פשרת בג"ץ: סבסוד מעונות לחרדים חייבי גיוס נמשך – לפחות עד פברואר
דיון חם בבית המשפט העליון
בג"ץ דן היום בשידור ישיר באחת הסוגיות הכי נפיצות של התקופה: האם להמשיך לתקצב מעונות יום למשפחות חרדיות שבהן האב חייב בגיוס אך לומד בישיבה. בסוף הדיון, הציעו השופטים פשרה: הסבסוד יימשך עד סוף פברואר 2025, ובינתיים שר העבודה יפרסם מבחני תמיכה חדשים לכלל האוכלוסייה. עכשיו, הכדור במגרש של הממשלה, שצריכה להחזיר תשובה עד יום חמישי.
משבר סבסוד מעונות היום, התחיל משינוי במעמד המשפטי של חוק הגיוס. עד 2021, משפחות חרדיות שבהן האב למד בישיבה ושירותו הצבאי נדחה, זכו לסבסוד מעונות יום במימון משרד העבודה והרווחה. הסבסוד, בגובה ממוצע של כ-1,800 ש"ח לחודש, נועד לעודד אימהות לצאת לעבודה ולאפשר לילדיהן מסגרות חינוכיות מסובסדות.
ב-2021 פקע חוק הגיוס שאיפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות. בעקבות זאת, בג"ץ קבע שחייבי גיוס לא זכאים להטבות מהמדינה, כולל סבסוד מעונות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הנחתה את הממשלה להפסיק את הסבסוד למשפחות שבהן האב חב בגיוס, כדי למנוע עידוד להימנעות משירות צבאי.
בתחילת 2023, הוחלט על תקופת מעבר בת שלושה חודשים בלבד (עד דצמבר 2023), שבה הסבסוד יופסק בהדרגה למשפחות החרדיות הרלוונטיות. ההחלטה עוררה סערה פוליטית וציבורית: שר העבודה יואב בן צור התנגד להחלטה וטען שיש להפריד בין מדיניות הרווחה למדיניות הגיוס. הוא בחר לפרסם מבחני תמיכה לשלושה חודשים בלבד, ללא הבחנה בין משפחות חרדיות לבין יתר הציבור.
ארגונים חרדיים טענו שהפסקת הסבסוד פוגעת באימהות חרדיות שעובדות ומשלבות את ילדיהן במעונות, ונעשית בניגוד לזכות לשוויון ולחופש העיסוק.
ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון וקרן ברל כצנלסון האשימו את הממשלה בכך שהיא מעכבת את מבחני התמיכה מטעמים פוליטיים, ופוגעת במשפחות הזכאיות לסבסוד.
המחלוקת סביב סבסוד מעונות היום התגלגלה לבית המשפט בעקבות עתירות משני הצדדים: בעד הפסקת הסבסוד: ארגונים חילוניים ואזרחים שדרשו למנוע סבסוד למי שמתחמק משירות צבאי. בעד המשך הסבסוד: ארגונים חרדיים שדרשו להמשיך את הסבסוד בטענה שהוא חלק ממדיניות הרווחה ולא קשור לחובת הגיוס.
כתוצאה מהעיכוב בפרסום מבחני התמיכה, עשרות אלפי משפחות – חרדיות ולא חרדיות – נותרו ללא ודאות כלכלית. המשפחות נאלצות לממן מכיסן את עלויות המעונות, בעוד הממשלה ממשיכה לדון על הנוסח הסופי של מבחני התמיכה.
השלב הבא: בג"ץ מתערב
בדיון שהתקיים היום, בג"ץ ניסה לגבש פשרה, אך המשבר רחוק מפתרון סופי. המחלוקת בין הממשלה, היועמ"שית והעותרות נמשכת, ועיני הציבור מופנות להחלטות שיגיעו עד פברואר 2025.
השופטים לא ויתרו על השאלות הקשות
במהלך הדיון, השופטים – נעם סולברג, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב – הקשו על נציג הממשלה, במיוחד בנוגע לעיכוב במתן הסבסוד ל-74 אלף ילדים אחרים שלא קשורים למחלוקת. "למה לעכב את כל הילדים הזכאים?" תהה השופט כבוב. גרוסקופף היה חד עוד יותר: "זה נראה כמו חיבור של שני נושאים שלא קשורים".
