אולי זו לא בועה? למה העליות בטכנולוגיה הפעם נראות אחרת

במבט ראשון, קל לחשוב שזה אותו המשחק כמו פעם. הנאסד"ק שוב מתקרב לשיאים, מניות הטכנולוגיה טסות לשמיים, והערכות השווי שוב נראות מנותקות מכל היגיון כלכלי מסורתי. אבל אולי הפעם הכללים השתנו? בעוד המשקיעים הפרטיים חוששים מבועה טכנולוגית חדשה, ואזהרות על הערכות שווי מנופחות מתפשטות ברשתות החברתיות – המוסדות הפיננסיים הגדולים נוקטים גישה הפוכה. במקום לברוח מהמגזר הטכנולוגי, הם מגבירים השקעות.

הנאסד"ק עלה השנה רק 5%, ו-13% בשנה האחרונה. זה נשמע הרבה? לשם השוואה, במהלך 12 החודשים לפני קריסת הדוט-קום המדד הכפיל את עצמו. זה ממש לא אותו משחק. הסיפור האמיתי מתחיל ב־2022 – שנה שרבים בוול סטריט היו מעדיפים לשכוח. הנאסד"ק התרסק ביותר מ-30%, הירידה השנתית החדה ביותר מאז המשבר הפיננסי. חברות הטכנולוגיה עברו "טיהור" – לא רק בהערכת השווי שלהן, אלא גם במבנה העסקי ובמודל התפעולי.

מה שקורה מאז הוא לא גל של אופטימיות חסרת בסיס – אלא התאוששות זהירה ומחושבת. מנהלי השקעות כבר לא פשוט קונים "טכנולוגיה". הם בוחרים בקפידה חברות עם מאזנים איתנים, כדי להיות מוכנים לכל זעזוע שיגיע.

ההיסטוריה תומכת

גם ההיסטוריה תומכת באופטימיות המתונה הזו. לפי האנליסטים, לאחר ירידה חדה, הנאסד"ק נוטה להיכנס לראלי של 3 עד 6 שנים – לא רק שנתיים. כיום אנו בשנתו השלישית של הראלי, מה שעשוי לרמז כי ייתכן שעוד יש לאן להמשיך.

• ענקיות הטכנולוגיה מול מלחמת הסחר: מחזור של 450 מיליארד דולר ברבעון אבל העתיד מעורפל
• ענקיות הטכנולוגיה במשבר: הרבעון הראשון של 2025 מסמן שינוי כיוון

כמובן, תמיד קיימים חריגים. במקרים שבהם הראלי נקטע בשנה השלישית, הסיבה הייתה "ברבור שחור": יום שני השחור (1987), מלחמת המפרץ (1990), משבר החוב של יוון (2011). אלו אירועים שלא ניתן היה לחזות או להתגונן בפניהם מראש.

היבט מעניין נוסף הוא הגישה האסטרטגית של חלק מהמשקיעים. נתין סצ'טי מ־Papyrus Capital, למשל, לא נמשך למניות הטכנולוגיה ה"נוצצות". הוא מתמקד בחברות דיסקים קשיחים כמו Western Digital ו־Seagate. ההיגיון פשוט: ככל שגדל השימוש ב-AI, כך עולה הצורך באחסון נתונים.

רווחים אמיתיים

ההבדל הגדול לעומת שנת 2000 הוא שהפעם מדובר ברווחים אמיתיים – לא בפוטנציאל מדומיין. הענקיות שמובילות את הראלי – מיקרוסופט, אנבידיה, גוגל – מציגות צמיחה חזקה ברווח הנקי, לא רק בהכנסות. והטכנולוגיות שלהן כבר משנות תעשיות שלמות.

• שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק
• החוזים סביב האפס - באסיה עליות קלות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ובכל זאת, קשה להתעלם מהערכות השווי. מדד נאסד"ק 100 נסחר במכפיל של 26, וקרן ה־ETF שעוקבת אחרי "שבע המופלאות" מתומחרת במכפיל של כמעט 30 – אזור מסוכן לכל הדעות. אבל כפי שאדי גהאבור מ־Key Advisors מציין: "יש תקופות בשוק שבהן הערכות פשוט לא משנות". זה ממש לא אומר שכל הכללים הכלכליים מבוטלים, אלא על כך שהשוק מתמחר צמיחה יוצאת דופן – בעיקר בשל מהפכת הבינה המלאכותית. כשאנבידיה מדווחת על גידול של מאות אחוזים ברווחים, מכפיל של 30 לפתע נראה סביר.

כמובן, הסיכונים לא נעלמו: מדיניות הסחר של טראמפ עלולה לזעזע את השווקים, המתיחות הגיאופוליטית עשויה להתלקח, והאפשרות להלם כלכלי בלתי צפוי תמיד קיימת. אך אלו סיכונים חיצוניים – לא תוצאה של בועה שמוזנת מאשליות. מה שמייחד את הראלי הנוכחי הוא שהוא מונע ממהפכה טכנולוגית אמיתית. רכבים אוטונומיים, אוטומציה תעשייתית, קפיצה אדירה ברפואה – כל אלו כבר קורים, לא רק בתיאוריה.