
סחר-מכר מגדרי: קחו אישה לחשבות, תנו גבר לאגף תקציבים
מהרן פרוזנפר הוא מנוי טוב לאוצר - הדיל שיכניס אותו לתפקיד
בצמרת משרד האוצר מתגבשת בימים אלה פשרה לא שגרתית: מינוי של מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים יתקבל, בתמורה למינוי מירב קדם כחשבת הכללית. האם מדובר במהלך ניהולי מושכל, או בניסיון לטשטש כשל מערכתי בשוויון מגדרי? קדם בדומה לפרוזנפר הם מנויים ראויים מאוד. פורזנפר מגיע עם רקע רחב ועמוק בניהולי תקציב ויעוץ כלכלי לגופים גדולים בעיקר משרד הביטחון והצבא שם שירת כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל. קדם היתה בכירה מאוד בחשכ"ל לפני שיצאה לשוק הפרטי.
כמעט שלושה חודשים חלפו מאז שפרש יוגב גרדוס מתפקיד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מאז, אגף התקציבים פועל בלי ממונה קבוע, אפילו בלי ממלא מקום פורמלי. באותה תקופה, משרד האוצר, הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, נדרש להוביל את גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026, אך עושה זאת בעומס קבוע, עם צוותים חסרים וללא דמות מנהלית בכירה שתוביל את התהליך.
במקביל, המינוי של מהרן פרוזנפר, שנבחר על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נבלם שוב ושוב בוועדת המינויים, בטענה לחוסר מובהק בייצוג נשי בצמרת הכלכלית של המדינה. על רקע המתח, נבחנת במשרד האוצר אפשרות לפשרה: מינוי פרוזנפר יתקבל, בתמורה לכך שאישה תמונה לתפקיד החשבת הכללית.
החשב הכללי המכהן, יהלי רוטנברג, צפוי לסיים את כהונתו בתחילת 2026, לאחר תקופה ארוכה של יציבות מקצועית. רוטנברג נשאר בתפקיד למרות שהוא "ירושה" של הממשלה הקודמת. במידה שהפשרה המדוברת תצא לפועל, ימונה לראשונה מזה זמן רב אישה לתפקיד מהחשובים והמשפיעים ביותר באוצר.
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה בעייתי - מהרן פרוזנפר הוא מנוי טוב, ואז מה עם הוא גבר. האם נמנע מנוי של אדם ראוי בגלל הרכב מגדרי והאם זה נכון? מירב קדם היא מנוי רואי, האם היא צריכה לסבול את זה שהיא מונתה רק כדי שפרוזנפר יתמנה לתפקיד? האם ניתן, משפטית, מוסרית וערכית, להצמיד מינוי אחד לאחר, כאילו מדובר בסחר־מכר בין משרדים ולא במינויים מקצועיים. יתרה מכך, האם לא ראוי שמינוי של אישה לתפקיד בכיר ייעשה בזכות כישוריה וניסיונה, ולא כ"מחיר" פוליטי על מינוי אחר?
מירב קדם: מועמדת בולטת לתפקיד החשבת הכללית
קדם היא כיום מנכ״לית חברת פלגי מים, חברת תשתיות־מים וביוב, ובין תפקידי העבר שלה: סגנית בכירה לחשב הכללי, עם אחריות על אגפים חברתיים, בתי חולים ותמיכות ממשלתיות. היא עזבה את המשרד ב‑2021 וסיימה כהונה משמעותית בשירות הציבורי. היא תציפקדה מול סמוטריץ' וזכתה לשבחים ממנו גם בעת עזיבתה עם פוסט של סמוטריץ' שמעריך את מסירותה, רצינותה, מקצועיותה. היא לא מזוהה פוליטית והיא מנוי מקצועי בהחלט ראוי. מגיע לה להיכנס בדלת הראשית ולא בדיל של גבר מול אישה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
