טכנולוגיה מחשב נייד
צילום: Photo by Headway on Unsplash

מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק

מיקרוסופט, גוגל ומטא משקיעות מיליארדים בחטיפת מייסדים וחוקרים מובילים – תוך עקיפת הרגולטורים והשארת העובדים הרגילים מחוץ לעסקה. המודל הזה אולי משתלם בטווח הקצר, אבל עלול לשחוק את התרבות שהפכה את עמק הסיליקון למנוע החדשנות של העולם

אדיר בן עמי |

מיקרוסופט Microsoft Corp -0.44%  משלמת 650 מיליון דולר כדי למשוך מנכ"ל של סטארטאפ. מטא Meta Platforms 0.4%  משקיעה 14.8 מיליארד דולר כדי לפתות מנהל עם כל הצוות שלו. וגוגל Alphabet 0.47%  בולעת חברה שלמה תמורת 2.4 מיליארד דולר – ומשאירה את העובדים הפשוטים מתוסכלים במשרד. אלה לא עסקאות רכישה רגילות. זו מלחמה חדשה ואכזרית על כישרונות בעולם הבינה המלאכותית. המטרה: לחטוף את המוחות המבריקים ביותר במהירות האור – בלי להסתבך עם רגולציה.


הטכניקה נקראת "רכישה הפוכה". במקום לקנות סטארטאפ עם כל עובדיו, חברות הטכנולוגיה פשוט חוטפות את המייסדים והחוקרים המובילים. מה שנשאר – נעלם יחד עם חלום ההצלחה של שאר העובדים.

השיטה הזו עובדת מצוין עבור ענקיות הטכנולוגיה: הן מקבלות את מה שהן צריכות במהירות, בלי להתמודד עם אינטגרציה מורכבת של חברות שלמות. והכי חשוב – בלי להיתקע במכשול הרגולטורי, שמפקח כיום על כל עסקה משמעותית בענף. גם עבור החוקרים הבכירים זה לא רע. הם מקבלים משכורות עתק, ברמות של כוכבי ספורט מקצועיים – לפעמים אפילו מיליארד דולר לחוקר אחד. קשה לסרב להצעה כזו. אבל יש כאן בעיה מהותית, המודל הזה הורס את הבסיס שעליו נבנה עמק הסיליקון כולו.


סיכון גדול - פרס גדול?

העסקה המקורית של עמק הסיליקון הייתה פשוטה: אתה לוקח סיכון גדול, ויכול לזכות בפרס גדול. רוב הסטארטאפים נכשלים, אבל מי שמצליח – מרוויח פי מאה מההשקעה. זה עובד כי כולם זוכים לחלק מהעוגה כאשר מגיעה ההצלחה.


המפסידים החדשים הם העובדים הרגילים – לא המייסדים ולא החוקרים הבולטים, אלא אלה שעושים את העבודה היומיומית: מכירות, שיווק, משאבי אנוש או עבודה בצוותי פיתוח.


כשגוגל רכשה את הסטארטאפ ווינדסרף תמורת 2.4 מיליארד דולר, חלק מהעובדים שנותרו בחברה פרצו בבכי במשרד. החברה אמנם נרכשה במהירות בידי סטארטאפ אחר, אך העובדים האלה כמעט בוודאות לא קיבלו את הכסף שעליו בנו. לפני שגוגל נכנסה לתמונה, OpenAI ניהלה מגעים לרכישת ווינדסרף תמורת 3 מיליארד דולר. זו הייתה אמורה להיות עסקה רגילה – שבה כולם נהנים מההצלחה.


זה אולי נשמע לא חשוב – עוד קבוצת טכנולוגים שמפסידה כסף. אבל מנוע החדשנות של עמק הסיליקון לא יכול לפעול בלי "הצבא" הזה של עובדים שאינם מייסדים או חוקרים מובילים. הם הגלגלים שמניעים את המכונה. ואם הם יתחילו להרגיש שהמערכת אינה הוגנת כלפיהם, הם יפסיקו להצטרף לסטארטאפים עתירי סיכון.

קיראו עוד ב"גלובל"


אם המגמה הזאת תימשך, רבים מאלה שהיו מוכנים לקחת סיכונים ולהצטרף לסטארטאפים יעדיפו ללכת ישירות לחברות הגדולות. זה אולי בטוח יותר עבורם – אבל מצמצם את מאגר הכישרונות הפנוי לסטארטאפים.



הרכישות שהביאו חדשנות – עלולות כעת לחסל אותה

הטקטיקות החדשות של ענקיות הטכנולוגיה עלולות לפגוע בסופו של דבר לא רק בקרנות ההון סיכון ובסטארטאפים, אלא גם בהן עצמן. מאז 2020, מיקרוסופט, אלפאבית, מטא ואמזון רכשו יחד יותר מ־100 חברות.


אנדרואיד כמעט שלא היה מוכר כשגוגל רכשה אותו ב־2005 תמורת 50 מיליון דולר. היום הוא הבסיס לאסטרטגיית המובייל של החברה. אמזון רכשה את אנפורנה לאבס ב־2015 תמורת 350 מיליון דולר – וזה הפך לאבן יסוד במאמצי פיתוח השבבים שלה.


ברור מדוע ענקיות הטכנולוגיה מנצלות את חוקי המשחק הנוכחיים בטירוף הבינה המלאכותית. אבל בכל פעם שהן עושות זאת, הן שוחקות את התרבות הסטארטאפית שעמדה בבסיס החדשנות של עמק הסיליקון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סוחרים בוול סטריט, נוצר באמצעות AIסוחרים בוול סטריט, נוצר באמצעות AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?

אחרי זינוק בדאו בעקבות חשיפת ההחזקה של באפט ביונייטדהלת' ונעילה חיובית בכל המדדים וול סטריט צועדת לשבוע בו תעכל את הפאזל המורכב של נתוני האינפלציה ותעריך את הטון והנימה של פאוול לגבי הסביבה העסקית והשיקולים במדיניות המוניטרית; למרות ההימורים בוול סטריט שעומדים על 90% שהפד' יוריד ריבית - הכלכלנים אצלינו לא תמימי דעים 

מנדי הניג |
שבוע המסחר הקודם בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת, הדאו ג’ונס הצליח לטפס לשיא ולהוסיף 1.74% לסיכום השבועי שלו, בעוד ה-S&P 500 והנאסד"ק רשמו עליות מתונות יותר של 0.94% ו־0.81% בהתאמה. מדד הראסל 2000 של מניות השורה השנייה בלט עם זינוק של יותר מ־3%, מה שמראה שהגאות במניות הגדולות מתחילה לזלוג אל החברות הקטנות יותר, התיאבון לסיכון שולח את המשקיעים להרפתקאות גם בשורה השניה של וול סטריט, יש מי שיראה בזה סימן ברור לגאות בשווקים ואפילו סימן של שיא אפשרי.

מי שבעיקר הייתה אחראית על הרוח הגבית של הדאו הייתה מניית יונייטד הלת׳  זו זינקה בכ־12% - העלייה היומית החדה ביותר שלה מאז 2020 אחרי לאחר שנחשף כי קרן ההשקעות ברקשייר האת’וויי של וורן באפט הגדילה את ההחזקה שלה בחברה - הערכנו מראש שיונייטד תהיה ״המניה הסודית של באפט״ ופגענו - המהלך הזה נתפס כהבעת אמון מצד באפט וגרם לזינוק במניה - מפת השינויים בתיק של ברקשייר: באפט נכנס ליונייטד הלת' עם 1.5 מיליארד ד'; מה עוד עשה באפט ברבעון? , ברקשייר חושפת השקעה של כמיליארד דולר בנדל"ן ברבעון השני סקטור הבריאות רשם את הביצועים השבועיים החזקים ביותר מאז 2022 - זיו סגל כבר סימן את הסקטור לפני כשבועיים במדור ניתוח הטכני הוא הצביע שהגרפים של קרן סקטור הבריאות מאותתים על שינוי מגמה - האם זה הזמן להכנס?

התמונה בסקטור הטכנולוגי הייתה שונה. שם התמודדו עם חולשה משמעותית כש־Applied Materials Applied Materials Inc -14.07%   פרסמה תחזיות מאכזבות וצללה ביותר מ־14%. החברה, מהספקיות הגדולות בעולם של ציוד לייצור שבבים, אמנם עקפה את התחזיות לרבעון האחרון, אבל הציגה תחזית חלשה לרבעון הבא על רקע ירידה בביקושים מסין ואי־ודאות סביב המכסים – מה שהוביל לגל הורדות תחזיות מצד אנליסטים.

התמורות בתיק של ברקשייר השפיעה גם על הסקטור הפיננסי, מניית בנק אוף אמריקה Bank of America Corp -1.61%    ירדה אחרי שברקשייר צמצמה קצת את ההחזקה בה, בעוד אינטל Intel Corp 2.93%   נהנתה מדיווחים על כוונה ממשלתית להיכנס כמשקיעה אסטרטגית - מניית אינטל עולה; טראמפ הפך מאויב לאוהב. סך הכול, השוק סיכם שבוע שני רצוף של עליות, על רקע הערכות כי הפד׳ קרוב לפיבוט - יחדש כבר בהחלטה הקרובה את מחזור הורדות הריבית.

הזירה הגיאופוליטית ממשיכה להשפיע ברקע, כאשר בסוף השבוע התקיימה פגישה מתוקשרת באלסקה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. השניים לא הגיעו להסכמה על הפסקת אש באוקראינה, אבל טראמפ הצהיר כי הדרך הנכונה לסיים את המלחמה היא באמצעות הסכם שלום כולל ולא בהפסקת אש זמנית. הדברים עוררו ביקורת בקרב מנהיגי אירופה, שחזרו והדגישו כי ההכרעות על עתיד השטח חייבות לכלול את נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, שייפגש עם טראמפ בבית הלבן בתחילת השבוע.

נתוני האינפלציה - בין התמתנות במדד הכללי לליבה שעדיין ״דביקה״

דווקא כשהיה נראה שהלחצים האינפלציוניים מתחילים להיחלש, הנתונים האחרונים הוסיפו קצת מורכבות לפאזל. מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה ביולי ב־0.2% בלבד, בהתאם לתחזיות. אבל הליבה המדד שמנוכה מזון ואנרגיה ונחשב לבסיסי יותר עבור קובעי המדיניות המוניטרית עלה ב־0.3%, הקצב החד ביותר מאז ינואר. התוצאה היא שבסיכום שנתי נרשמה הפתעה כפולה: האינפלציה הכללית נותרה על 2.7% (0.1% פחות מהצפי), אבל הליבה זינקה ל־3.1% (0.1% מעל הצפי).