"תסתובבו ותעזבו": טאיוואן הזהירה ספינות סיניות מול חופיה
משמר החופים הטאיוואני פרס כלי שיט בעקבות "מבצע אכיפת חוק" סיני ממזרח לאי; בטייפה טוענים שבייג'ינג מנסה ליצור פרובוקציה נוספת באזור; וגם - על תרחיש האימה של וול סטריט
טאיוואן הודיעה כי שלחה ספינות של משמר החופים כדי לעקוב אחר פעילות סינית חריגה מזרחית לאי, אחרי שבייג'ינג פתחה במה שהגדירה כ"מבצע אכיפת חוק" באזור. בטייפה טוענים כי המהלך מפר את הדין הבינלאומי, וכי הוא חלק מניסיון סיני מתמשך לייצר מצג של שליטה במרחבים ימיים שטאיוואן אינה מכירה בהם כריבוניים של סין.
לפי הודעת משמר החופים של טאיוואן, ארבע ספינות ממשלתיות סיניות יצאו מנמל שיאמן, וטאיוואן שלחה יותר מחמש ספינות לצורך מעקב ופיקוח. בטייפה ציינו כי הספינות הסיניות נוטרו לאורך כל הדרך, וכי טאיוואן "פרסה את כלי השיט הדרושים כדי להגיב באופן הולם". מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי של טאיוואן, ג'וזף וו, פרסם סרטון ברשת X שבו נשמע משמר החופים הטאיוואני מזהיר את הספינות הסיניות: "אלה לא המים שלכם. אתם לא שייכים לכאן. תסתובבו ותעזבו, עכשיו".
המסר החריף הזה משקף את הרגישות הביטחונית סביב האי, אבל גם את הדרך שבה טייפה מנסה למסגר את האירוע: לא כפעולת שיטור לגיטימית של בייג'ינג, אלא כמהלך שנועד להרגיל את האזור לנוכחות סינית הולכת וגוברת. בהודעת משמר החופים נכתב כי לסין "אין כל זכויות ריבוניות במים שממזרח לטאיוואן", וכי הפעולה הסינית מפרה את החוק הבינלאומי.
בייג'ינג, מצדה, טוענת כי המבצע נועד להגיב לשיחות המתוכננות בין יפן לפיליפינים על קביעת גבול ימי באזור. לפי התקשורת הממלכתית בסין, מדובר ב"פעולה הכרחית" בעקבות ההודעה של טוקיו ומנילה על פתיחת שיחות לתיחום אזור כלכלי ומדף יבשתי.
זו אינה הפרובוקציה הראשונה
בשבועות האחרונים נרשמו כמה תקריות דומות סביב אזורים שטאיוואן שולטת בהם או רואה בהם חלק מהמרחב הביטחוני שלה. רק לאחרונה דיווח משמר החופים של טאיוואן על עימות ימי סביב איי פראטס, הנמצאים בשליטת טאיוואן בצפון ים סין הדרומי. לפי טייפה, ספינת משמר חופים סינית וספינת סקר סינית פעלו באזור באופן מתואם, במה שתואר כצעד שנועד להתגרות בטאיוואן ולייצר "אשליה כוזבת" של סמכות שיפוט סינית.
איי פראטס הם נקודה רגישה במיוחד. הם נמצאים בשליטת טאיוואן, אבל סין טוענת לריבונות גם עליהם כחלק מתביעותיה הרחבות בדרום ים סין. לכן, כאשר כלי שיט סיניים מופיעים באזור, ובמיוחד כאשר מדובר בשילוב של ספינת משמר חופים וספינת סקר, בטייפה רואים בכך לא רק אירוע נקודתי אלא ניסיון לבחון גבולות. לא בהכרח באמצעות פעולה צבאית ישירה, אלא דרך מה שמכונה לעיתים "אזור אפור": פעולות שמבוצעות על ידי משמר חופים, ספינות אזרחיות למחצה או כלי מחקר, אך משרתות יעד מדיני וביטחוני ברור.
זהו אחד הכלים המרכזיים של סין בזירה הימית בשנים האחרונות. במקום לפתוח בעימות צבאי גלוי, היא משתמשת בנוכחות מתמשכת, בסיורים, בהכרזות על אכיפה ובכניסה לאזורים שנויים במחלוקת כדי לבסס בהדרגה מציאות חדשה. כל אירוע כזה יכול להיראות מוגבל בפני עצמו, אבל הצטברותם יוצרת לחץ מתמשך על טאיוואן ועל שכנותיה של סין באזור.
