שי ג'יפינג (Xinhua)
שי ג'יפינג (Xinhua)

סין בדרך ליעד: צמיחה של 5% ומהפכה טכנולוגית

שי ג׳ינפינג אומר שהיעד נשמר כמעט 5%, כשהדגש עובר לבינה מלאכותית ולשבבים מקומיים, לצד חולשה בצריכה, אבטלת צעירים ואתגרי נדל״ן

ליאור דנקנר |

בעוד שמעקלים את כניסת השנה החדשה היום, יום חמישי ה-1 לינואר, סין נמצאת בדרך לעמוד ביעד הצמיחה הכלכלית שלה לשנת 2025, כך אומר נשיא סין שי ג׳ינפינג בנאום לפתיחת 2026. היעד שנשמר הוא צמיחה של כמעט 5%, כהמשך למגמה החיובית שנרשמת במהלך 2024. ההנהגה מציבה את ההתקדמות הטכנולוגית כאחד המנועים המרכזיים שמחזיקים את הסיפור הזה.

בצד השני, האתגרים נשארים על השולחן. הביקוש הצרכני נחלש ביחס למה שסין רגילה לראות, האבטלה בקרב צעירים נשארת גבוהה, ושוק הנדל״ן ממשיך להיות נקודת לחץ. ובכל זאת, בתוך התמונה הזאת מופיעים סימנים של התאוששות בכמה מוקדים, בעיקר בייצור, בשירותים ובבנייה.


יעד צמיחה על רקע חולשות פנימיות והשקעה אסטרטגית בטגנולוגיה מקומית

המסר מהנהגת סין הוא שהיעד לא יורד, גם כשהכלכלה לא אחידה. מצד אחד יש חולשה בצריכה הפרטית שמורגשת בענפים מסוימים, ומצד שני חלקים מהפעילות הריאלית חוזרים להתרחב. זה מייצר פער בין קצב הצמיחה שהממשלה רוצה לשדר לבין הקשיים שהמשק עדיין מתמודד איתם.

הטון בנאום מחבר בין רצף הצמיחה של 2024 לבין ניסיון לייצב את 2025 סביב מנועי פעילות ברורים יותר. בתוך זה, הטכנולוגיה מקבלת מקום בולט, לא רק כעוד תחום צמיחה אלא כחלק מתפיסה רחבה של יכולת עצמאית במוצרים ורכיבים שהפכו קריטיים לכלכלה.

הדגש המרכזי עובר לטכנולוגיה כחלק מאסטרטגיה לשיפור התחרותיות ולצמצום תלות בשרשראות אספקה זרות. סין דוחפת קדימה בינה מלאכותית ופיתוח שבבים מקומיים, מהלכים שמכוונים לחזק את המעמד הכלכלי וגם את הממד הצבאי של המדינה.

הקו הזה מתיישב עם תפיסה של פיתוח בהובלת המדינה, כשהממשלה לוקחת תפקיד פעיל בהכוונת משאבים וקביעת יעדים. במקביל, בתוך ניהול הכלכלה יש גם התנגדויות פנימיות סביב השאלה עד כמה היד הממשלתית צריכה להוביל ועד כמה לאפשר לשוק לזוז לבד.


התאוששות חלקית, חינוך, מחקר ובינה מלאכותית 

בתוך הכלכלה עצמה נרשמים סימנים חיוביים בכמה חזיתות. הייצור התעשייתי גדל בשיעור של 6.2% ברבעון האחרון של 2024, ומגזר השירותים רושם עלייה של 5.1%. אלה מספרים שמאותתים על פעילות שחוזרת להתרחב, גם אם בקצב לא אחיד בין ענפים ואזורים.

קיראו עוד ב"גלובל"

שוק הנדל״ן, שנחשב לאחד ממוקדי הסיכון המרכזיים בשנים האחרונות, מראה סימני יציבות מסוימים, עם עלייה של 2.8% במכירות הדירות ברבעון הראשון של 2025. במקביל, האבטלה בקרב צעירים עדיין גבוהה, אך יורדת מ-15.3% בסוף 2024 ל-14.8% בתחילת 2025, נתון שמציג שיפור מתון בשוק העבודה.

הדגש הטכנולוגי לא נשאר רק ברמת ההצהרות. הממשלה ממשיכה להזרים משאבים לחינוך ולמחקר, וסין משקיעה כ-2.4% מהתוצר בחינוך ומחקר במהלך 2024, עלייה לעומת שנים קודמות. המטרה היא לבנות בסיס ארוך טווח של כוח אדם מיומן ומערכת חדשנות מקומית.

בינה מלאכותית מקבלת מקום מרכזי גם דרך התוכנית הלאומית שהושקה ב-2017, עם מימון של למעלה מ-150 מיליארד יואן. היעד הוא להפוך לסמכות עולמית בתחום עד 2030, והיישומים נכנסים לתחומים כמו בריאות, תחבורה ואבטחה, לצד התקדמות בפיתוח אלגוריתמים ובהטמעה בקנה מידה רחב.


ההקשר הביטחוני והטכנולוגיות הצבאיות - טאיוואן במוקד המתיחות האזורית והגלובלית

ההשקעה בטכנולוגיה משתלבת גם עם הממד הצבאי. בשנת 2024 מוקצים כ-1.68% מהתוצר לביטחון, עלייה קלה לעומת השנה הקודמת. חלק מהדגש הוא על יכולות מתקדמות כמו כלי טיס ללא טייס, מערכות הגנה קיברנטיות וטכנולוגיות שמחברות בין מודיעין, תקשורת ויכולת תקיפה.

גם פרויקטים שמקבלים חשיפה ציבורית משקפים את הכיוון. כך למשל, השקה של נושאת מטוסים מתקדמת עם טכנולוגיות שיגור אלקטרומגנטיות מדגישה את החיבור שסין עושה בין פיתוח תעשייתי לבין עוצמה צבאית, ואת הניסיון להתחרות בטכנולוגיות מתקדמות בעולם.

בצד המדיני, סין שומרת על קו נחרץ סביב טאיוואן. הצבא הסיני מסיים תרגילים סביב האי, שמוצגים כאזהרה נגד צעדים של עצמאות ונגד התערבות חיצונית, בעיקר מצד ארצות הברית ויפן. מבחינת ההנהגה, האיחוד עם טאיוואן נשאר יעד מרכזי, לצד המשך המאבק בשחיתות וחיזוק מעמדה של המפלגה הקומוניסטית בתוך המדינה.

במקביל, סין ממשיכה להרחיב השפעה בזירה הבינלאומית דרך יוזמת "חגורה ודרך", שמחברת השקעות בתשתיות וקשרים כלכליים עם מדינות רבות. זה מהלך שמשרת גם יעדים כלכליים וגם יעדים גיאופוליטיים, ומדגיש את הדרך שבה בייג׳ינג מנסה להגדיל מרחב פעולה בזמן שהמתחים האזוריים והעולמיים נשארים גבוהים.

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.