צה"ל שחרר לפני שנתיים 19 אנשי חמאס בלא אישורו של נתניהו

ביולי 2024 שחרר צה"ל 19 אנשי חמאס שנעצרו במלחמת חרבות ברזל, וזאת ללא אישורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובניגוד לתבחינים שנקבעו בחוק. כך מגלה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. עד כה היה ידוע, כי באותו מועד שוחרר מנהל בית החולים שיפא, מוחמד אבו-סלמיה, אשר סייע לחמאס - וכעת מתברר שהמחדל היה גדול בהרבה.

אנגלמן: ישראל נכנסה למלחמה כשהיא ערוכה חלקית בלבד לאיומי סייבר

אנגלמן: תחומי הגנת הסייבר בבית הנשיא נזנחו במידה מסוימת

בשל הצורך לפנות כלואים ממתקן שדה תימן, השב"כ המליץ לשחרר מספר לוחמים בלתי חוקיים - וצה"ל שחרר אותם. גורם מסוים בשב"כ ציין לפני כן, כי הרשימה כוללת "אנשים מהם נשקף סיכון". מתגובת צה"ל לטיוטת הדו"ח עלה, כי שוחררו מי שעל פי התבחינים שבחוק היו אמורים להישאר במעצר, עקב היותם מעורבים בפעילות טרור ושנשקפה מהם סכנה לבטחון המדינה.

אנגלמן עוסק בהרחבה במצוקת הכליאה, שהייתה קשה עוד לפני המלחמה והחמירה במידה רבה במהלכה. ערב המלחמה היה מספר הכלואים 16,200 – שהם 12% מתקו הכליאה - ומתוכם 5,200 אסירים בטחוניים. בתחילת 2025 עמד מספר האסירים הבטחוניים על 10,000 ומספר כלל האסירים היה 23,400. דוחות נפרדים של הסניגוריה הציבורית מתארים מזה שנים, וביתר שאת מאז 2024, תנאי כליאה בלתי אנושיים – כולל של אסירים פליליים.

 צה"ל והשב"ס לא התכוננו למעצרים המוניים

 על פי הדו"ח, עד לפרוץ המלחמה לא ביצעו צה"ל והשב"ס עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים בטחוניים באירועים חריגים, אף שהדבר נדרש על פי הנוהל מ-2006 שהתווה את שיתוף הפעולה ביניהם. תוכנית החירום של נציבות שב"ס משנת 2021, כולל לזמן מלחמה, התבססה בעיקר על "הצפפה" - הגדלת האכלוס במתקני הכליאה הקיימים ולא הכשרת מקומות כליאה נוספים. זאת, למרות שהמשרד לביטחון לאומי והשב"ס ידעו שמספר הכלואים עלול לזנק בשעת מלחמה.

 תוכניותיו המבצעיות של צה"ל התבססו על יכולות שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים לטווח ארוך. לפני המלחמה לא הכין צה"ל אומדן של היקף המעצרים הצפויים, וגם באוקטובר 2024 טרם הוכן אומדן כזה. העדר האומדן הקשה על השב"ס לקלוט אסירים בטחוניים בהיקפים גדולים במהלך חרבות ברזל, והוא פגע ביכולתו של צה"ל לקלוט לתקופות ארוכות אסירים בטחוניים שלא נמצא להם מקום במתקני הכליאה.

 במרץ 2025, שלוש שנים לאחר שהממשלה אימצה את המלצות ועדת דורנר לחלופות לעונשי מאסר, לא הסתיים גיבושו של תזכיר חוק מוסכם בנושא, למרות הנחייתו של נתניהו מספטמבר 2024 לקדם בתוך חצי שנה את החקיקה בנושא חלופת המאסר בקהילה. המשמעות היא שהשב"ס אינו יכול להשתמש בחלופה זו כאחד האמצעים להקלת המצוקה.

פגיעה ביכולת השב"כ לבצע מעצרים

 המחסור במקומות הכליאה בבתי הכלא של שב"ס גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של השב"כ לבצע מעצרים, והוא העלה נושא זה לפני המשרד לביטחון לאומי ושב"ס. המחסור גרם לצמצום מספר המעצרים המתוכנן באיו"ש ולאי-ביצועם של מעצרים מתוכננים. הוא מגדיל את הסיכון לפגיעה בסוהרים ופגע במידה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע חקירות אפקטיביות, קובע אנגלמן.

אנגלמן מסכם: "למחסור במקומות הכליאה בבתי הסוהר של שב"ס השפעות רבות וניכרות, לא רק על מרחב המחיה של האסירים, אלא גם על מרכיבי הביטחון הלאומי, ובייחוד בתקופות מלחמה שבהן מספר הכלואים גדל במידה ניכרת. על הממשלה לראות בהגדלת מספר מקומות הכליאה לאסירים המוחזקים בידי שב"ס - פרויקט לאומי ולהתגייס לסייע לשב"ס ביישומו.

"ראוי שהליכי התכנון וההיערכות לגיבוש המענה בתחום תשתיות הכליאה במדינה ייעשו על ידי שב"ס, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, הן לצורך השלמת פערי התשתית, הן נוכח מגמת הגידול במספר הכלואים, הן כדי לתת מענה על הגידול במספר הכלואים בתרחישי מלחמה והן כדי לתת מענה על מצוקת מרחב המחיה של הכלואים".

• נכי צה"ל לבג"ץ: הגבלת שכר הטרחה אינה מאפשרת להשיג ייצוג משפטי
• עתירה לבג"ץ: להעניק הטבת מס של 20% ליישובי גבול לבנון

 "סגירת מעגל עבור הקורבנות ומשפחותיהם"

 עוד עוסק אנגלמן בהעמדתם לדין של אנשי הנוח'בה; הדוח נכתב לפני שהכנסת אישרה את החוק בנושא ולפני שהוקצבו מיליארד שקל למימושו. לדבריו, מיצוי הדין איתם "הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח הנורא שהתרחש בעוטף עזה ויהיה סגירת מעגל עבור הקורבנות ובני משפחותיהם שחוו ועדיין חווים סבל קשה מנשוא.

"כמו כן, הרשעה בדין תשמש אמצעי להרתעת אלו שיתכננו לבצע מעשי זוועה דומים בעתיד ותעביר מסר ברור שמעשי האלימות לא יישארו ללא מענה ושהאשמים ישאו באחריות למעשיהם. נוסף על כך, הליך משפטי סדור ישמש כלי לתיעוד רשמי, מפורט ונצחי של הזוועות שהתרחשו, וכן ישמש כלי חשוב להנצחת זכרם של הקורבנות.

"זאת ועוד, העמדת המחבלים לדין בהליך שקוף וסדור תהיה הוכחה משפטית ברורה, כלפי כל אומות העולם, לגבי כל שהתרחש בשבעה באוקטובר ולגבי קיומו של משפט צדק בישראל. התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה שבהעמדה לדין, ודחיית מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו את הפשעים מעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם".