נאסדק
צילום: טוויטר

אולי זו לא בועה? למה העליות בטכנולוגיה הפעם נראות אחרת

הנאסד"ק עלה רק 5% השנה לעומת הכפלה לפני קריסת הדוט-קום, המוסדיים מגבירים השקעות במקום לברוח מהמגזר, והפעם נראה שמדובר ברווחים אמיתיים ולא בפוטנציאל מדומיין בזמן שמהפכת הבינה המלאכותית משנה תעשיות שלמות

אדיר בן עמי | (3)

במבט ראשון, קל לחשוב שזה אותו המשחק כמו פעם. הנאסד"ק שוב מתקרב לשיאים, מניות הטכנולוגיה טסות לשמיים, והערכות השווי שוב נראות מנותקות מכל היגיון כלכלי מסורתי. אבל אולי הפעם הכללים השתנו? בעוד המשקיעים הפרטיים חוששים מבועה טכנולוגית חדשה, ואזהרות על הערכות שווי מנופחות מתפשטות ברשתות החברתיות – המוסדות הפיננסיים הגדולים נוקטים גישה הפוכה. במקום לברוח מהמגזר הטכנולוגי, הם מגבירים השקעות.


הנאסד"ק עלה השנה רק 5%, ו-13% בשנה האחרונה. זה נשמע הרבה? לשם השוואה, במהלך 12 החודשים לפני קריסת הדוט-קום המדד הכפיל את עצמו. זה ממש לא אותו משחק. הסיפור האמיתי מתחיל ב־2022 – שנה שרבים בוול סטריט היו מעדיפים לשכוח. הנאסד"ק התרסק ביותר מ-30%, הירידה השנתית החדה ביותר מאז המשבר הפיננסי. חברות הטכנולוגיה עברו "טיהור" – לא רק בהערכת השווי שלהן, אלא גם במבנה העסקי ובמודל התפעולי.

מה שקורה מאז הוא לא גל של אופטימיות חסרת בסיס – אלא התאוששות זהירה ומחושבת. מנהלי השקעות כבר לא פשוט קונים "טכנולוגיה". הם בוחרים בקפידה חברות עם מאזנים איתנים, כדי להיות מוכנים לכל זעזוע שיגיע.

ההיסטוריה תומכת

גם ההיסטוריה תומכת באופטימיות המתונה הזו. לפי האנליסטים, לאחר ירידה חדה, הנאסד"ק נוטה להיכנס לראלי של 3 עד 6 שנים – לא רק שנתיים. כיום אנו בשנתו השלישית של הראלי, מה שעשוי לרמז כי ייתכן שעוד יש לאן להמשיך.


כמובן, תמיד קיימים חריגים. במקרים שבהם הראלי נקטע בשנה השלישית, הסיבה הייתה "ברבור שחור": יום שני השחור (1987), מלחמת המפרץ (1990), משבר החוב של יוון (2011). אלו אירועים שלא ניתן היה לחזות או להתגונן בפניהם מראש.


היבט מעניין נוסף הוא הגישה האסטרטגית של חלק מהמשקיעים. נתין סצ'טי מ־Papyrus Capital, למשל, לא נמשך למניות הטכנולוגיה ה"נוצצות". הוא מתמקד בחברות דיסקים קשיחים כמו Western Digital ו־Seagate. ההיגיון פשוט: ככל שגדל השימוש ב-AI, כך עולה הצורך באחסון נתונים.

רווחים אמיתיים

ההבדל הגדול לעומת שנת 2000 הוא שהפעם מדובר ברווחים אמיתיים – לא בפוטנציאל מדומיין. הענקיות שמובילות את הראלי – מיקרוסופט, אנבידיה, גוגל – מציגות צמיחה חזקה ברווח הנקי, לא רק בהכנסות. והטכנולוגיות שלהן כבר משנות תעשיות שלמות.

קיראו עוד ב"גלובל"


ובכל זאת, קשה להתעלם מהערכות השווי. מדד נאסד"ק 100 נסחר במכפיל של 26, וקרן ה־ETF שעוקבת אחרי "שבע המופלאות" מתומחרת במכפיל של כמעט 30 – אזור מסוכן לכל הדעות. אבל כפי שאדי גהאבור מ־Key Advisors מציין: "יש תקופות בשוק שבהן הערכות פשוט לא משנות". זה ממש לא אומר שכל הכללים הכלכליים מבוטלים, אלא על כך שהשוק מתמחר צמיחה יוצאת דופן – בעיקר בשל מהפכת הבינה המלאכותית. כשאנבידיה מדווחת על גידול של מאות אחוזים ברווחים, מכפיל של 30 לפתע נראה סביר.


כמובן, הסיכונים לא נעלמו: מדיניות הסחר של טראמפ עלולה לזעזע את השווקים, המתיחות הגיאופוליטית עשויה להתלקח, והאפשרות להלם כלכלי בלתי צפוי תמיד קיימת. אך אלו סיכונים חיצוניים – לא תוצאה של בועה שמוזנת מאשליות. מה שמייחד את הראלי הנוכחי הוא שהוא מונע ממהפכה טכנולוגית אמיתית. רכבים אוטונומיים, אוטומציה תעשייתית, קפיצה אדירה ברפואה – כל אלו כבר קורים, לא רק בתיאוריה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 17/11/2025 07:23
    הגב לתגובה זו
    אך הביתא גבוהה ותנודתיות תהיה.אין ככ קשר בין ההתפתחות הפונדמנטלית והמניות. ברבור לא חייב לבוא לצורך התאמת מחירים
  • 2.
    מכפילים 50100 לא בועה.אחלה בועה .פיצוץ נעים שיהיה לכולם (ל"ת)
    אנונימי 04/07/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/07/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    עולים ועולים כאילו יש שלום במזרח התיכון!
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.