היועמ"שית נגד הממשלה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עומדת על כך שמי שחייב בגיוס ולא משרת – לא צריך לקבל סבסוד. "זה מרוקן מתוכן את חובת הגיוס", אמרה. מנגד, נציג הממשלה, עו"ד אוהד שלם, טען שאין קשר בין עידוד גיוס לסבסוד מעונות. לדבריו, "גם מי שעבריין זכאי לסבסוד".
הוויכוחים לא נגמרים
מהצד השני, ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון וקרן ברל כצנלסון דורשים לעצור את הסבסוד לחלוטין, וטוענים שהעיכוב בפרסום מבחני התמיכה פוגע במשפחות רבות. "המשפחות הזכאיות נאלצות לשלם על המעונות מכיסן", אמרה עו"ד יעל ויזל.
אבל לא כולם מסכימים. עו"ד זלמן בלאק, שמייצג ארגונים חרדיים, טען ששר העבודה לא צריך להיות "השוטר של העיר". הוא הוסיף: "אי אפשר להוציא ילדים ממעונות באמצע השנה. הורים בנו על התמיכה הזו".
תגובת הארגונים: כולם מתוסכלים
יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה: "בג"ץ סוף סוף הוציא כרטיס אדום לשר העבודה. הגיע הזמן להפסיק להחזיק עשרות אלפי פעוטות כבני ערובה". לעומתה, עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון הביע אכזבה מכך שבג"ץ נתן לממשלה עוד זמן: "הארכה הזו היא טעות שתמשיך לפגוע באכיפת חובת הגיוס".
מה הלאה?
- 8.חיסלו את המדינה בהיתר שנתנו למושחת המפקיר . (ל"ת)11 שופטי בג"ץ 19/11/2024 18:23הגב לתגובה זו
- 7.ירמיהו 19/11/2024 14:42הגב לתגובה זושיקפצו כל החילונים
- 6.שים 19/11/2024 09:58הגב לתגובה זואין שום בשורה מצד בית המשפט העליון המתיר פעם נוספת חבל למגזר החרדי בגררו רגלים לישם את מה שהוא עצמו קבע. היה צריך מזמן לישם פסקי דין ולא להקלע שוב למצב של רפיון פה והתגמשות מול גוף חרדי פוליטי אשר איננו רואה עין בעין את מצבו המועדף מול צרכי המדינה.
- 5.לרון 18/11/2024 15:51הגב לתגובה זונתניהו לקח את ה"איש הרזה" כבן ערובה תמידי!
- 4.חכם 18/11/2024 14:10הגב לתגובה זושמישהו יסביר לי, אם יש חילוני משתמט הילד שלו זכאי לסיבסוד?
- 3.התנועה לאיכות השלטון מייצגת רק את שונאי היהדות (ל"ת)שלמה 18/11/2024 13:40הגב לתגובה זו
- 2.ממשלה ארורה ..מה השאלה ? (ל"ת)חיים אלמליח 18/11/2024 13:36הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 18/11/2024 13:28הגב לתגובה זורק שכל אחד יבין שגם מי שלוחם כעת בלבנון משלם כרגע על הילד שלו במעון ללא סבסוד מעל 2200 שח לחודש

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

גן האירועים נסגר לפני החתונה - וזה הפיצוי שנפסק לזוג
בני זוג שחלמו על חתונה בגן אירועים ייחודי גילו לפתע, זמן קצר לפני האירוע, כי המקום נהרס והאירוע לא יוכל להתקיים כפי שתוכנן. הם נאלצו למצוא אולם חלופי ויקר יותר, לשלם עשרות אלפי שקלים נוספים ולחוות תקופה של לחץ כבד ומתח זוגי. בית המשפט קיבל חלקית את
תביעתם, וחייב את הגן לפצות אותם על מלוא ההפרשים וכן על עוגמת נפש, אך בסכום נמוך בהרבה מזה שדרשו
הבשורה הגיעה כמעט לפתע, כמעט כמו סטירת לחי קרה במרכזו של מסע ההכנות הארוך. חודשיים בלבד לפני המועד שבו תלו בני הזוג גל אלקובי ואוהד פרץ את כל ציפיותיהם, לאחר חודשים של חיפושים וציפייה לרגע המיוחל, נמסר להם כי גן האירועים שבו בחרו בקפידה, זה שהיה אמור להעניק לחתונתם את התחושה הכפרית, הפתוחה והמרגשת, אינו יכול עוד לארח את האירוע. לא היה מדובר בשינוי קטן או בעיכוב טכני. כפי שנכתב בפסק הדין, "משטחי הדשא ואבני המדרך אינם קיימים יותר; מיקום החופה ישונה; ובסמוך לחודש פברואר 2025 נהרס גן האירועים כליל". כך, בבת אחת, התפוררה התמונה שדמיינו. במקומה התייצבה מציאות של חיפושים בהולים, לחץ בלתי פוסק ועלויות שתפחו והלכו.
