רכב חשמלי
צילום: shutterstock

יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות

היצרניות הסיניות שוב שוברות שיא נתח בשוק החשמלי וההיברידי, סופגות מכסים, עוקפות דרך קטגוריות פטורות, ומעלות את הלחץ על יצרני הרכב באיחוד האירופי ובבריטניה

ליאור דנקנר |

יצרניות הרכב הסיניות תופסות בנובמבר נתח שיא של 12.8% משוק הרכב החשמלי באירופה. מדובר בהמשך התרחבות שנבנית לאורך השנה, גם כשסביבת הסחר נעשית פחות נוחה ונכנסים לתמונה מכסים נוספים על יבוא רכבים חשמליים שמיוצרים בסין.

במקביל, בקטגוריות ההיברידיות המגמה חוזרת כלפי מעלה, והמותגים הסיניים עוברים את רף ה-13% בכלל השוק שמחבר את מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט״א ובריטניה. הנתון הזה מצביע על המקום שבו היצרניות מסין ממקדות מאמץ ומלאי, במיוחד כשהחיכוך סביב חשמליות טהורות עולה.

אחת הנקודות שמחדדות את התמונה היא היכולת של יצרניות מסין לספוג חלק גדול מהעלויות הנוספות שנכנסו על החשמליות המיובאות בסוף השנה הקודמת. במקום להעביר את כל ההתייקרות למחיר לצרכן, חלק מהחברות שומרות על מחיר תחרותי ומאזנות דרך תמהיל דגמים, רמות אבזור, או מעבר מהיר לקטגוריות שפחות מושפעות מהתוספות.


מי זז מהר ומי נכנס דרך שותפויות

החדירה לאירופה לא נשענת על שם אחד. מאחורי הגידול נמצאים מותגים גדולים יותר כמו BYD ו-SAIC Motor עם המותג MG Motor, לצד שמות שנכנסים מאוחר יותר לשוק כמו Chery Automobile ו-Leapmotor. השילוב הזה מרחיב את נקודות המכירה ואת מגוון המוצרים, ומעלה את הסיכוי שמותגים חדשים יתפסו גם במדינות שבהן כניסה אורגנית לוקחת זמן.

ליפמוטור בולטת דרך קצב גידול של אלפי אחוזים במכירות החשמליות שלה באירופה עד אוקטובר. כאן נכנס גם רכיב תעשייתי של שותפות עם Stellantis, קבוצה שמחזיקה מותגים אירופיים ותיקים כמו Peugeot, Fiat ו-Opel. שותפות מהסוג הזה מקצרת מסלולים של תקינה, לוגיסטיקה והפצה, ומאפשרת לפעילות להיראות פחות כמו יבוא מרחוק ויותר כמו נוכחות שמתחברת למערכת המקומית.

גם צ׳רי מציגה קצב גידול גבוה דרך המותג Omoda, עם עלייה חדה במכירות החשמליות עד אוקטובר. בשני המקרים, התחרות לא נשענת רק על תג מחיר אלא גם על קצב הקמה של נוכחות, ועל התאמת דגמים לקטגוריות שמוכרות באירופה מבחינת שימושיות, אבזור וסגמנטים.


הפער בין האיחוד לבריטניה מייצר שני שווקים שונים

באיחוד האירופי הסיפור עובר דרך מכסים והגנה תעשייתית. בפועל זה דוחף יצרניות מסין להאיץ מכירות בקטגוריות שנכנסות עם פחות חיכוך. זה מסביר למה ההיברידיות הופכות לשער כניסה מרכזי, ולמה חלק מהצמיחה מתנקזת למדינות שבהן רכבים כאלה פוגשים ביקוש יומיומי של משפחות וציי רכב, בלי תלות מלאה בטעינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בבריטניה התמונה שונה. השוק הבריטי פתוח יותר לכניסה של מותגים סיניים, וההערכה היא שבמהלך השנה נתחם מתקרב לסביבות עשירית מכלל מכירות הרכב החדש במדינה. זה מתבטא ביותר היצע דגמים ובנוכחות חזקה יותר בערוצים כמו ליסינג וציי רכב, שבהם הרגישות למחיר ולזמינות גבוהה.

