היום שבו הושק הרכב החשמלי הראשון, וזה לא מתי שאתם חושבים

4 בינואר 2022 - טויוטה מתייצבת בראש טבלת המכירות בארה"ב ועוקפת את ג'נרל מוטורס לראשונה

ב-4 בינואר 2022 נרשם מהלך היסטורי בשוק הרכב האמריקאי: יצרנית הרכב היפנית טויוטה פרסמה את נתוני המסירות שלה לשנת 2021, מהם עלה כי לראשונה אי פעם, חברה זרה הובילה את מכירות הרכב בארה"ב. במהלך השנה שקדמה לכך מסרה טויוטה למעלה מ-2.33 מיליון כלי רכב ללקוחות בארה"ב, גידול של כ־10% לעומת השנה הקודמת. בכך עקפה את ג'נרל מוטורס, ששלטה בשוק זה מאז 1931, ומסרה כ-2.2 מיליון רכבים בלבד, ירידה חדה של כ־13% ביחס ל-2020.

המהלך לא היה מקרי. טויוטה הצליחה לשמור על זמינות רכיבים טוב יותר ממתחרותיה, בין היתר בזכות ניהול מלאי שמרני, חוזים ארוכי טווח עם ספקים ויכולת תגובה מהירה למשבר השבבים העולמי. רכבים היברידיים של החברה, ובראשם הקאמרי, הקורולה וה-RAV4, רשמו ביקושים ערים לאור מגמות של מעבר לצריכת דלק חסכונית וירוקה יותר. הנתון עורר הדים רחבים בתעשיית הרכב, שכן הוא הצביע לא רק על שינוי זמני בשל שיבושים בייצור, אלא גם על תזוזה מבנית בהובלת שוק הרכב האמריקאי, עם כניסת שחקנים גלובליים לעמדה מובילה בלב השוק המקומי.

4 בינואר 1996 - ג'נרל מוטורס חושפת את ה-EV1, הניסיון הראשון לרכב חשמלי מודרני מסחרי

ב-4 בינואר 1996 פתחה ג'נרל מוטורס עידן חדש בתעשיית הרכב כשהשיקה באופן רשמי את EV1, המכונית החשמלית הראשונה שפותחה על ידה מראש כרכב חשמלי ייעודי, ולא כהסבה של דגם קיים. ההשקה התבצעה במסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס, במסגרת תוכנית פיילוט ייעודית שהוגבלה לאריזונה וקליפורניה. זה היה ניסיון ראשון מסוגו של יצרנית רכב אמריקאית לבחון את השוק לרכב חשמלי ברמה מעשית ומסחרית, ולא רק כקונספט טכנולוגי.

• היום שבו העולם עצר את נשימתו מחשש למחשבים ושום דבר לא קרה
• חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ה-EV1 היה רכב קומפקטי דו-מושבי, עם עיצוב עתידני מאוד לתקופתו, טווח נסיעה של כ-110 עד 140 קילומטרים לטעינה, מהירות מרבית של כ-130 קמ"ש וטעינה שנמשכה מספר שעות. הוא לא הוצע למכירה, אלא רק בליסינג חודשי בסכומים שנעו סביב 400 דולר, במטרה לשמור על שליטה תפעולית מלאה מצד היצרנית.

למרות שהרכב זכה לביקורות חיוביות מצד לקוחות מוקדמים וחובבי טכנולוגיה, ג'נרל מוטורס החליטה ב-2003 לסיים את הפרויקט, לאסוף את כל הרכבים ולגרוס את רובם. המהלך עורר בזמנו ביקורת חריפה מצד תומכים באנרגיה ירוקה, אשר ראו בכך ביטוי ללחצים מצד תעשיות הדלק ולרפיון של יצרניות הרכב בנוגע למהפכה החשמלית. בדיעבד, ה-EV1 סימן את תחילתו של תהליך שהבשיל רק שנים לאחר מכן, עם כניסת טסלה והמעבר הגלובלי לרכבים חשמליים.

