שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג | (1)

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -4.84%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.38%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."

אתם מציגים צמיחה של 42% בתיק האשראי - תוספת של כ-790 מיליון שקל. מצד אחד זה מרשים, מצד שני המשקיעים שואלים מה איכות האשראי?

"יש חשש, אני מסכים. אבל כל הגידול נובע מחברות שאנחנו בחרנו. לא חברות אקראיות. חברות ברמה מאוד גבוהה. אני לא משתמש במונחים מפוצצים כמו טריפל-אי, אבל אלה חברות מצוינות. פנינו אליהן. זה מצריך גם מחירים שונים מחברות אחרות."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אתם עובדים במח״מ קצר. רואים שינוי ביכולת הלווים לעמוד בפירעונות?

"לא. כרגע אני לא רואה שום דבר חריג. העבודה במח״מ קצר היא העיקרון הכי חשוב שלנו, והיא בעצם כרית הביטחון של החברה. כשאתה נמצא בתוך עסקאות שמתגלגלות מהר, אתה רואה את הכסף חוזר כמעט בזמן אמת, וכל שינוי קטן בהתנהגות של הלקוח ישר עולה על הרדאר. אם אני מרגיש משהו לא בסדר אני יוצא. פשוט יוצא. אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר.

"זה כל ההבדל בין אשראי קצר לאשראי ארוך. באשראי ארוך, גם אם יש בטוחות, אתה לא באמת יודע מה יקרה ביום פקודה איך ייראה השוק, מה תהיה הריבית, מה מצב הנכס או החברה בזמן המימוש. במח״מ קצר יש שליטה, יש גמישות, ואפשר להגיב מהר מאוד, בלי להיתקע בתוך סיטואציה שהולכת ומסתבכת."

אבל בסופו של דבר אתם חוב נחות לעומת הבנקים והאג"ח, אז מה זה משנה מה אורך המח"מ 

"לעומת הבנקים - כמובן. לעומת האג"ח? האג"ח בדרך כלל לתקופות הרבה יותר ארוכות, ולכן דווקא מצבנו טוב יותר. אנחנו עובדים במח״מ קצר, ההלוואות נפרעות מהר, וזה משנה את כל התמונה. אנחנו גם יודעים לזהות בזמן אמת כשהדברים לא מרגישים לנו טוב ולצאת מוקדם, הרבה לפני שהמערכת הבנקאית בכלל מזיזה מהלך. הבנקים גדולים, לוקח להם זמן לזוז. בתקופה האחרונה אני דווקא משבח אותם הם מבינים את השוק ומתנהלים נכון."


האם הבנקים נמצאים מולכם בנקודת חיכוך בגלל ירידה בביקוש לאשראי?


"לא. כל השוק שלנו הוא אפס נקודה משהו לעומת הבנקים. אין תחרות. לפעמים בנק לוקח עסקה - אז הוא לוקח. אי אפשר להתחרות בבנק שנסחר ב-100 מיליארד. היתרון שלנו הוא זמינות, מהירות תגובה, יחס. יש לקוחות שלא רוצים לחזור לבנק אחרי שחוו יחס פחות טוב - ואז הם באים אלינו."


בנק א' הגדיל את מסגרת האשראי, אבל במקביל גם העלה את דרישת ההון העצמי המוחשי מ-130 ל-180 מיליון שקל. מה עומד מאחורי זה? 

דור גורי: "כל הבנקים פועלים היום עם קובננטים כמעט זהים. בעבר, למשל, בבנק לאומי הייתה דרישת מינימום של 40 מיליון שקל, וכל המערכת הבנקאית פשוט התיישרה לפי זה. עכשיו ראו שבבנק אחר הדרישה עומדת על 180 מיליון – והתיישרו שוב. זו לא אמירה על שינוי בסיכון, אלא טכניקה של סנכרון. צריך לזכור שההון העצמי שלנו מעל 450 מיליון שקל, רחוק מאוד מהמינימום, כך שבפועל זה לא משפיע עלינו בשום צורה. זו יותר התאמה בין הבנקים מאשר דרישה מהותית."

ומה לגבי העלאת מגבלת החשיפה ממושך בודד מ-5% ל-7%?

"גם זה אותו דבר. ביקשנו את זה כשהתיק היה בכלל 1.8-1.9 מיליארד. רצינו גמישות. הבנק הסכים - וזה מראה שהוא סומך עלינו מאוד. בפועל אנחנו אפילו לא מתקרבים ל-5%, כמו שרואים בדוח. בנוסף, היה לי הלוואת בעלים של 43 מיליון שקל שהזרמתי לחברה, אז ההון העצמי המוחשי לבנקים קפץ לכמעט 480 מיליון. הבנקים מאוד רוצים לתת לנו כסף."

אתם מנצלים 70-90% מהמסגרות. לא גבוה מדי?


"אנחנו בשיחות עם בנק א'. נוכל להגדיל את הקווים. אבל זה תלוי בעבודה. אם תהיה עבודה טובה - נשתמש. אם לא - לא. אני לא מגדיל בכל מחיר. הכלכלה דינמית. אנחנו מקווים שהשוק ישתפר."

אפשר לצפות להמשך צמיחה בקצב הזה?