גם בנורבגיה, שנמצאת מחוץ לאיחוד ומחזיקה שוק חשמלי מפותח, מותגים סיניים נתפסים יותר ויותר כחלופה לגיטימית ולא רק כפתרון במחיר נמוך. בספרד נרשמת תנועה דומה בעיקר בשכבות מחיר שבהן מותגים אירופיים מתמודדים עם עלויות ייצור, דרישות רגולטוריות ותחרות שמגיעה מבחוץ ומבפנים.


מה זה עושה ליצרנים האירופיים לפי סוג יצרן

אצל קבוצות אירופיות שמבוססות על מותגים עממיים, הלחץ מגיע במוקד הכי רגיש. אלה יצרנים שחיים על נפח ועל מחיר, והכניסה של דגמים סיניים מאובזרים בקטגוריות משפחתיות וג׳יפונים מצמצמת מרווח תמרון. כשהצרכן מקבל מפרט גבוה במחיר נגיש, השיחה עוברת מהר לעלות כוללת, אחריות, זמינות חלפים ותנאי מימון, ושם חלק מהשחקנים המקומיים מתקשים לשמור על יחס עלות תועלת דומה.

אצל מותגי פרימיום אירופיים, ההתנגשות פחות מיידית במחיר ויותר בטכנולוגיה ובקצב. אם יצרניות מסין מביאות מערכות סוללה, תוכנה ומערכות סיוע נהיגה בקצב עדכון גבוה, גם פרימיום נדרש להסביר פער מחיר מעבר לסמל. התגובה האירופית נוטה להיות השקעות בפלטפורמות חדשות ובתוכנה, אבל זה מהלך כבד שלוקח זמן ומשאבים.

אצל יצרנים שתלויים בציי רכב, ההשפעה יומיומית. ציים מסתכלים על מחיר רכישה, עלויות תחזוקה ושווי שימוש, וכניסה של היברידיות וחשמליות סיניות במחיר תחרותי יכולה לשנות תמהיל הזמנות בתוך מחזורי רכש רגילים. התוצאה היא שחיקה בנפחים בדגמים מסוימים גם בלי דרמה תקשורתית.


חלוקת ההשפעה לפי קטגוריות חשמול

בחשמליות טהורות, התחרות נשענת על מדדים מוכרים כמו טווח, מהירות טעינה, איכות סוללה, תוכנה ובסוף גם מחיר מדבקה. המכסים באיחוד האירופי מוסיפים שכבה שמקטינה חלק מהיתרון הסיני, אבל לא מוחקת אותו כשחלק מהחברות בוחרות לספוג עלויות כדי להישאר קרובות לתמחור תחרותי.

בהיברידיות, ובמיוחד בקטגוריות שהשוק האירופי מאמץ במהירות, ליצרניות מסין יש מרחב פעולה גדול יותר. זו קטגוריה שמדברת גם לצרכן שלא רוצה להיות תלוי בטעינה בכל יום וגם למדינות שבהן פריסת עמדות עדיין לא סוגרת את הפער בין ביקוש לתשתית. לכן מעבר לפוקוס היברידי נראה יותר כמו התאמה שמנצלת את מבנה השוק, ולא רק תגובה נקודתית למכסים.

בשווקים שמחוץ לאיחוד, בעיקר בריטניה ונורבגיה, החשמליות חוזרות להיות מנוע חדירה מרכזי כי החיכוך הרגולטורי נמוך יותר וההחלטה נשענת יותר על מוצר מול מחיר. בתוך אירופה עצמה נוצר פיצול בין אזורים שמנסים להגן על תעשייה מקומית לבין שווקים שמאפשרים תחרות חופשית יותר.


רגולציה על השולחן והלחץ על יעד 2035

במקביל לתחרות בשטח, התעשייה האירופית דוחפת להקלות רגולטוריות סביב קצב היציאה ממנועי בנזין ודיזל. בתוך האיחוד האירופי עולות הצעות שמרככות את המסלול שנבנה סביב מכירות רכבים חדשים עם מנוע בעירה החל מאמצע העשור הבא, עם יותר גמישות טכנולוגית ופחות קו קשיח של איסור מוחלט.

הדיון הזה מתחבר למה שקורה מול סין. כשיצרנים מקומיים מתמודדים עם מעבר אנרגטי תחת לחץ זמן ובמקביל עם יבוא תחרותי שמגיע עם יתרון עלויות ושרשרת אספקה חזקה, הרגולציה הופכת לחלק מהכלים שמעצבים את שדה המשחק, יחד עם החלטות על תמחור, תמהיל דגמים וקצב השקעות בפיתוח ובמפעלים.

