ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

במזרח הרחוק, המתיחות בין סין לטייוואן ממשיכה להסלים. תמרונים צבאיים, שיגורי טילים והצהרות לוחמניות של בייג'ין מחדדים את הצורך של מדינות האזור באמצעי יירוט ואיתור מדויקים, ובכך תורמים אף הם לעלייה בביקוש למערכות הגנה אווירית.

השפעה ישירה על התעשייה הביטחונית בישראל

גם החברות הביטחוניות הישראליות נהנות מעלייה בביקושים למערכות הגנה, כולל רפאל עם כיפת ברזל, קלע דוד ומערכות מכ"ם מתקדמות, וכן אלביט שמפתחת מערכות שליטה ובקרה, מל"טים ומערכות לוחמה אלקטרונית. אלביט ורפאל גם ייהנו מאספקה של המערכת החדשה - הגנה דרך לייזר. 

הניסיון המבצעי של ישראל בשימוש יומיומי באמצעי יירוט, כמו גם המוניטין שנצברו בקרבות האחרונים, הפכו את המערכות הישראליות לרלוונטיות במיוחד לשווקים שבהם קיימים איומים מתמשכים. כך, הביקוש העולמי מייצר להן הזדמנות ענקית. 

בואינג עדכנה גם כי מערכת הראייה מרחוק של מטוס התדלוק KC-46 שודרגה לגרסה 2.0 ועברה טיסות ניסוי. גרסה זו נועדה לשפר את רמת הדיוק והבקרה של המפעיל מרחוק, תחום שבו בואינג נתקלה בביקורת מצד חיל האוויר האמריקאי בשנים האחרונות. לפי הודעת החברה, לוח הזמנים לשדרוג המלא עדיין תקף, כלומר עד שנת 2027 המערכת החדשה צפויה להיכנס לשימוש מבצעי. מדובר בפרויקט בהיקף של מיליארדי דולרים שמבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי וצפוי להשפיע גם על מכרזים עתידיים במזרח התיכון.

מערכת הפטריוט נמצאת גם בשירות צה"ל, אם כי היקף השימוש בה בשנים האחרונות פחת משמעותית לטובת מערכות כמו כיפת ברזל וקלע דוד. עם זאת, השינויים בגזרה הצפונית והאיומים מצד איראן ממשיכים להציב את הצורך במערכות יירוט בעלות טווחים שונים לרבות פטריוט. 

בואינג מאותתת כי הביקוש למערכות הגנה רק ילך ויגבר, ושהיא מוכנה להתמודד עם העלייה בצרכים של צבאות מערביים. בינתיים, ההשקעות במתקנים חדשים והחזרה המדודה לפעילות אחרי השביתה מצביעות על מדיניות ייצור זהירה אך אופטימית. השאלה שנותרת פתוחה היא האם בואינג תוכל לעמוד בביקושים אם הקונפליקטים הגלובליים יימשכו או יחריפו.

10 דברים שצריך לדעת על מערכת הפטריוט

1. מערכת הפטריוט פותחה על ידי חברת Raytheon האמריקאית ונמצאת בשירות מאז שנות ה-80.
2. היא נועדה ליירט טילים בליסטיים, מטוסים וטילים שיוט בטווחים משתנים.
3. הפטריוט כוללת מכ"ם רב-עוצמה, מרכז שליטה ומשגרים ניידים, כל מרכיבי המערכת פועלים יחד בזמן אמת.
4. יכולת ההנחיה של הטיל מתבצעת על בסיס מעקב רציף אחרי המטרה, עם עדכון מתמיד.
5. המערכת שודרגה עם השנים, כיום היא פועלת בדגם PAC-3 הכולל יכולות יירוט משופרות במיוחד.
6. יותר מ-15 מדינות בעולם מפעילות את הפטריוט, כולל גרמניה, יפן, דרום קוריאה, פולין, הולנד, ערב הסעודית וישראל.
7. המערכת פועלת כיום גם באוקראינה, שם היא משמשת ליירוט טילים רוסיים ומל"טים איראניים.
8. בישראל המערכת נכנסה לשירות בסוף שנות ה-90, ומאז שימשה בעיקר ליירוט טילים ארוכי טווח.
9. בצה"ל היא מופעלת על ידי מערך ההגנה האווירית, אם כי בשנים האחרונות היקף השימוש בה פחת.
10. הפטריוט נחשבת כיום לחלק חשוב ממערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל, יחד עם כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.