4 בינואר 1995 - בישראל נכנס לתוקפו מס חדש על רווחים בשוק ההון, ומבוטל תוך שבועות

• היום שבו הונהג מטבע משותף ל-11 מדינות ומה קרה היום לפני 39 שנה
• השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בתחילת ינואר 1995 נכנס לתוקפו בישראל מס חדש על רווחים בשוק ההון, כחלק מיוזמה רחבה של משרד האוצר, בראשות שר האוצר דאז אברהם (בייגה) שוחט. המס נועד להרחיב את בסיס המס, להשוות בין מיסוי הכנסות מעבודה לבין מיסוי רווחי הון, ולבטל את הפטורים הנרחבים שהיו נהוגים במשך שנים על רווחים מהשקעות בבורסה, קופות גמל ונכסים פיננסיים אחרים.

היוזמה נבנתה במסגרת עבודת מטה של רשות המסים, ובתמיכתו של הממונה על הכנסות המדינה באותה תקופה, רם בלינקוב, שביקש ליצור מבנה מס פרוגרסיבי, אחיד והוגן יותר. המס שנקבע עמד על שיעור של 15%, והוחל גם באופן רטרואקטיבי על רווחים ריאליים שנצברו בעבר. המהלך נתפס כצעד אמיץ אך חריג, במיוחד בשל האופן שבו הוחל פתאומית, ללא תקופת הסתגלות או שיח ציבורי מעמיק.

התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. בתוך ימים ספורים נרשמה ירידה חדה בהיקפי המסחר בבורסה בתל אביב, משקיעים מיהרו לממש נכסים, ובנקים ובתי השקעות התריעו מפני פגיעה ארוכת טווח באטרקטיביות ההשקעה בשוק ההון המקומי. גם במישור הפוליטי גבר הלחץ, ובתוך כחודשיים בלבד, באמצעות תיקון 101 לפקודת מס הכנסה, הוחלט לבטל את המס לחלוטין. האירוע כולו המחיש את הקושי המובנה של רשות המסים והאוצר להטמיע רפורמות מבניות בשוק ההון, במיוחד כאשר הן נתפסות ככפייתיות או חורגות מהתנהלות מקובלת מול ציבור המשקיעים.

4 בינואר 1995 - המפלגה הרפובליקנית משתלטת על הקונגרס האמריקאי אחרי ארבעה עשורים ומציגה סדר יום כלכלי חדש

ב-4 בינואר 1995 התכנס הקונגרס ה-104 של ארה"ב, שהיה תחת שליטה מלאה של המפלגה הרפובליקנית, לראשונה מאז 1954. בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 1994 נחלה המפלגה ניצחון היסטורי כאשר זכתה ברוב בשני בתי הקונגרס: 230 מושבים בבית הנבחרים ו-53 מושבים בסנאט. יו"ר בית הנבחרים החדש, ניוט גינגריץ', הוביל קו תקיף תחת המותג "החוזה עם אמריקה", סדרה של הבטחות לרפורמות עמוקות, שכללו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית, שינויי מבנה במערכת הרווחה, צמצום רגולציה ובלימת צמיחת הממשל הפדרלי.

השליטה הרפובליקנית יצרה קונפליקט תקציבי מול ממשלו הדמוקרטי של הנשיא ביל קלינטון, שבמהלכו נדחו הצעות התקציב, והשיא הגיע בשתי השבתות ממשלתיות - הראשונה בדצמבר 1995 והשנייה בינואר 1996 - שגררו השבתה של משרדי ממשלה רבים, פיטורים זמניים של מאות אלפי עובדים פדרליים ועיכובים במתן שירותים ציבוריים רחבים.

למרות העימותים, תקופה זו סימנה שינוי עמוק בשיח הכלכלי בארה"ב, כולל חיזוק הדוקטרינה הכלכלית השמרנית, ובמובנים רבים סללה את הדרך לעודפי התקציב שהושגו בשנים הבאות בסוף שנות ה-90.