עיראק על סף משבר תקציבי: מפיקה רק 200 אלף חביות ביום

המלחמה בין ישראל לאיראן מתגלגלת לכלכלה הריאלית של מדינות האזור, ועיראק היא אחת הפגיעות שבהן. שר החוץ העיראקי, פואד חוסיין, הזהיר כי אם מיצרי הורמוז יישארו סגורים, הממשלה בבגדאד עלולה להתקשות לשלם משכורות לעובדי הציבור כבר בחודש הבא. במדינה שבה הנפט אחראי לכ-90% מהכנסות הממשלה, זו אזהרה על משבר תקציבי מיידי.

עיראק היא יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק. תלות עמוקה בנפט הופכת אותה לרגישה לכל שיבוש ביצוא. כאשר המיצרים סגורים או מוגבלים, הבעיה אינה רק מחיר החבית, אך עצם היכולת להוציא נפט לשווקים. לפי חוסיין, היצוא העיראקי מוגבל כעת לצינור הכורדי בלבד, בהיקף של כ-200 אלף חביות ביום. הנתון רחוק מהיקפי היצוא הרגילים של עיראק, ומסביר את הפגיעה המיידית בהכנסות הממשלה.

8 עד 9 טריליון דינר נדרשים מדי חודש למשכורות

עיראק זקוקה מדי חודש לכ-8 עד כ-9 טריליון דינר כדי לשלם משכורות לעובדי המגזר הציבורי ( 6-7 מיליארד דולר) . הממשלה כבר הדפיסה יותר מ-20 טריליון דינר בשטרות (כ-15 מיליארד דולר), ובשלב הזה היא נשענת על רזרבות הבנק המרכזי כדי לגשר על הפער. הפתרון זמני בלבד. אם המלחמה תימשך עד סוף השנה, חוסיין הגדיר את התרחיש כאסון עבור עיראק.

המשבר העיראקי מציג שוב את נקודת החולשה של כלכלות נפטיות. כל עוד היצוא זורם והמחיר גבוה, המדינה מסוגלת לממן שכר, סובסידיות, פרויקטים ותשלומים שוטפים. כאשר היצוא נעצר, גם מחיר נפט גבוה אינו בהכרח עוזר. חבית שאינה נמכרת או משונעת אינה מכניסה כסף לקופה.

מיצרי הורמוז הם אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. כל הפרעה משפיעה מיד על מחירי הנפט, על ביטוח ימי, על עלויות הובלה ועל התנהגות הקונים. עבור עיראק, השיבוש חד משום שחלק גדול מהמערכת התקציבית שלה בנוי על הכנסות נפט שוטפות. בניגוד למדינות עם בסיס מס רחב, תעשייה מגוונת או שוק הון עמוק, לבגדאד יש מרחב תמרון מצומצם יותר.

בגדאד קוראת להפסקת הלחימה ולפתיחה מחודשת של המיצרים. המשך המלחמה אינו רק סכנה ביטחונית עבורה, אלא איום ישיר על יכולת הממשלה לתפקד ומהווה פגיעה ישירה בקופת המדינה. עיראק מממנת באמצעות הכנסות הנפט את המגזר הציבורי הרחב, את מנגנוני הביטחון ואת מערכות השירותים הבסיסיות. לכן המשך חסימת הנתיב, או גם חזרה חלקית בלבד של תנועת המכליות, עלולים להפוך בתוך זמן קצר לאיום על יכולת הממשלה לעמוד בתשלומים, כולל משכורות במגזר הציבורי, והדבר עלול להפוך מהר מאוד ממשבר כלכלי לאירוע חברתי ופוליטי.

 במקביל, המלחמה פוגעת גם במעמדה האזורי של עיראק. שר החוץ פואד חוסיין הזהיר בחודשים האחרונים כי עיראק אינה יכולה להרשות לעצמה להפוך לזירת עימות בין ארה"ב, איראן וישראל, וכי הביטחון של מדינות המפרץ ושל ירדן קשור ישירות לביטחונה של עיראק עצמה. על הרקע הזה, ראש הממשלה החדש עלי א-זיידי מנסה לייצב את היחסים גם עם וושינגטון וגם עם מדינות המפרץ. הנשיא דונלד טראמפ הזמין את א-זיידי לבקר בוושינגטון לאחר הקמת הממשלה, וזה עשוי לבקר בארה"ב ביולי, בניסיון לייצב את הערוץ האמריקאי בתקופה רגישה.

יצואניות הנפט מחפשות נתיבים ימיים עוקפים

שיבוש ביצוא העיראקי מוסיף לחץ על שוק הנפט, גם אם אופ"ק+ מנסה להגדיל תפוקה. הגדלת מכסות היא דבר אחד; היכולת לשנע נפט בבטחה היא דבר אחר. כאשר נתיב ימי מרכזי נמצא בסיכון, השוק מתמחר את האפשרות למחסור, עיכובים ועלייה בעלויות הביטוח וההובלה. להרחבה: מכליות מתחילות לצאת מהורמוז במסלול חדש שעוקף את איראן.

ברמה המקומית העיראקית, הסיכון פיסקלי. אם ההכנסות מנפט יישארו נמוכות, הממשלה תיאלץ להישען על רזרבות, להגדיל הדפסת כסף או לדחות תשלומים. כל אחד מהצעדים האלה עלול להחליש את המטבע, להגביר אינפלציה ולפגוע באמון הציבור.

• מלחמת הצללים של המפרץ עוברת דרך עיראק - והסיכון לשוק הנפט עולה
• מכליות סיניות בדרך להורמוז: מבחן אמיתי להפסקת האש בין ארה"ב לאיראן

התרחיש תלוי במשך המלחמה ובפתיחת נתיבי היצוא. אם המיצרים ייפתחו מחדש והיצוא יתחדש, עיראק תוכל לחזור להכנסות נפט בקצב גבוה יותר. בינתיים, ההכנסות שלה מבוססות על כ-200 אלף חביות ביום מצינור כורדי יחיד, מול תלות תקציבית של 90% בנפט והוצאת שכר חודשית של כ-9 טריליון דינר.להרחבה: מלחמת הצללים של המפרץ עוברת דרך עיראק - הסיכון לשוק הנפט עולה