ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
המשקיעים כבר מגיבים. מניית אמזון ירדה לאחרונה בכ-5% על רקע חששות מהיקף ההשקעות. מניית גוגל ירדה יותר מ-2% אבל המצב השתנה הודות לבאפט. התחושה היא שהשווקים מבינים שהמכונה הזו זוללת מזומנים ברמה שלא נראתה בעבר וזה לפני שמכניסים למשוואה סיכונים חדשים. חוות שרתים שמוקמות בהשקעות אדירות חייבות לעבוד בתפוסה גבוהה. אם הביקוש לא יעמוד בציפיות, העלות על כל יחידת חישוב תזנק. בנוסף, טכנולוגיות AI מתפתחות במהירות. השקעה בטכנולוגיה הלא נכונה עלולה להיות מכה כואבת.
סדרי העדיפויות משתנים
הלחץ הזה כבר מתחיל להשפיע על סדרי העדיפויות בתוך החברות. מיקרוסופט הודתה לאחרונה שהיא צריכה לבחור למי להקצות כוח מחשוב. היא העדיפה את שירותי התוכנה שלה על פני שירות הענן Azure, למרות ש-Azure צומח מהר יותר. וככל שהמרוץ ל־AI מתעצם, נראה עוד החלטות קשות כאלה. חברות יצטרכו להחליט מה חשוב ומה יכול לחכות. הן יצטרכו להסביר למשקיעים למה השקעה של עשרות מיליארדים מצדיקה את עצמה. והן יצטרכו לעשות את זה בזמן שהמתחרות לא מחכות.
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- לקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
החברות המובילות עוברות ממודל שמתגמל מהירות וגמישות למודל שדורש יציבות, משמעת פיננסית ויכולת לספוג טעויות
יקרות בלי לקרוס. זה לא בהכרח רע. זה רק אומר שהעידן הבא של הטכנולוגיה ייראה אחרת. פחות דיבור על מהפכות. יותר שאלות על עלות ורווח. ובתוך כל זה, האחריות על ההנהלות גדלה. הן אלו שיצטרכו לקבוע על איזו חומרה לבנות את העתיד, וכמה הסיכון הזה באמת שווה.
וורן באפט לא מפחד
וורן באפט רואה במצב הנוכחי הזדמנות וממשיך לבצע התאמות בתיק ההשקעות של ברקשייר האת'וויי גם לקראת סיום כהונתו. במהלך הרבעון האחרון החברה רכשה מניות אלפאבית בשווי של 4.3 מיליארד דולר, מה שהפך את ההשקעה החדשה לעשירית בגודלה בתיק המניות של ברקשייר. מדובר בצעד יוצא דופן יחסית עבור באפט, שנוטה להתרחק מחברות צמיחה ולהעדיף השקעות יציבות לטווח ארוך.
במקביל, ברקשייר המשיכה לצמצם את החזקתה באפל. ברבעון השלישי נמכרו כ־42 מיליון מניות של החברה, בהיקף כולל של כ־11 מיליארד דולר. למרות זאת, אפל נשארה ההחזקה הגדולה ביותר של ברקשייר, בשווי של כ־61 מיליארד דולר. מכירות אלו מצטרפות לצמצום משמעותי של ההחזקה שבוצע כבר במהלך 2023 ו־2024.
המהלך כלפי אלפאבית מגיע בתקופה שבה גוגל מציגה התאוששות לאחר שנתיים מאתגרות בתחום הבינה המלאכותית. החברה מבססת מחדש את מעמדה בשוק ה־AI ומציגה הכנסות שיא של 100 מיליארד דולר ברבעון האחרון. הזינוק השנה במניית אלפאבית, שעלתה בכ־45%, משקף את השינוי בסנטימנט כלפי פעילות ה־AI של החברה.
לצד השינויים האלו בתיק, ברקשייר ממשיכה במגמה של מכירת מניות נטו. ברבעון האחרון מכרה החברה מניות בהיקף של יותר מ־6 מיליארד דולר, ובהצטבר בשלוש השנים האחרונות מכרה כ־184 מיליארד דולר של מניות. שאר ההחזקות המרכזיות של ברקשייר, כמו אמריקן אקספרס, בנק אוף אמריקה וקוקה קולה, נותרו כמעט ללא שינוי.
המעבר מהפחתה באפל לרכישה באלפאבית מתרחש בזמן שבו אפל נתפסת בשוק כמי שמתקשה להתקדם בקצב ה־AI שמכתיבה התעשייה, בעוד שאלפאבית נהנית משיפור מהותי ביכולות ומהמשך יציבות בעסקי החיפוש שלה. מבחינת שוק ההון, השינויים של באפט מצביעים על התאמה למציאות שבה התחרות בתחום הבינה המלאכותית הופכת לגורם מרכזי בשווי של חברות הטכנולוגיה הגדולות.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
