דרור ליטבק, צילום: תומי הרפז
דרור ליטבק, צילום: תומי הרפז

שוק העבודה מתאושש: צפי גיוס העובדים מזנק ב-25%

לפי הסקר שעשו ב-ManpowerGroup שוק העבודה שכבר הראה הדיקות ימשיך להתחזק גם אל תוך 2026
הדס ברטל |

צפי התעסוקה בישראל לרבעון הראשון של 2026 מזנק ב-25%, קפיצה של 6 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד ו-19 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מסקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup. 

לאחר תקופה ממושכת של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, המעסיקים חוזרים לתכנן צמיחה, הרחבת פעילות ופתיחת תקנים חדשים. מהסקר שנערך ברחבי העולם, כולל בקרב מעסיקים בישראל, עולה כי 43% מהארגונים מתכננים להגדיל את מצבת כוח האדם בין ינואר למרץ 2026, בעוד 37% צופים יציבות, ו-16% נערכים לצמצומים. סקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup נערך בלמעלה מ-40 מדינות ונחשב לאחד המדדים המרכזיים להבנת מגמות עתידיות בשוק העבודה. צפי התעסוקה נטו מחושב כהפרש בין שיעור המעסיקים הצופים עלייה בגיוסים לבין שיעור המעסיקים הצופים ירידה. הנתונים בישראל נאספו במהלך אוקטובר 2025, במדגמים שנערכו לפני ואחרי חתימת הסכם הפסקת האש בעזה, ומספקים תמונת מצב עדכנית ומדויקת של כוונות המעסיקים לקראת 2026.

ענף האירוח והתיירות מוביל את טבלת הציפיות עם צפי תעסוקה של 40%, עדות ברורה לחזרה של פעילות פנאי, תיירות וצריכה. אחריו ענף התעשייה עם 38%, נתון שמאותת על התחזקות בייצור המקומי ובשרשראות האספקה. הזינוק החד ביותר נרשם בענף הבנייה והנדל"ן, עם עלייה של 17 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד והגעה לצפי תעסוקה של 23%. זהו שינוי חד שמרמז על חידוש פרויקטים, שחרור חסמים ותחילת תנועה בשוק שנעצר בתקופת אי-הוודאות.

בפילוח גיאוגרפי, חיפה (33%) וירושלים (32%) מובילות. חיפה בולטת במיוחד עם התחזקות דרמטית של 35 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מהשינויים החדים שנרשמו בישראל בשנה האחרונה. המנוע המרכזי לגיוסים הוא צמיחה, כאשר התרחבות פעילות קיימת, כניסה לתחומי עיסוק חדשים והנעת פרויקטים ייעודיים שדורשים תגבור כוח אדם. מנגד, צמצומים נובעים בעיקר מירידה בביקוש לחלק מהמשרות בעקבות שינויים בשוק ואתגרים כלכליים מתמשכים.

במבט גלובלי, צפי התעסוקה העולמי לרבעון הראשון של 2026 עומד על 24 אחוז. ישראל, עם 25 אחוז, נמצאת מעל הממוצע ומדורגת בצמרת המדינות המפותחות. המשמעות ברורה: שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן יחסי ומגיב מהר יותר מהצפוי לאתגרים של השנה האחרונה.

 לדברי דרור ליטבק, מנכ"ל ManpowerGroup ישראל, הנתונים משקפים הרבה יותר מאופטימיות זהירה: "מה שאנחנו רואים כאן הוא חזרה של המעסיקים לחשיבה ארוכת טווח. שוק העבודה הוא מדד מקדים לכלכלה, וכשהארגונים חוזרים לגייס, זה אומר שהם מאמינים ביכולת של המשק הישראלי להתאושש, גם תחת מציאות ביטחונית מורכבת. מי שישכיל להשקיע עכשיו בהון האנושי – בהכשרה, בשימור עובדים ובתכנון כוח אדם חכם – ייצא מהתקופה הזו חזק יותר תחרותית וכלכלית".

קיראו עוד ב"קריירה"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קומנדו חיילים ישראלים
צילום: דובר צהל

לקבלת המשכורת החייל יעבור לדום: כמה באמת מרוויחים חיילי צה"ל?

