אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.

מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.

מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD, שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.

• פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
• האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.

יחס התקבולים והטבות המס

ברוב השנים האחרונות גביית המע"מ ביחס לתוצר בישראל מעט גבוהה מהממוצע ב-OECD, בעיקר בגלל שמדינות אירופה מפעילות הרבה יותר שיעורי מע"מ מופחתים. בשנת 2023, על רקע חולשה בפעילות, נטל המע"מ בישראל ירד ל-6.5% תוצר, מתחת לממוצע ה-OECD. ב-2024 הוא כבר חזר ל-7.2%, וב-2025 הנתונים הראשוניים מצביעים על כ-7.5% תוצר, בין היתר בגלל העלאת השיעור ל-18%. יחד עם מע"מ על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים, מדובר על גבייה של כ-8.5% תוצר.

הטבות המס. ארבע הטבות במע"מ עולות למדינה כ-9 מיליארד שקל ב-2025. יותר ממחצית מהסכום הוא פטור ממע"מ על פירות וירקות, כ-4.7 מיליארד שקל. אחריו חוק אילת, פטור על יבוא אישי ברכישות אונליין, שצפוי להתייקר משמעותית אחרי העלאת תקרת הפטור, ופטור על שירותי תיירות. ה-OECD, וזה חריג בניסוחו, ממש משבח את האחידות היחסית בישראל וממליץ לבטל את הפטורים, בטענה שהפגיעה בצמיחה תהיה מוגבלת יחסית לאלטרנטיבות מיסוי אחרות.

• ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
• מוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

עוד זווית חשובה היא פער המע"מ. לפי הדו"ח, פער המע"מ בישראל משקף פוטנציאל גבייה של כ-15 מיליארד שקל. הפער תנודתי בשנים האחרונות, בין היתר בגלל שוק הדיור ומבצעי מימון, אבל בממוצע הוא לא חריג ביחס לאירופה.

"העניים משלמים יותר"

לפי סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, המע"מ ממשיך להתגלות כמס רגרסיבי. בשנת 2022 שילם העשירון העליון כ־16% בלבד מסך גביית המע"מ, למרות שחלקו בהכנסה ברוטו עמד על כ־27%. מנגד, שני העשירונים התחתונים שילם כל אחד מהם כ־7% מסך הגבייה, שיעור גבוה משמעותית מחלקם בהכנסה, שעמד על כ־2.4% וכ־3.8% בהתאמה. במילים אחרות, משקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות נושאים בנטל מע"מ כבד ביחס ליכולתם הכלכלית. עם זאת, באוצר מדגישים כי בחינה כוללת של חלוקת נטל המס מחייבת להביא בחשבון גם מסים ישירים, ובראשם מס הכנסה, ששיעורם עולה באופן חד עם ההכנסה. ניתוח רחב יותר של התמונה צפוי להתפרסם בפרק נפרד בדו"ח.

מקור: סקר הוצאות משקי בית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי אגף הכלכלן הראשי