה בסגמנט הגבוה: המתחים דחפו זוגות "להפריד כוחות" ובעלי משפחות פנו לערוך צוואות ולטפל בהונם המשפחתי. בתחום משקי הבית, בהם תהליך גירושין הוא יקר בעת משבר, נצפתה האטה.
- השקר הגדול של האקדמיה למשפטים: המכללות גונבות את הסטודנטים
- נמשכת ההצפה בעריכת הדין: 1,953 מתמחים עברו את בחינות הלשכה
בתחום הנזיקין והביטוח, כולל תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון/קצין תגמולים, נרשמים. תחומי התעבורה והפלילים הם לרוב "חסיני מיתון", אם כי חלקם הושפעו בשל סגירתם החלקית של בתי המשפט ובשל יציאה למילואים.
עו"ד דודי זלמנוביץ