פעם שכר החיילים הספיק בקושי לחבילת מצופים בשק"ם ואף אחד לא ציפה לראות כסף מהצבא, אבל היום התגמולים הם כבר סיפור אחר לגמרי - אז כמה כסף נשאר לחיילים בין דמי קיום משודרגים ללוחמים, לבין "מס מלחמה" שנגבה דווקא מאנשי הקבע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה צבא חיילים שכר

לפני 30 שנה, חייל צה"ל שהיה מקבל לידיו את הדף המודפס והפשוט של תלוש המשכורת לא חיפש שם "שכר". המילה הזו בכלל לא הייתה בלקסיקון. עם 250 או 300 שקלים בחודש, ההצלחה הגדולה ביותר הייתה לגרד מספיק עודף לחפיסת "מצופים" בשק"ם, אחרי שרכשת כרטיס טלכרט שנטען בשקלים בודדים כדי להספיק לדבר כמה דקות עם הבית מהטלפון הציבורי. החיילים של פעם לא בזבזו על מוניות או על דלק, אלא הסתפקו בטרמפים או באוטובוסים דחוסים, והכסף בבנק היה בקושי דמי כיס לסיגריות או חטיף.

אבל בסוף שנת 2025, התמונה השתנתה מקצה לקצה, אם כי יש עוד מה לעשות - ככל שחיילי הסדיר ירוויחו יותר כך בראש וראשונה זה יהיה יותר צודק. אין סיבה למשכורות ופנסיות ענק למעלה אצל הבכירים כשמי שעושה את העבודה החשובה הם החיילים "הקטנים", וכך גם המוטיבציה לשרת תעלה. כולם מדברים ובצדק כמובן על החובה של החרדים לשרת בצבא (עם התאמות לחייהם), אם השכר יוכפל יש סיכוי טוב שאתם תראו ריצה לבקום. ככה עושים צדק ופותרים משבר גדול שקיים מול החרדים. והאמת - זה לא עולה הרבה כסף - זה הרבה פחות מעלות המטרו שמאוד יכול להיות שהיא מיותרת, הרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית? 

הכסף שניתן לחיילים בכל חודש אומנם נקרא "דמי קיום", אבל במציאות של מלחמה מתמשכת בחזיתות רבות, הוא הפך לכלי לתגמול משימתי לחיילי הסדיר, ושכר הקבע מנסה לנווט בין הצורך לשמר קצינים איכותיים לבין הקיצוצים הכואבים שהביאה איתה הכלכלה בתקופת הלחימה. אז כמה באמת נכנס לחשבון הבנק של מי ששומר לנו על גבולות המדינה? לפניכם הנתונים המעודכנים.

חיילי חובה: דמי קיום 2025 - כבר לא רק דמי כיס

היום, החייל בקו הראשון כבר לא סופר שקלים למצופים. התגמול משקף את המאמץ והסיכון, כשהמדינה מכירה בכך שחייל ב-2025 זקוק ליכולת כלכלית בסיסית. דמי הקיום מתעדכנים מדי ינואר בהתאם למדד המחירים לצרכן, מתוך הבנה שהאינפלציה בשוק האזרחי לא פוסחת על החייל שיוצא לחופשה הביתה ורוצה לשבת בבית קפה או לקנות בגד חדש.

  • לוחמי חוד: בראש הפירמידה, הלוחמים ביחידות הקדמיות שנמצאים בחיכוך גבוה מול האויב, זכאים לכ-3,276 ש"ח בחודש (החל מהשנה השלישית). זהו סכום שנועד לאפשר ללוחם עצמאות כלכלית מסוימת, צמצום התלות בהורים והכרה במאמץ הפיזי והנפשי העצום.

  • לוחמים: אלו המשרתים ברמת פעילות א' ביחידות לוחמות משתכרים כ-2,647 ש"ח.

  • תומכי לחימה: מי שמשרתים ביחידות עורפיות יותר אך נדרשים למאמץ משמעותי, כגון טכנאי רק"ם, אנשי לוגיסטיקה קרבית ותצפיתניות, מקבלים כ-1,926 ש"ח.

  • המערך העורפי: דמי קיום בסיסיים של כ-1,327 ש"ח. למרות שמדובר בסכום הנמוך ביותר, הוא עדיין רחוק שנות אור מאותם 300 שקלים של פעם, הבעיה היא שגם המחיה הוכפלה פי כמה.