חלוקת המאמץ של היצרניות מסין בין הקטגוריות משתנה בהתאם לרמת החיכוך בכל שוק. בשווקים ובדגמים שבהם החשמליים נכנסים בלי יותר מדי חיכוך, הן ממשיכות לדחוף חשמליים טהורים, ובמקומות שבהם תוספות על יבוא מקשות על התמחור הן מגדילות היצע היברידי ומשחקות עם תמהיל דגמים ואבזור. מהצד האירופי רואים במקביל התאמות בקצב השקות, דגש גדול יותר על גרסאות ביניים ותמחור מסודר לציים, וגם ניסיון להרוויח זמן דרך דיון רגולטורי על קצב היציאה ממנועי בעירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

רחפני תקיפה בקולומביה. קרדיט: רשתות חברתיותרחפני תקיפה בקולומביה. קרדיט: רשתות חברתיות

רחפנים ממולכדים בקולומביה: איך מבריחי הקוקאין משתמשים בטכנולוגיה כנשק קטלני

רחפנים מסחריים, רבים מהם מתוצרת סין ובעלות של מאות דולרים בלבד, הפכו לאחד מכלי הנשק המסוכנים והמשבשים ביותר בזירות הלחימה הלא־סימטריות; בקולומביה, מקסיקו וברחבי אמריקה הלטינית, ארגוני הפשע והגרילה עושים בהם שימוש הולך וגובר, בעוד כוחות הביטחון מתקשים למצוא מענה אפקטיבי, משתלם ומוסרי לאיום שמגיע מכל כיוון
רן קידר |
נושאים בכתבה קולומביה קוקאין

בקולומביה, מדינה שמנהלת כבר עשרות שנים מאבק אלים נגד קרטלי סמים ומיליציות חמושות, הרחפנים הפכו בתוך זמן קצר לכלי תקיפה מרכזי. מתקפות מהאוויר, שבוצעו בעבר רק בידי צבאות מתקדמים, זמינות כיום לארגונים לא-מדינתיים: רחפן מסחרי פשוט, שנרכש באינטרנט ומוסב לנשיאת מטען נפץ מאולתר, מאפשר פגיעה מדויקת, שקטה ומהירה, לעיתים ללא כל התרעה מוקדמת.

מאז אביב 2024 נרשמו מאות מתקפות רחפנים בקולומביה, שגרמו למותם של עשרות חיילים ושוטרים ולפציעתם של מאות נוספים. במקרים רבים, החיילים הותקפו בתוך מחנות או עמדות שנחשבו בעבר “בטוחות”. תחושת העליונות של האוויר, גם בגובה נמוך, שינתה את הפסיכולוגיה של הלחימה: אין עוד קו חזית ברור, ואין מקום שניתן להגדיר כמאובטח.

היתרון של ארגוני הפשע ברור: עלות זניחה מול נזק עצום. הרחפנים מאפשרים להם לפגוע בכוחות הביטחון מבלי להסתכן ישירות, ולהעצים את כוחם האסטרטגי באמצעים טכנולוגיים שבעבר לא היו נגישים להם כלל.

תופעה אזורית: מהקרטלים במקסיקו ועד שכונות בריו

קולומביה אינה מקרה חריג, אלא חלק ממגמה אזורית רחבה. במקסיקו, קרטל חליסקו משתמש ברחפנים חמושים כדי להטיל אימה על כפרים שלמים, לגרש תושבים מאזורים אסטרטגיים ולבסס שליטה טריטוריאלית. בריו דה ז’ניירו נעשה שימוש ברחפנים לתקיפת כוחות משטרה חמושים, ובאקוודור - מדינת מעבר מרכזית להברחת קוקאין - הם משמשים להברחת סמים וטלפונים סלולריים לתוך בתי כלא, המנוהלים בפועל בידי ראשי קרטלים.

ייחודו של האיום באמריקה הלטינית הוא בכך שהוא נטמע בתוך המרחב האזרחי. בניגוד לשדות קרב קלאסיים, אין כאן גבול ברור להגן עליו או קו חזית שניתן לבצר. ארגוני הפשע פועלים מתוך ערים, שכונות ואזורים מיושבים, מה שהופך כל פתרון צבאי לאתגר משפטי, מוסרי ותפעולי.