הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אנרגיה תשתיות גז אירופה

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

למרות השקט היחסי במחיר, נקודת התורפה היא המלאים. רמות האחסון עומדות סביב 63% לעומת ממוצע עונתי של כ 74% בחמש השנים האחרונות. הפער הזה לא מכריח את השוק להרים מחירים מיד, אבל הוא מצמצם את מרווח הביטחון ומעלה את הסיכוי לתנודתיות אם הביקוש יפתיע כלפי מעלה.

תחזיות מזג האוויר מצביעות על התקררות אפשרית בצפון מערב אירופה באמצע ינואר, עם טמפרטורות נמוכות מהרגיל שעלולות להאיץ את הצריכה לחימום. כמה ימים של תחזית קרה מספיקים כדי לשנות את הקצב בשוק, בעיקר בגלל שהשאלה היא לא רק כמה יש באחסון, אלא באיזה מהירות האחסון יורד כשהקור נמשך.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


תקלות בנורווגיה - השוק מגיב מהר

לצד מזג האוויר, גם הצד התפעולי נכנס לתמונה. תקלות טכניות בשדה טרול בנורווגיה משפיעות מעת לעת על הזרימה, ושיבוש כזה מקבל משקל גבוה יותר כשהמלאי מתחיל נמוך. האירועים האלה בדרך כלל זמניים, אבל הם נוגעים בדיוק בנקודה שהשוק מסתכל עליה בחורף, זמינות יומית של גז בצינורות.

בחוזים הקצרים כבר רואים את הרגישות. מחיר הגז ההולנדי לחודש פברואר, שנחשב למדד מוביל למסחר באירופה, עולה ב 1.1% ונסחר סביב 27.8 אירו ל-MWh. זה לא מהלך שמרמז על לחץ חריג, אבל הוא מצביע על שוק שמגיב מהר לכותרת על קור או על תקלה בצד ההיצע.

הדינמיקה בשוק הגז יושבת על מגמה רחבה יותר של מעבר לאנרגיה נקייה. האיחוד האירופי ממשיך לקדם מדיניות שמקטינה תלות בדלקים פוסיליים, אבל בטווח הקרוב גז טבעי נשאר רכיב תשתיתי מרכזי לחשמל ולחימום, במיוחד כשייצור מתחדש משתנה לפי רוח ומשקעים.

ברקע נשאר גם הממד הגאופוליטי, שמלווה את השוק מאז משבר האנרגיה שהתחיל לפני כארבע שנים. גם כשמחירי הגז נמוכים יותר, תשומת הלב נשארת על רציפות ההזרמה, על יכולת המשיכה מהאחסון ועל כל שינוי בנתיבי אספקה, כי אלה המשתנים שמכתיבים אם החורף נשאר רגוע או הופך לתנודתי.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |
נושאים בכתבה שיכון ובינוי אנרגיה

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.61%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

להמשך הכתבה לחץ כאן