"השוק קובע. לא אני. אם השוק יהיה טוב - נגדל. אם השוק יהיה רע - לא נגדל. מי שגדל בכוח בשוק רע ישלם מחיר. בתחילת המלחמה הידקנו מאוד את התיק וגייסנו לקוחות חזקים. עכשיו, כשהבסיס רחב יותר, אפשר מעט להגדיל מרווחים - אבל רק על איכות טובה. אם עסקה טובה - נעשה. אם לא - לא משנה מה הריבית."


ראינו את הדוח של מניף מניף 6.12%   , עם קפיצה בחובות נדחים ופיגורים משמעותיים. (להרחבה: משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר) זה נראה כמו נורת אזהרה לכל הענף. אתה רואה את זה ככה? 

"אני חושב שהעיתונות לא תמיד נכנסת לעומק, ולכן הדברים נשמעים דרמטיים יותר ממה שהם. אם תפתח את הדוחות של הבנקים תראה שם פיגורים לא פחות משמעותיים. מניף, בעיניי, חברה טובה שפועלת בדיוק באותו שוק שבו כולם עובדים, והיא מושפעת מאותם תנאי מאקרו: ירידה במכירות, מלחמה, מחסור בעובדים, ריבית גבוהה. כל הדברים האלו יוצרים דחיות ואיחורים, וזה טבעי בסביבה כזו. אני לא רואה שם משהו חריג או ייחודי, בטח לא משהו שמאותת על בעיה מערכתית. בעיניי זו מציאות זמנית, לא תרחיש שמוביל לאירועים דרמטיים."

לסיכום - אתם אופטימים?

"אני תמיד מאמין בגישה פשוטה. לעבוד נכון, להקפיד על איכות הלווים, ולהישאר עם היד על הדופק. השוק יעבור את התקופה הזו, כמו שהוא עבר תקופות קשות אחרות. אנחנו נשארים ממושמעים, זהירים ומאוד ממוקדים במה שאנחנו יודעים לעשות. בסוף, כשפועלים בשיקול דעת ובאחריות הדברים מסתדרים."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 17/11/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    בזיהוי הזדמנות כשהיתה כזו. וביז מיד רצים לראיין את המצליח במקום לראיין את הנכשל. כשהייתי צעיר חיפשתי דווקא את הקרנות המפסידות בידיעה ששם ההזדמנויות.בלשון הבדיחותא הפוך גוטה הפוך
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט עולה 8%, ג'י סיטי יורדת 3.3%; מדד הבנקים יורד 1.1%

מגמה מעורבת בבורסה אחרי דוחות ראשונים בבנקים; אלביט עם חוזה של 2.3 מיליארד דולר מוכיחה שהביקושים לא נרגעים; מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה, ואיזה עוד חברות דיווחו היום?

מערכת ביזפורטל |

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה 0.2% בעוד ת"א 90 יורד 1.1%.

במגזר הפיננסים - ת"א בנקים יורד כ-1.1% בעוד מדד ת"א ביטוח יורד 0.2% לאחר ירידות חדות הבוקר. ת"א נדל"ן מאבד 1.2%, ות"א נפט וגז יורד 0.4%.


אנחנו מדברים על האפשרות של רוטציה בפיננסים הרבה זמן. התוצאות של חברות הביטוח היו פנומנליות, אבל כולם מבינים שאלה תשואות שיהיה קשה לשחזר על בסיס קבוע. בעוד שבעוד הבנקים ממשיכים להציג יציבות ותשואות דו ספרתיות, המשקיעים צריכים לחשוב מי יותר אטרקטיבי במבט קדימה. אם תשאלו את סמנכ"ל הכספים של כלל ביטוח, לו יש דעה דיי ברורה - סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"


ואם דיברנו על הבנקים, בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, כשדיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה. מניות הבנקים הם הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור. 

גם הבינלאומי פרסם את הדוחות שלו היום, והציג תשואה על ההון של 16.2%. הרווח הנקי עמד על 581 מיליון שקל, ירידה קלה הרבעון המקביל, בעיקר בעקבות הפסד חד פעמי בחברת כאל. בנטרול ההשפעה הזו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים עם תשואה להון של 17.4%, מה שמצביע על רבעון יציב בפעילות הליבה. במקביל, הבנק ממשיך להרחיב את הפעילות: האשראי לציבור עלה ב־3.4% ברבעון, פקדונות הציבור גדלו ב־3.5%, ונכסי הלקוחות עלו ל־1.074 טריליון שקלים. גם איכות תיק האשראי נותרה גבוהה עם ירידה ביחס החובות שאינם צוברים ריבית. בנוסף, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים 50% מהרווח הרבעוני.

ברקע, בנק ישראל הסיר את המגבלה שחייבה את הבנקים להסתפק בחלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח, מהלך שמסמן חזרה לשגרה ומעיד על הערכת רגולטור ליציבות המערכת. כעת הבנקים יכולים לחלק עד 75% מהרווח הרבעוני, כשהבינלאומי כבר הכריז על חלוקה בשיעור המקסימום. שינוי המדיניות משמעותי במיוחד לאחר תקופה שבה הגבלת החלוקה הובילה לשחיקה בתשואת ההון, והוא צפוי לשפר את מדדי הרווחיות ולהפחית מעט מהלחץ הציבורי והפוליטי סביב רווחי היתר של הבנקים.




המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס כש- אלביט מערכות 7.66%  בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?