פשרת בג"ץ: סבסוד מעונות לחרדים חייבי גיוס נמשך – לפחות עד פברואר
דיון חם בבית המשפט העליון
בג"ץ דן היום בשידור ישיר באחת הסוגיות הכי נפיצות של התקופה: האם להמשיך לתקצב מעונות יום למשפחות חרדיות שבהן האב חייב בגיוס אך לומד בישיבה. בסוף הדיון, הציעו השופטים פשרה: הסבסוד יימשך עד סוף פברואר 2025, ובינתיים שר העבודה יפרסם מבחני תמיכה חדשים לכלל האוכלוסייה. עכשיו, הכדור במגרש של הממשלה, שצריכה להחזיר תשובה עד יום חמישי.
משבר סבסוד מעונות היום, התחיל משינוי במעמד המשפטי של חוק הגיוס. עד 2021, משפחות חרדיות שבהן האב למד בישיבה ושירותו הצבאי נדחה, זכו לסבסוד מעונות יום במימון משרד העבודה והרווחה. הסבסוד, בגובה ממוצע של כ-1,800 ש"ח לחודש, נועד לעודד אימהות לצאת לעבודה ולאפשר לילדיהן מסגרות חינוכיות מסובסדות.
ב-2021 פקע חוק הגיוס שאיפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות. בעקבות זאת, בג"ץ קבע שחייבי גיוס לא זכאים להטבות מהמדינה, כולל סבסוד מעונות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הנחתה את הממשלה להפסיק את הסבסוד למשפחות שבהן האב חב בגיוס, כדי למנוע עידוד להימנעות משירות צבאי.
בתחילת 2023, הוחלט על תקופת מעבר בת שלושה חודשים בלבד (עד דצמבר 2023), שבה הסבסוד יופסק בהדרגה למשפחות החרדיות הרלוונטיות. ההחלטה עוררה סערה פוליטית וציבורית: שר העבודה יואב בן צור התנגד להחלטה וטען שיש להפריד בין מדיניות הרווחה למדיניות הגיוס. הוא בחר לפרסם מבחני תמיכה לשלושה חודשים בלבד, ללא הבחנה בין משפחות חרדיות לבין יתר הציבור.
ארגונים חרדיים טענו שהפסקת הסבסוד פוגעת באימהות חרדיות שעובדות ומשלבות את ילדיהן במעונות, ונעשית בניגוד לזכות לשוויון ולחופש העיסוק.
ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון וקרן ברל כצנלסון האשימו את הממשלה בכך שהיא מעכבת את מבחני התמיכה מטעמים פוליטיים, ופוגעת במשפחות הזכאיות לסבסוד.
המחלוקת סביב סבסוד מעונות היום התגלגלה לבית המשפט בעקבות עתירות משני הצדדים: בעד הפסקת הסבסוד: ארגונים חילוניים ואזרחים שדרשו למנוע סבסוד למי שמתחמק משירות צבאי. בעד המשך הסבסוד: ארגונים חרדיים שדרשו להמשיך את הסבסוד בטענה שהוא חלק ממדיניות הרווחה ולא קשור לחובת הגיוס.
כתוצאה מהעיכוב בפרסום מבחני התמיכה, עשרות אלפי משפחות – חרדיות ולא חרדיות – נותרו ללא ודאות כלכלית. המשפחות נאלצות לממן מכיסן את עלויות המעונות, בעוד הממשלה ממשיכה לדון על הנוסח הסופי של מבחני התמיכה.
השלב הבא: בג"ץ מתערב
בדיון שהתקיים היום, בג"ץ ניסה לגבש פשרה, אך המשבר רחוק מפתרון סופי. המחלוקת בין הממשלה, היועמ"שית והעותרות נמשכת, ועיני הציבור מופנות להחלטות שיגיעו עד פברואר 2025.