המתיחות אינה מוגבלת לטאיוואן בלבד. יפן וסין נמצאות במחלוקות טריטוריאליות וכלכליות בים סין המזרחי, וגם הפיליפינים מתמודדת בשנים האחרונות עם נוכחות סינית גוברת בדרום ים סין, סביב שוניות ואיים בעלי חשיבות אסטרטגית. לכן, מבחינת טייפה, הפעולה הסינית ממזרח לאי אינה רק עניין דו-צדדי בין סין לטאיוואן. היא חלק ממאבק רחב יותר על חופש תנועה ימי, אזורי השפעה, קווי גבול ימיים ושליטה במסדרונות סחר מרכזיים.
- סין מנסה "לכבוש" את טייוואן בדרך אחרת - כל התרחישים עדיין פתוחים
- הסכם השבבים: טאיוואן תשקיע 250 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה״ב
תרחיש האימה של וול סטריט
מאחורי התקריות הימיות האלה מסתתר גם אחד הסיכונים הגדולים ביותר שמעסיקים את השווקים הגלובליים: האפשרות לעימות צבאי סביב טאיוואן, ובתרחיש קיצוני יותר, פלישה סינית לאי. זהו תרחיש שמרחף שנים מעל וול סטריט, מעל תעשיית הטכנולוגיה ומעל שרשראות האספקה העולמיות. הסיבה המרכזית לכך אינה רק המיקום האסטרטגי של טאיוואן, אלא גם העובדה שהאי הפך לאחת החוליות הרגישות ביותר בכלכלה העולמית.
טאיוואן היא מרכז ייצור קריטי בתעשיית השבבים. היא אחראית ליותר מ-60% מהכנסות שוק הייצור הקבלני העולמי של שבבים, וליותר מ-90% מייצור השבבים המתקדמים בעולם. המשמעות היא שחלק גדול מתעשיות הטכנולוגיה, הרכב, הבינה המלאכותית, הענן, הסמארטפונים, הציוד הביטחוני ומרכזי הנתונים תלוי בפעילות תקינה של מפעלי השבבים בטאיוואן, ובראשם TSMC.
לכן, טאיוואן אינה רק מוקד גיאופוליטי. היא נקודת כשל אפשרית של הכלכלה הגלובלית. פלישה, מצור ימי, תקיפות סייבר רחבות או פגיעה בתשתיות האנרגיה והמים של האי עלולים לשבש את אספקת השבבים לעולם בתוך זמן קצר. גם בלי הרס פיזי של מפעלים, עצם עצירת הייצור, חסימת נתיבי השיט או חוסר יכולת של מהנדסים וספקים להמשיך לעבוד כרגיל עלולים לגרור זעזוע משמעותי.
החשש בוול סטריט הוא מתרחיש שבו משבר ביטחוני מקומי הופך במהירות למשבר כלכלי עולמי. חברות כמו אפל, אנבידיה, AMD, קוואלקום, ברודקום וחברות ענן גדולות תלויות במידה זו או אחרת בייצור מתקדם שמגיע מטאיוואן. גם יצרניות רכב, חברות ציוד רפואי, תעשיות ביטחוניות וחברות תעשייה מסורתיות יותר עלולות להיפגע, כפי שנראה כבר במשבר השבבים בתקופת הקורונה, אם כי במקרה של עימות סביב טאיוואן עוצמת הפגיעה עלולה להיות רחבה בהרבה.
תרחיש כזה לא היה נשאר בגבולות אסיה. הוא עלול להוביל לירידות חדות במניות הטכנולוגיה, לזינוק בפרמיות הסיכון, להתחזקות הדולר כנכס מקלט, לעלייה בתנודתיות ולפגיעה במדדי המניות המרכזיים בארה"ב. במקביל, הוא עשוי להאיץ השקעות ממשלתיות במפעלי שבבים מחוץ לטאיוואן, בעיקר בארה"ב, יפן ואירופה, אבל בניית יכולת ייצור מתקדמת אינה תהליך קצר. גם אם המערב ישקיע עשרות מיליארדי דולרים בפיזור שרשרת האספקה, התלות בטאיוואן לא נעלמת בתוך שנה או שנתיים.
