300 מיליון שקל: ועדת הכספים תקדם את חוק המעונות החרדי

ועדת הכספים צפויה לקדם את חוק המעונות של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים והסתייגויות משפטיות בנושא שוויון. החוק נראה נקודתי - סבסוד מעונות יום למשפחות שבהן האם עובדת - אך הוא נוגע בנקודה רגישה: תעסוקת גברים חרדים, שירות צבאי, חלוקת תקציבים והיכולת לממן שירותים אזרחיים תחת גירעון גבוה.

מה משנה החוק: מבחן שני ההורים מוחלף במבחן האם בלבד

ההצעה מבקשת לשנות את מבחן הזכאות לסבסוד כך שמצב האם בלבד יכריע. כיום הזכאות מבוססת על תעסוקה או לימודים של שני בני הזוג. אם החוק יעבור, משפחה שבה האם עובדת והאב אינו עובד ואינו לומד במסלול המוביל לתעסוקה תוכל לקבל מחדש את ההנחה במעון.

סבסוד מעונות יום נולד ככלי לעידוד תעסוקה. כאשר שני ההורים עובדים, עלות המעון יכולה להיות חסם של ממש - בעיקר עבור משפחות עם הכנסה נמוכה. חוק המעונות מעביר את מרכז הכובד מהתא המשפחתי כולו אל האם בלבד.

מצד אחד, זה מאפשר לאישה חרדית עובדת לקבל סבסוד גם אם בעלה אינו עובד. מצד שני, זה מייצר מצב שבו המדינה מממנת מסגרת לילד כאשר אחד ההורים נמצא בבית - ואגף התקציבים טוען שאין כאן חסם אמיתי שמונע מהאם לעבוד. אם האב אינו עובד, יש בבית מבוגר שיכול לטפל בילד, והסבסוד הופך להטבת הכנסה למשפחה - לעיתים עד כ-2,200 שקל בחודש.

בחברה החרדית, נשים הן במקרים רבים המפרנסות המרכזיות, ופגיעה בסבסוד עלולה להקטין את הכדאיות שלהן לעבוד ולהכביד על משפחות עם ילדים קטנים. אך באוצר טוענים שהפתרון הזה מתעלם מהבעיה הגדולה יותר: שיעור נמוך של תעסוקת גברים, הכנסות נמוכות ממשקי בית מסוימים ותלות גבוהה בתקציבי המדינה.

10,500 שקל גירעון חודשי למשק בית - ומה המחיר לכלל משלמי המסים

העלות הישירה של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל בשנה, אך האוצר מדגיש שהסיפור הרחב גדול יותר. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-53%, ואגף התקציבים טוען כי משק בית חרדי יוצר בממוצע גירעון תקציבי של כ-10,500 שקל בחודש. ברמת המשק, האוצר מעריך כי האוכלוסיות עם שיעור השתתפות נמוך בעבודה יוצרות פער שלילי של כ-25 מיליארד שקל בשנה - סכום שצפוי לגדול ככל שהדמוגרפיה משתנה.

מעונות היום הם משאב מוגבל. הביקוש גבוה מההיצע, וכל שינוי בקריטריונים משפיע על משפחות אחרות. לפי ההסתייגויות המשפטיות, החוק עלול לפגוע במשפחות שבהן שני ההורים עובדים, שיאבדו קדימות מול משפחות שבהן רק האם עובדת.

יש כאן גם עיוות אפשרי בחישוב הסבסוד. לפי ההצעה, מצב האב לא ייבחן לצורך עצם הזכאות, אך הכנסתו עדיין עשויה להיספר בחישוב ההכנסה לנפש. התוצאה: משפחה שבה האב עובד יכולה לקבל דרגת סבסוד נמוכה יותר ממשפחה דומה שבה האב אינו עובד כלל. עבודה של האב עשויה לפגוע בגובה ההנחה, בעוד היעדר עבודה אינו פוגע בעצם הזכאות.

הפסיקה הקודמת של בג"ץ שללה הטבות כלכליות מחייבי גיוס שאינם מתייצבים, והחוק הנוכחי נתפס כניסיון לעקוף את הפסיקה באמצעות שינוי הקריטריונים. הקואליציה רואה בחוק התחייבות פוליטית למפלגות החרדיות. האוצר רואה בו פגיעה בתמריצי עבודה וגיוס. הייעוץ המשפטי מזהה בעיות שוויון - ומשפחות שבהן שני ההורים עובדים עלולות לגלות שקדימותן במעון נפגעת לטובת משפחות שבהן האב אינו עובד.

• דירה בהנחה משתנה: החרדים עשויים להישאר בחוץ
• שירות התעסוקה: 23 אלף דורשי עבודה בירושלים ב-2026

תקציב המדינה מתמודד כיום עם הוצאות ביטחון גבוהות, ריבית וצרכים אזרחיים גדולים. כל הטבה שאינה מגדילה תעסוקה או פריון צריכה להיבחן בזהירות. מדיניות שמסבסדת את משק הבית מבלי להביא בחשבון את מצב האב עלולה להעמיק את הפער בין ההשתתפות הגבוהה של נשים לבין ההשתתפות הנמוכה של גברים - מצב שקשה להחזיק לאורך זמן, גם חברתית וגם תקציבית. בג"ץ צפוי לבחון את החוק שוב אם יאושר, בעיקר סביב השאלה אם המדינה רשאית להעניק הטבה כלכלית בדרך שמנטרלת את מבחן האב.