31 בדצמבר 1999- שיא ההיערכות לבאג 2000, עם השקעות של מאות מיליארדים למניעת קריסת מערכות מחשוב

ב-31 בדצמבר 1999 עמדו מערכות מידע קריטיות בעולם כולו על סף שינוי תאריך שנתפס כסיכון מערכתי חסר תקדים - מעבר לשנת 2000, שנקרא "באג 2000". התקלה נבעה מהעובדה שמערכות רבות תוכנתו כך ששנים נשמרו בשתי ספרות בלבד, מה שעלול היה לגרום לכך ששנת 2000 תזוהה כ-1900. המשמעות: תקלות בלוחות שנה, חישובי תשלומים, מועדי פקיעה, תאריכי ריבית, מערכות ניווט, סליקה בנקאית, חישובי מס, תחבורה אווירית ויבשתית, תפעול רשתות חשמל, ואפילו מערכות רפואיות.

לקראת התאריך הזה, השקיעו ממשלות, חברות ותאגידים סכומי עתק: לפי הערכות שמרניות, ההוצאות העולמיות חצו את רף ה-400 מיליארד דולר. בארה"ב לבדה הוקצו כ-120 מיליארד דולר להיערכות, מהם עשרות מיליארדים במגזר הפיננסי בלבד. הבנקים הגדולים, כולל ג'יי פי מורגן, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה, הפעילו מאות מהנדסים לאיתור ותיקון שורות קוד בעייתיות, הדמיות של תרחישי כשל, בדיקות עומסים וסימולציות של מעבר תאריך בזמן אמת. חברות תעופה, כמו אמריקן איירליינס ובריטיש איירווייז, הפעילו תוכניות חירום לניטור מערכות ניווט, תזמון וטיפול קרקעי. תחנות כוח נדרשו לוודא שהמערכות האנלוגיות והדיגיטליות אינן תלויות בתאריכים רגישים. בישראל הוקם מטה ייעודי במשרד האוצר, נבנה מודל סיכון עבור מערכות קריטיות של משרדי ממשלה, הוגדלו מלאי המזומנים בבנקים, ואפילו בבתי חולים בוצעו בדיקות יזומות למוניטורים וציוד ניתוח. 

ב-31 בדצמבר עצמו עבדו מוקדי שליטה בתפעול מלא, צוותים טכנולוגיים נותרו בכוננות 24 שעות, והשווקים הפיננסיים פעלו במצב של עצירת שינויים במערכות, עד להשלמת המעבר. בסופו של דבר, המעבר לשנת 2000 עבר באופן חלק, ללא תקלות משמעותיות או קריסות מערכתיות. ההיערכות הגלובלית האינטנסיבית וההשקעות העצומות מנעו את התממשות החששות.

31 בדצמבר 1983 - AT&T מתפרקת לשבע חברות אזוריות עצמאיות, ומבנה שוק התקשורת האמריקאי משתנה מן היסוד

ב-31 בדצמבר 1983 נכנס לתוקף מהלך פירוקה של AT&T, שנחשבה לאחד הגופים הדומיננטיים ביותר בתולדות הכלכלה האמריקאית. הפירוק בוצע לאחר מאבק משפטי ארוך מול משרד המשפטים האמריקאי, שהאשים את החברה בניצול מונופול בלתי הוגן בשוק התקשורת. AT&T שלטה באותה עת בכמעט כל ההיבטים של תעשיית הטלפוניה, מתשתיות, שירותים, שיחות בין עירוניות ועד ייצור ציוד תקשורת דרך Bell Labs.

• חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
• ג׳נרל מוטורס נהנית מהמכסים - מכה את הציפיות ומשדרגת תחזית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המבנה החדש כלל חלוקה לשבע חברות אזוריות, שכונו “בייבי בלס”, שכל אחת מהן קיבלה אחריות על פעילות הטלפוניה המקומית באזורים שונים. AT&T שמרה על פעילות השיחות הארציות, תשתיות המחקר והפיתוח ופעילות החומרה. הפירוק דרש מיפוי וחלוקה של תשתיות פיזיות - עשרות אלפי מרכזיות טלפוניה, מיליוני קווי נחושת, ציוד הנדסי, משרדים, עובדים והסכמים מסחריים. מדובר היה במהלך חסר תקדים גם מבחינת לוגיסטיקה וגם מבחינה רגולטורית: נבנו מנגנוני פיקוח לתעריפים, נקבעו כללים לניטרליות של חיבור בין רשתות, והותוו מסלולים לאינטרקציה עסקית בין החברות החדשות. 

