הרשות לניירות ערך פותחת בהליך אכיפה מנהלי נגד חנן מור בטענה להפרות דיווח חמורות

המהלך יוצא לדרך כשנפתחת אכיפה מנהלית ומוגש כתב טענות לוועדת האכיפה המנהלית, הגוף שמוסמך לשמוע את התיק ולהחליט על צעדי אכיפה לפי חוק ניירות ערך. במרכז נמצאת צילו בלו, החברה שבעבר נקראה חנן מור, יחד עם כמה בכירים לשעבר שנכנסים עכשיו לתמונה בהליך הזה.

ברשימה מופיעים בצורה די ישירה האנשים שהרשות שמה עליהם את האצבע - חנן מור כבעל שליטה ויו״ר דירקטוריון לשעבר, אבי מאור כבעל שליטה ומנכ״ל לשעבר, עדי כהן כסמנכ״לית כספים לשעבר, ואיתן שור כיועץ המשפטי הפנימי לשעבר. וזה לא רק עניין אישי, גם החברה עצמה חלק מההליך, כשהכיוון הכללי הוא טענות להפרות דיווח מהותיות לאורך התקופה.

בלב הטענות יושבות שתי נקודות שחוזרות שוב ושוב, דיווח שלא יוצא בזמן והצגה של פרטים מטעים בדוחות התקופתיים. לפי הטענה, לאורך 2023 המצב הפיננסי מדרדר בצורה משמעותית, אבל הדבר לא מקבל ביטוי מלא בדיווחים כמו שמצופה, עד שזה מגיע לחדלות פירעון ולהסדר חוב. ובנוסף לזה, לחלק מהמעורבים מיוחסת גם הטעיית הרשות, כלומר לא רק מה שכתוב או לא כתוב בדוחות, אלא גם איך הדברים מתנהלים מול הרגולטור עצמו.

האשראי מבנק לאומי נכנס לתמונה, והדוח לרבעון השני נשאר בלי הערת עסק חי

נתון ספציפי שחוזר בכתב הטענות נוגע להלוואות מבנק לאומי, והטענה היא שלא ניתן גילוי מספק לגבי שינוי לרעה בתנאי המימון. לפי הטענה, מתקיים קיצור משמעותי במשך ההלוואות והקשחת תנאים, שינוי שמטבע הדברים משפיע על תזרים, על מרחב התמרון, ועל היכולת לעמוד בהתחייבויות בטווח הקצר.

• הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
• 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החלק השני נוגע לדוח לרבעון השני של 2023, כשהטענה היא שהחברה נמנעת מלכלול הערת עסק חי למרות ספקות משמעותיים לגבי היכולת לעמוד בהתחייבויות. הערה כזו היא לא עניין טכני, היא אמורה לסמן לקוראי הדוח שהנחות הבסיס על המשך פעילות רציפה כבר לא מובנות מאליהן.

המשמעות בשוק ההון היא שברגע שמידע כזה לא נמצא במקום ובזמן, קשה להבין את מצב הסיכון האמיתי דרך הדוחות. זה לא ויכוח על פרשנות צבעונית, אלא על עובדות שמצופות להופיע כשיש שינוי מהותי, במיוחד כשמדובר באשראי בנקאי וביכולת פירעון.

ההליך עצמו לא מתנהל בבית משפט פלילי אלא במסגרת אכיפה מנהלית, עם מותב ייעודי של ועדת האכיפה המנהלית. זה מסלול שמאפשר לרשות להוביל בירור ולקבל החלטות על אמצעי אכיפה במסגרת החוק, בלי להיכנס למסלול הארוך והכבד של כתב אישום פלילי.

• כשכולם ״נרטבים״: איך האקזיט של השכן מעלה לכם את המשכורת?
• ועדת הכלכלה דנה בהסדרת ייעוץ משכנתאות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

שוק הנדל״ן, שקיפות בדוחות, והקווים האדומים של רגולציה

במקרה של חברות נדל״ן יזמי, שינוי בתנאי מימון הוא אירוע שמחלחל מהר לאזורים כואבים, לוחות זמנים של פרויקטים, עלויות מימון, היתכנות עסקאות והתחייבויות לספקים ולבנקים. כשמשך ההלוואות מתקצר והתנאים מתהדקים, נקודת האיזון של פעילות ממונפת זזה, לפעמים מהר יותר ממה שנראה מבחוץ.

בשטח זה מתרגם ללחץ על תזרים ועל החלטות ניהוליות, כמו דחייה או עצירה של מהלכים, מכירת נכסים, או ניסיון לגייס מקורות אחרים בתנאים פחות נוחים. בתוך הסביבה הזו, הדוחות התקופתיים אמורים להציג תמונה שמחברת את המספרים לשינויים במימון ובסיכון התפעולי, ולא להשאיר פערים שאפשר לגלות רק בדיעבד.

הרשות מציבה כאן קו ברור של מה נחשב מידע מהותי שחייב להגיע לציבור בזמן, ולא רק כשהחברה כבר מתקרבת לקצה. זה לא דיון תאורטי על שקיפות, אלא בדיקה של מה הוחזק מחוץ לדיווח ומה הוכנס באופן שמייצר תמונה שעלולה להטעות.

העובדה שההליך מופנה גם לנושאי משרה לשעבר מחדדת את המסר שהאחריות על דיווח לא יושבת רק על “החברה” כמילה כללית. דיווחים עוברים דרך החלטות, חתימות, ונקודות בקרה פנימיות, ובמקומות האלה בדיוק נבחנת עכשיו התשתית העובדתית שמוצגת בכתב הטענות.

תגובת הנתבע, חנן מור

מעו״ד הדר ישראלי מברנע ג׳פה לנדה, המייצגת את חנן מור נמסר כי ״נושאי המשרה לשעבר שיתפו פעולה באופן מלא עם רשות ניירות ערך במסגרת הברור המנהלי שנערך בעניין והם גם מסרו במסגרתו את כל החומרים הרבים שהתבקשו מטעמם. תגובתם לטענות הרשות יוגשו למותב הועדה ברשות ניירות ערך באמצעות עורכי דינם לאחר שילמדו את הטענות באופן מלא. נושאי המשרה לשעבר פעלו לאורך כל הדרך אך ורק במסגרת החוק ובהתאם לייעוץ משפטי וחשבונאי שוטף שניתן להם והכל על מנת להשיא ערך למשקיעים״.