טכנולוגיה מחשב נייד
צילום: Photo by Headway on Unsplash

מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק

מיקרוסופט, גוגל ומטא משקיעות מיליארדים בחטיפת מייסדים וחוקרים מובילים – תוך עקיפת הרגולטורים והשארת העובדים הרגילים מחוץ לעסקה. המודל הזה אולי משתלם בטווח הקצר, אבל עלול לשחוק את התרבות שהפכה את עמק הסיליקון למנוע החדשנות של העולם

אדיר בן עמי | (2)

מיקרוסופט Microsoft Corp -0.79%  משלמת 650 מיליון דולר כדי למשוך מנכ"ל של סטארטאפ. מטא Meta Platforms -0.88%  משקיעה 14.8 מיליארד דולר כדי לפתות מנהל עם כל הצוות שלו. וגוגל Alphabet -0.27%  בולעת חברה שלמה תמורת 2.4 מיליארד דולר – ומשאירה את העובדים הפשוטים מתוסכלים במשרד. אלה לא עסקאות רכישה רגילות. זו מלחמה חדשה ואכזרית על כישרונות בעולם הבינה המלאכותית. המטרה: לחטוף את המוחות המבריקים ביותר במהירות האור – בלי להסתבך עם רגולציה.


הטכניקה נקראת "רכישה הפוכה". במקום לקנות סטארטאפ עם כל עובדיו, חברות הטכנולוגיה פשוט חוטפות את המייסדים והחוקרים המובילים. מה שנשאר – נעלם יחד עם חלום ההצלחה של שאר העובדים.

השיטה הזו עובדת מצוין עבור ענקיות הטכנולוגיה: הן מקבלות את מה שהן צריכות במהירות, בלי להתמודד עם אינטגרציה מורכבת של חברות שלמות. והכי חשוב – בלי להיתקע במכשול הרגולטורי, שמפקח כיום על כל עסקה משמעותית בענף. גם עבור החוקרים הבכירים זה לא רע. הם מקבלים משכורות עתק, ברמות של כוכבי ספורט מקצועיים – לפעמים אפילו מיליארד דולר לחוקר אחד. קשה לסרב להצעה כזו. אבל יש כאן בעיה מהותית, המודל הזה הורס את הבסיס שעליו נבנה עמק הסיליקון כולו.


סיכון גדול - פרס גדול?

העסקה המקורית של עמק הסיליקון הייתה פשוטה: אתה לוקח סיכון גדול, ויכול לזכות בפרס גדול. רוב הסטארטאפים נכשלים, אבל מי שמצליח – מרוויח פי מאה מההשקעה. זה עובד כי כולם זוכים לחלק מהעוגה כאשר מגיעה ההצלחה.


המפסידים החדשים הם העובדים הרגילים – לא המייסדים ולא החוקרים הבולטים, אלא אלה שעושים את העבודה היומיומית: מכירות, שיווק, משאבי אנוש או עבודה בצוותי פיתוח.


כשגוגל רכשה את הסטארטאפ ווינדסרף תמורת 2.4 מיליארד דולר, חלק מהעובדים שנותרו בחברה פרצו בבכי במשרד. החברה אמנם נרכשה במהירות בידי סטארטאפ אחר, אך העובדים האלה כמעט בוודאות לא קיבלו את הכסף שעליו בנו. לפני שגוגל נכנסה לתמונה, OpenAI ניהלה מגעים לרכישת ווינדסרף תמורת 3 מיליארד דולר. זו הייתה אמורה להיות עסקה רגילה – שבה כולם נהנים מההצלחה.


זה אולי נשמע לא חשוב – עוד קבוצת טכנולוגים שמפסידה כסף. אבל מנוע החדשנות של עמק הסיליקון לא יכול לפעול בלי "הצבא" הזה של עובדים שאינם מייסדים או חוקרים מובילים. הם הגלגלים שמניעים את המכונה. ואם הם יתחילו להרגיש שהמערכת אינה הוגנת כלפיהם, הם יפסיקו להצטרף לסטארטאפים עתירי סיכון.

קיראו עוד ב"גלובל"


אם המגמה הזאת תימשך, רבים מאלה שהיו מוכנים לקחת סיכונים ולהצטרף לסטארטאפים יעדיפו ללכת ישירות לחברות הגדולות. זה אולי בטוח יותר עבורם – אבל מצמצם את מאגר הכישרונות הפנוי לסטארטאפים.



הרכישות שהביאו חדשנות – עלולות כעת לחסל אותה

הטקטיקות החדשות של ענקיות הטכנולוגיה עלולות לפגוע בסופו של דבר לא רק בקרנות ההון סיכון ובסטארטאפים, אלא גם בהן עצמן. מאז 2020, מיקרוסופט, אלפאבית, מטא ואמזון רכשו יחד יותר מ־100 חברות.


אנדרואיד כמעט שלא היה מוכר כשגוגל רכשה אותו ב־2005 תמורת 50 מיליון דולר. היום הוא הבסיס לאסטרטגיית המובייל של החברה. אמזון רכשה את אנפורנה לאבס ב־2015 תמורת 350 מיליון דולר – וזה הפך לאבן יסוד במאמצי פיתוח השבבים שלה.


ברור מדוע ענקיות הטכנולוגיה מנצלות את חוקי המשחק הנוכחיים בטירוף הבינה המלאכותית. אבל בכל פעם שהן עושות זאת, הן שוחקות את התרבות הסטארטאפית שעמדה בבסיס החדשנות של עמק הסיליקון.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 18/08/2025 04:39
    הגב לתגובה זו
    הכול לאינטלגנציה מלאכותית הם יעשו עבודה יותר טובה מאיתנו.
  • 1.
    בא 18/08/2025 04:38
    הגב לתגובה זו
    לא מצליכים להכניס גול....איפה מכוניות על מימן ..בקרוב יהיה לכם 50 מעלות בקיץ ..הכוונה 8 חודשים בשנה..לפחות תפתרו בעיה אחת !!!...כול יום שורפים 200 מליון חביות נפט בתוספת גז!! !
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.