ההיערכות ל-31 בדצמבר כללה הקמת מערכות חיוב נפרדות, מערכי תמיכה לקוחות ייחודיים לכל אזור, והיערכות טכנולוגית להפרדה מבצעית מלאה. מעבר לכך, חברות רבות נערכו לכניסה צפויה של תחרות: ספקי ציוד תקשורת, יזמים ומפעילים פרטיים התכוננו להציע שירותים חדשים לקהל רחב של לקוחות מוסדיים ופרטיים, והרגולטור הפדרלי נערך להסדרת שוק מורכב ומשתנה.

31 בדצמבר 1979 - מחיר הזהב בלונדון חוצה את רף ה-500 דולר לאונקיה, שיא של כל הזמנים באותה תקופה

ב-31 בדצמבר 1979 נסגר מחיר הזהב בשוק הלונדוני ברמה של 524 דולר לאונקיה, שיא היסטורי שהיווה סיומה של שנה דרמטית בשוקי הסחורות והמטבעות. מדובר בעלייה של 132% תוך 12 חודשים בלבד, שהושפעה ישירות ממשבר האנרגיה השני, פריצת מהפכת חומייני באיראן, העלייה החדה במחירי הנפט ותחושת חוסר הוודאות הכלכלית בכל רחבי העולם.

• השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
• אישור ה-FDA שסימן את תחילתה של מהפכה בשוק התרופות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אישור ה-FDA שסימן את תחילתה של מהפכה בשוק התרופות

במהלך השנה, מחירי הנפט הוכפלו, והגיעו לשיאים של למעלה מ-30 דולר לחבית, מה שגרם לאינפלציה גואה, 13.3% בארה"ב, 17% בבריטניה ו-11% בגרמניה המערבית. במקביל, הדולר נחלש בשוקי המטבע, וריביות זינקו לרמות דו ספרתיות. בתנאים אלה, זהב הפך לנכס מבוקש בקרב משקיעים מוסדיים, בנקים מרכזיים ומשקי בית כאחד. חוזים עתידיים על זהב נסחרו בהיקפים חסרי תקדים בבורסות ניו יורק, לונדון ושיקגו, והביקוש הפיזי הוביל לעומסים באספקה. המחיר הגבוה השפיע ישירות על מניות של חברות כרייה, תמחור חוזים ממשלתיים וסחר בין מדינות. מדינות מתפתחות ניסו לצמצם חשיפה לדולר על ידי הגדלת רכישות זהב, ובמערכות פיננסיות רבות הוגדרו גבולות חדשים למינוף פיננסי מגובה סחורות. התחזקות הזהב השפיעה גם על שערי הריבית ועל מדיניות המט"ח של עשרות מדינות, במיוחד כאלה שתלויות ביבוא אנרגיה.

31 בדצמבר 1955 - ג'נרל מוטורס, החברה האמריקאית הראשונה שמרוויחה יותר ממיליארד דולר בשנה 

ב-31 בדצמבר 1955 פרסמה ג'נרל מוטורס את הדוח הכספי שלה לשנה זו, ובו נרשם רווח נקי של 1.2 מיליארד דולר, הפעם הראשונה שחברה אמריקאית מדווחת על רווח שנתי העולה על מיליארד דולר. החברה סיימה את השנה עם הכנסות של כ-12 מיליארד דולר, ועם שיעור רווחיות של כ-10%, נתונים חריגים בעוצמתם באותה תקופה. 

GM ייצרה מעל 5 מיליון רכבים בשנה זו, והחזיקה בנתח שוק של כ-45% משוק הרכב האמריקאי, תוך שהיא מובילה את השוק עם מותגים כמו שברולט, ביואיק, קאדילק ופונטיאק. ג'נרל מוטורס הפעילה מאות מתקנים ומפעלים בארה", קנדה ומספר מדינות באירופה. החברה העסיקה כ-625 אלף עובדים ברחבי העולם, הייתה הקניין הפרטי הגדול ביותר של ציוד תעשייתי, וסיפקה עבודה לעשרות אלפי ספקים מקומיים. פעילותה השפיעה ישירות על שוקי פלדה, זכוכית, אלקטרוניקה, נפט, תחבורה ופרסום. ההשקעות השנתיות במכונות ובטכנולוגיות עמדו על מאות מיליוני דולרים. החברה דיווחה על שיפור משמעותי בפריון, קיצור זמני ייצור והוזלת עלויות לכלי רכב. היא גם הייתה אחד הגורמים המשפיעים על מדיניות כלכלית פדרלית, כולל תשלומי מס בגובה של מאות מיליוני דולרים, חוזי אספקה מול משרד ההגנה האמריקאי, והשפעה על מדיניות שכר במשק כולו.

הרווחים של ג'נרל מוטורס באותה שנה שיקפו את עוצמת התעשייה האמריקאית בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה ואת פריחת הכלכלה הפנימית של ארה"ב.