  • שוויון מגדרי מלא: חשוב לציין כי חיילות וחיילים באותם תפקידים ובאותן רמות פעילות מקבלים שכר ודמי קיום זהים לחלוטין. בצה"ל של 2025, המגדר אינו מהווה פקטור בקביעת התגמול. השוויון הוא אבסולוטי - מלוחמת החוד ועד לקצינת המטה בקריה. מענה להיגיינה נשית, שפעם ניתן כתוספת שקלית זעומה בתלוש, מגיע כיום לחיילות בשירות חובה באמצעות כרטיס "כוכבים" (נקודות רכש דיגיטליות) המיועד ספציפית למוצרי היגיינה, הלבשה תחתונה וציוד אישי, אותו הן מממשות ברשתות השיווק האזרחיות. פתרון זה מאפשר לכל חיילת לבחור את המותגים המתאימים לה באופן אישי.

  • בונוס התמדה: בשל הארכת השירות במלחמה, החל מינואר 2025, כל חייל וחיילת בשירות חובה שחוצים את החודש ה-25 לשירותם מקבלים תוספת של 50% לדמי הקיום המקוריים שלהם. זהו פיצוי ריאלי על כך שהם נשארים במערכת בתקופה שבה חבריהם לשעבר כבר מתחילים את הטיול הגדול או את הלימודים.

עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקעובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

מה אנשים באמת מחפשים בעבודה?

עם משמעות לא הולכים למכולת, ובכל זאת, מחקרים עדכניים מדווחים כי שכר כבר אינו הגורם המרכזי בבחירת עבודה; לגמישות, ביטחון תעסוקתי ואפילו ליחסים עם הבוס הישיר תהיה השפעה גבוהה בהרבה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה קריירה עובדים

שוק העבודה העולמי עבר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, במיוחד לאחר מגפת הקורונה, מהפכת הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והאי-ודאות הכלכלית. מחקרים גלובליים מ-2024 ו-2025, כולל דוחות של גאלופ, לינקדאין והפורום הכלכלי העולמי, מראים כי גובה השכר נשאר המשתנה החשוב ביותר, אך הוא כבר איננו הגורם המרכזי בהחלטות על בחירת עבודה, הישארות או עזיבה. 

עובדים, במיוחד צעירים ובמקצועות טכנולוגיה, מדרגים גורמים אחרים גבוה יותר: גמישות, משמעות, התפתחות מקצועית, יחסי מנהל-עובד וביטחון תעסוקתי. שכר נתפס כתנאי סף, אך שכר לבדו אינו מגביר מעורבות במקום העבודה, כאשר עובדים מעורבים מדווחים על רווחה גבוהה יותר. אם השכר נתפס להוגן ביחס לשוק, גורמים כמו הכרה והזדמנויות למידה משפיעים יותר. 

בישראל, סקרים מ-2025 מראים כי בחברות הייטק, עובדים צעירים מוכנים להתפשר על שכר בתמורה לתנאים אחרים, אך אינפלציה, עליית ריבית, ויוקר המחיה שהגיע בעקבותיהם, החזירו חלקית את השכר למרכז בשנת 2025. 

הכי חשוב - גמישות 

גמישות במקום העבודה הפכה לגורם מרכזי. סקר דלויט הגלובלי על דור ה-Z ודור המילניום לשנת 2025, שסקר אלפי עובדים בני 20-40, מצא כי איזון עבודה-חיים מדורג גבוה יותר מניהול או קידום. כ-70% מהעובדים הצעירים מעדיפים מודל היברידי או עבודה מרחוק, גם במחיר שכר נמוך יותר. דוח מדד מגמות העבודה של מייקרוסופט לשנה זו תיאר "יום עבודה אינסופי", שבו 40% מהעובדים מתחילים לעבוד לפני 6:00 בבוקר וממשיכים בערבים בגלל גמישות. 

בישראל, סקרי 2025 מצביעים כי דור Z דורש גמישות בשעות ומקום כתנאי בסיסי, וחברות שמגבילות עבודה מרחוק נתקלות בקושי בגיוס. גם תחושת משמעות בעבודה עלתה בחשיבות. בדוח של חברת דלויט, 89% מבני דור ה-Z ו-92% מהמילניאלס ציינו כי משמעות חיונית תורמת לשביעות רצון. משמעות כוללת תרומה חברתית, השפעה או התאמה לערכים אישיים.