דיון חם בבית המשפט העליון

בג"ץ דן היום  בשידור ישיר באחת הסוגיות הכי נפיצות של התקופה: האם להמשיך לתקצב מעונות יום למשפחות חרדיות שבהן האב חייב בגיוס אך לומד בישיבה. בסוף הדיון, הציעו השופטים פשרה: הסבסוד יימשך עד סוף פברואר 2025, ובינתיים שר העבודה יפרסם מבחני תמיכה חדשים לכלל האוכלוסייה. עכשיו, הכדור במגרש של הממשלה, שצריכה להחזיר תשובה עד יום חמישי.

משבר סבסוד מעונות היום, התחיל משינוי במעמד המשפטי של חוק הגיוס. עד 2021, משפחות חרדיות שבהן האב למד בישיבה ושירותו הצבאי נדחה, זכו לסבסוד מעונות יום במימון משרד העבודה והרווחה. הסבסוד, בגובה ממוצע של כ-1,800 ש"ח לחודש, נועד לעודד אימהות לצאת לעבודה ולאפשר לילדיהן מסגרות חינוכיות מסובסדות.

ב-2021 פקע חוק הגיוס שאיפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות. בעקבות זאת, בג"ץ קבע שחייבי גיוס לא זכאים להטבות מהמדינה, כולל סבסוד מעונות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הנחתה את הממשלה להפסיק את הסבסוד למשפחות שבהן האב חב בגיוס, כדי למנוע עידוד להימנעות משירות צבאי.

בתחילת 2023, הוחלט על תקופת מעבר בת שלושה חודשים בלבד (עד דצמבר 2023), שבה הסבסוד יופסק בהדרגה למשפחות החרדיות הרלוונטיות. ההחלטה עוררה סערה פוליטית וציבורית: שר העבודה יואב בן צור התנגד להחלטה וטען שיש להפריד בין מדיניות הרווחה למדיניות הגיוס. הוא בחר לפרסם מבחני תמיכה לשלושה חודשים בלבד, ללא הבחנה בין משפחות חרדיות לבין יתר הציבור.

ארגונים חרדיים טענו שהפסקת הסבסוד פוגעת באימהות חרדיות שעובדות ומשלבות את ילדיהן במעונות, ונעשית בניגוד לזכות לשוויון ולחופש העיסוק.

ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון וקרן ברל כצנלסון האשימו את הממשלה בכך שהיא מעכבת את מבחני התמיכה מטעמים פוליטיים, ופוגעת במשפחות הזכאיות לסבסוד.

המחלוקת סביב סבסוד מעונות היום התגלגלה לבית המשפט בעקבות עתירות משני הצדדים: בעד הפסקת הסבסוד: ארגונים חילוניים ואזרחים שדרשו למנוע סבסוד למי שמתחמק משירות צבאי. בעד המשך הסבסוד: ארגונים חרדיים שדרשו להמשיך את הסבסוד בטענה שהוא חלק ממדיניות הרווחה ולא קשור לחובת הגיוס.

כתוצאה מהעיכוב בפרסום מבחני התמיכה, עשרות אלפי משפחות – חרדיות ולא חרדיות – נותרו ללא ודאות כלכלית. המשפחות נאלצות לממן מכיסן את עלויות המעונות, בעוד הממשלה ממשיכה לדון על הנוסח הסופי של מבחני התמיכה.

השלב הבא: בג"ץ מתערב

בדיון שהתקיים היום, בג"ץ ניסה לגבש פשרה, אך המשבר רחוק מפתרון סופי. המחלוקת בין הממשלה, היועמ"שית והעותרות נמשכת, ועיני הציבור מופנות להחלטות שיגיעו עד פברואר 2025.

השופטים לא ויתרו על השאלות הקשות

במהלך הדיון, השופטים – נעם סולברג, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב – הקשו על נציג הממשלה, במיוחד בנוגע לעיכוב במתן הסבסוד ל-74 אלף ילדים אחרים שלא קשורים למחלוקת. "למה לעכב את כל הילדים הזכאים?" תהה השופט כבוב. גרוסקופף היה חד עוד יותר: "זה נראה כמו חיבור של שני נושאים שלא קשורים".

היועמ"שית נגד הממשלה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עומדת על כך שמי שחייב בגיוס ולא משרת – לא צריך לקבל סבסוד. "זה מרוקן מתוכן את חובת הגיוס", אמרה. מנגד, נציג הממשלה, עו"ד אוהד שלם, טען שאין קשר בין עידוד גיוס לסבסוד מעונות. לדבריו, "גם מי שעבריין זכאי לסבסוד".

הוויכוחים לא נגמרים

מהצד השני, ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון וקרן ברל כצנלסון דורשים לעצור את הסבסוד לחלוטין, וטוענים שהעיכוב בפרסום מבחני התמיכה פוגע במשפחות רבות. "המשפחות הזכאיות נאלצות לשלם על המעונות מכיסן", אמרה עו"ד יעל ויזל.

אבל לא כולם מסכימים. עו"ד זלמן בלאק, שמייצג ארגונים חרדיים, טען ששר העבודה לא צריך להיות "השוטר של העיר". הוא הוסיף: "אי אפשר להוציא ילדים ממעונות באמצע השנה. הורים בנו על התמיכה הזו".

תגובת הארגונים: כולם מתוסכלים

יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה: "בג"ץ סוף סוף הוציא כרטיס אדום לשר העבודה. הגיע הזמן להפסיק להחזיק עשרות אלפי פעוטות כבני ערובה". לעומתה, עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון הביע אכזבה מכך שבג"ץ נתן לממשלה עוד זמן: "הארכה הזו היא טעות שתמשיך לפגוע באכיפת חובת הגיוס".

מה הלאה?