השופטים לא ויתרו על השאלות הקשות
במהלך הדיון, השופטים – נעם סולברג, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב – הקשו על נציג הממשלה, במיוחד בנוגע לעיכוב במתן הסבסוד ל-74 אלף ילדים אחרים שלא קשורים למחלוקת. "למה לעכב את כל הילדים הזכאים?" תהה השופט כבוב. גרוסקופף היה חד עוד יותר: "זה נראה כמו חיבור של שני נושאים שלא קשורים".
היועמ"שית נגד הממשלה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עומדת על כך שמי שחייב בגיוס ולא משרת – לא צריך לקבל סבסוד. "זה מרוקן מתוכן את חובת הגיוס", אמרה. מנגד, נציג הממשלה, עו"ד אוהד שלם, טען שאין קשר בין עידוד גיוס לסבסוד מעונות. לדבריו, "גם מי שעבריין זכאי לסבסוד".
הוויכוחים לא נגמרים
מהצד השני, ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון וקרן ברל כצנלסון דורשים לעצור את הסבסוד לחלוטין, וטוענים שהעיכוב בפרסום מבחני התמיכה פוגע במשפחות רבות. "המשפחות הזכאיות נאלצות לשלם על המעונות מכיסן", אמרה עו"ד יעל ויזל.
אבל לא כולם מסכימים. עו"ד זלמן בלאק, שמייצג ארגונים חרדיים, טען ששר העבודה לא צריך להיות "השוטר של העיר". הוא הוסיף: "אי אפשר להוציא ילדים ממעונות באמצע השנה. הורים בנו על התמיכה הזו".
תגובת הארגונים: כולם מתוסכלים
יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה: "בג"ץ סוף סוף הוציא כרטיס אדום לשר העבודה. הגיע הזמן להפסיק להחזיק עשרות אלפי פעוטות כבני ערובה". לעומתה, עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון הביע אכזבה מכך שבג"ץ נתן לממשלה עוד זמן: "הארכה הזו היא טעות שתמשיך לפגוע באכיפת חובת הגיוס".
מה הלאה?
- 8.חיסלו את המדינה בהיתר שנתנו למושחת המפקיר . (ל"ת)11 שופטי בג"ץ 19/11/2024 18:23הגב לתגובה זו
- 7.ירמיהו 19/11/2024 14:42הגב לתגובה זושיקפצו כל החילונים
- 6.שים 19/11/2024 09:58הגב לתגובה זואין שום בשורה מצד בית המשפט העליון המתיר פעם נוספת חבל למגזר החרדי בגררו רגלים לישם את מה שהוא עצמו קבע. היה צריך מזמן לישם פסקי דין ולא להקלע שוב למצב של רפיון פה והתגמשות מול גוף חרדי פוליטי אשר איננו רואה עין בעין את מצבו המועדף מול צרכי המדינה.
- 5.לרון 18/11/2024 15:51הגב לתגובה זונתניהו לקח את ה"איש הרזה" כבן ערובה תמידי!
- 4.חכם 18/11/2024 14:10הגב לתגובה זושמישהו יסביר לי, אם יש חילוני משתמט הילד שלו זכאי לסיבסוד?
- 3.התנועה לאיכות השלטון מייצגת רק את שונאי היהדות (ל"ת)שלמה 18/11/2024 13:40הגב לתגובה זו
- 2.ממשלה ארורה ..מה השאלה ? (ל"ת)חיים אלמליח 18/11/2024 13:36הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 18/11/2024 13:28הגב לתגובה זורק שכל אחד יבין שגם מי שלוחם כעת בלבנון משלם כרגע על הילד שלו במעון ללא סבסוד מעל 2200 שח לחודש
חוזה מכירת דירה CHATGPTביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים
החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ. על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים
דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.
פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?
הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין.
על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות
בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherהעליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת
המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות
בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב
בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.
המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.
ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.
"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"
העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.
- כולם בחו"ל? לא בדיוק. יותר אנשים בנופש במלונות מאשר לפני הקורונה
- בוקינג: הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה; עולה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".