האירוע תוכנן להיערך ב-26 במרץ 2025 במושב עגור. בני הזוג התקשרו עם ארץ אירועים באוקטובר 2024, לאחר תהליך ארוך שבו ביקשו למצוא מקום שיתאים לרצונם ולסגנון החתונה שתכננו. הם התחייבו לשלם 325 שקל למנה ל-450 מוזמנים, הוצאות תאורה והגברה בסכום של 5,800 שקל ועיצוב בעלות של 3,000 שקל, ובסך הכל כ-155 אלף שקל. באותו חודש הם אף שילמו מקדמה של 15,205 שקל. אלא שב-30 בינואר 2025, זמן קצר לפני המועד המקווה, הודיעה להם הנתבעת על חוסר היכולת לקיים את החתונה בתנאים כפי שהוסכמו ועל הצורך בצמצום מהותי של מספר המשתתפים. זמן קצר לאחר מכן כבר לא היה מה לקיים: הגן נהרס לחלוטין.
מכאן ואילך, תיארו התובעים בכתב התביעתה שלהם מסע מפרך בניסיון לאתר מקום חלופי, כשכל טלפון מעלה שוב ושוב אותה תשובה מאכזבת - תפוס. העומס על אולמות, מכיוון שהתקופה נחשבת מבוקשת, כמעט סתם את הגולל על האפשרות למצוא מיקום חלופי שיארח את החתונה במועד שנבחר. ואולם לאחר מאמץ כאוב ומתמשך, ב-6 בפברואר 2025 הם הצליחו להגיע להסכם עם אולם יורדי הסירה בתל אביב. האולם, כך תיארו, היה שונה באופיו מגן האירועים הכפרי, והבחירה בו היתה מבחינתם פשרה שחרגה באופן ניכר מהתכנון המקורי.
מעמסה כלכלית שלא תוכננה מראש
מצב העניינים החדש הכריח אותם לקבל על עצמם הוצאות גבוהות בהרבה. המנה עלתה 400 שקל במקום 325. לכך הצטרפו תשלומים נוספים: חניה לאורחים, דייל חניה, עלויות עיצוב, ספקים, מנות גלאט כשר ואפילו תוספות לאפטר פארטי. בסופו של דבר הגיעו ההפרשים המצטברים ל-58,088 שקל, סכום שהפך את החתונה למעמסה כלכלית שלא תוכננה מראש. אך מעבר לכסף, בני הזוג תיארו בפני בית המשפט תקופה קשה, שבמהלכה "התקופה שלפני החתונה, שאמורה היתה להיות שמחה ומרגשת, הפכה לחוויה קשה", מלווה "בלחץ נפשי כבד, חוסר וודאות, מתח רב ומריבות תכופות".
- מארגנים חתונה? הנה הדברים שכדאי שלא תשכחו
- מזמינים אטרקציות לחתונה מבלי לקרוע את הכיס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים אף הוסיפו וטענו כי הנתבעת הפעילה את גן האירועים ללא רישיון ראוי והסתירה את המידע הזה מהם, וכי התנהלותה לאחר ההודעה על ביטול האירוע, כשסירבה להשיב את המקדמה ודרשה כי יוותרו על טענותיהם, היתה פוגענית והוסיפה על עוגמת הנפש שנגרמה להם. ב-1 ביולי 2025 הוגשה התביעה על סכום של 158,088 שקל: 58,088 שקל בגין ההפרשים הכספיים ועוד 100 אלף שקל בגין עוגמת נפש.
