7.4 מיליון דולר לשבעה פרויקטים: ישראל וארה"ב מממנות את הדור הבא של הדיפ-טק
קרן בירד אישרה מימון לשיתופי פעולה בתחומי שבבים, קוונטים, גילוי סרטן, חלל, אגרוטק והדפסת תלת-ממד רפואית. יחד עם כספי החברות, ההשקעה בפרויקטים צפויה להגיע לכ-20 מיליון דולר. בין המשתתפות: איבקס, ראאם, ספוטאיטארלי וסידאקס
שבעה חיבורים בין חברות ישראליות ואמריקאיות יקבלו יחד 7.4 מיליון דולר מקרן בירד, במסגרת סבב חדש שממחיש לאן זורם כיום הכסף הממשלתי בדיפ-טק: בינה מלאכותית רפואית, שבבים חסכוניים, מחשוב קוונטי, תקשורת לוויינית וחקלאות מדויקת.
הפרויקטים צפויים למשוך יחד כ-20 מיליון דולר, כשחלק מהתקציב מגיע מהחברות עצמן. בירד מממנת עד מחצית מעלות פרויקט ועד 1.5 מיליון דולר לשיתוף פעולה, בלי לקבל מניות או בעלות על הקניין הרוחני. במקרה שבו הפיתוח הופך למוצר שמייצר מכירות, ההחזר לקרן מתבצע באמצעות תמלוגים. המודל הזה נועד לחלוק עם החברות את הסיכון בשלבי הפיתוח והמסחור הראשוניים.
אחד הפרויקטים הבולטים מחבר בין איבקס הישראלית לפרוסיה האמריקאית. השתיים מתכננות פלטפורמת בינה מלאכותית לפתולוגיה דיגיטלית שתסייע בניתוח סמנים ביולוגיים בתחום האונקולוגיה. איבקס כבר פועלת בשוק הפתולוגיה מבוססת הבינה המלאכותית ומרחיבה פעילות מסחרית בארה"ב ובתחום הביופארמה.
חיבור אחר מגיע משוק השבבים. ראאם הישראלית וגלובלפאונדריז יקדמו זיכרון מסוג ג'יסיראם, שמיועד להשתלב ישירות בתוך שבבים ולצמצם את השטח וההספק לעומת זיכרונות אסראם נפוצים. שיתוף הפעולה בין החברות כבר הגיע לשלב ייצור שבב ניסוי, עם צמצום מוצהר של כ-40% בשטח הזיכרון ועד 60% בצריכת ההספק בפלטפורמה שנבחנה. גישה ללקוחות ראשונים מתוכננת ל-2027.
המשמעות הכלכלית כאן רחבה מגודל המענק. ככל שמודלי בינה מלאכותית עוברים ממחשוב ענן למכשירי קצה, מכוניות ומערכות תעשייתיות, הזיכרון תופס חלק גדל משטח השבב וצורך יותר אנרגיה. פתרון שמקטין את שניהם יכול להשפיע על עלויות הייצור ועל חיי הסוללה.
גם המחשוב הקוונטי נכנס לסבב. קראקל קוונטום הישראלית וקוונטום אלמנטס האמריקאית יפתחו מערכת ראשונית לבחינת תגובות מורכבות בקטליזה של משטחים. התחום עדיין נמצא בשלבי מסחור מוקדמים, אבל ההשקעות בו גדלות במהירות, ובישראל מוקמת במקביל תשתית לאומית בתקציב של 100 מיליון שקל שתאפשר לחברות ולחוקרים גישה למספר ארכיטקטורות מחשוב. רשות החדשנות משקיעה 100 מיליון שקל בתשתית קוונטית ישראלית.
ענף הקוונטים הישראלי מתמקד כיום בעיקר בתשתיות, בקרה ושבבים, תחומים שבהם חברות מקומיות יכולות להשתלב בשרשרת הערך בלי לממן לבדן מחשב קוונטי שלם.
בתחום הסרטן, ספוטאיטארלי תעמיק את שיתוף הפעולה עם מרכז פוקס צ'ייס בפילדלפיה. החברה משלבת בינה מלאכותית עם כלבים מאומנים שמזהים תרכובות בנשימה הקשורות לסרטן. המרכז הרפואי כבר מוביל מחקר רב שנתי הבוחן את הבדיקה אצל מטופלים שעוברים בירור לחשד לסרטן ריאות, והחברה מכוונת להרחיב את הבסיס הקליני של הפיתוח.
בחלל, נובהלינק ספייס וסיינה יפתחו מסוף תקשורת לייזר קומפקטי ללוויינים. נובהלינק מציגה כיום ארכיטקטורה של אנטנה אופטית שטוחה עם קצב מתוכנן של עד 1.6 טרה-ביט לשנייה, ומכוונת למפעילי קונסטלציות ולשוק הביטחוני.
שני פרויקטים נוספים פונים לשווקים יישומיים יותר: סידאקס ואילינוי פאונדיישן סידס יעבדו על מיון מדויק של זרעי תירס וגזר בעזרת בינה מלאכותית, וקוסטומד ומיראבה יפתחו מערכת שתאפשר לבתי חולים להדפיס כלי ניתוח אורתופדיים מותאמים אישית.
מאז הקמת בירד ב-1977 קיבלו תמיכה יותר מ-1,200 שיתופי פעולה. הקרן השקיעה לאורך השנים מאות מיליוני דולרים בפרויקטים משותפים, והמודל הפך לאחד הכלים הוותיקים לחיבור בין טכנולוגיה ישראלית לשוק האמריקאי. הסבב הבא כבר מתקדם, והמועד להגשת תקצירים נקבע ל-23 בנובמבר 2026, לקראת החלטות במרץ 2027.
