הבטחה בוואטסאפ עלתה למתחם אירוח 34,660 שקל: "לא תהיה לך שום מוזיקה"

כ-70 אורחים, רובם חרדים, הגיעו לשבת החתן של מורן רוימי ובעלה. מהבוקר נשמעה מוזיקה חזקה ממכון קרוספיט סמוך, בית הכנסת שהובטח התגלה כאוהל שדלף בזמן התפילה, ובאמצע הלילה נפל החשמל. בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא חייב את החברה שהפעילה את מתחם האירוח, נ. ס. אל ים (2019), להחזיר לרוימי את כל 31,660 השקלים ששילמה, ולהוסיף 2,000 שקל על עוגמת נפש ו-1,000 שקל הוצאות משפט.

לפני שחתמו על ההסכם, בני הזוג רצו לוודא שאפשר יהיה לקיים במקום שבת כהלכתה. רוימי ביקשה בוואטסאפ סרטון של בית הכנסת שבו יתפללו האורחים, ונציג המתחם שלח לה סרטון של מבנה קבע מהודר. היא גם הבהירה לו כמה חשוב שלא תושמע מוזיקה בשבת, והוא השיב: "לא, לא תהיה לך שום מוזיקה, זה המתחמים שלך, את זוכרת אמרתי לך". על שתי ההודעות האלה נבנה התיק.

מה השתבש בשבת עצמה?

לפי כתב התביעה, הבעיות התחילו עוד בליל החתונה. ארבעה חדרים נוספים, מעבר ל-26 שהוזמנו מראש, אושרו לדבריה בטלפון אבל לא נרשמו, והיא נאלצה להזמין אותם מחדש דרך בוקינג תוך כדי החתונה. החדרים נמסרו לפנות בוקר. בשבת, כך טענה, החדרים לא היו נקיים, היו נזילות וסתימות בשירותים, חוטי חשמל חשופים וחלונות שלא נסגרו, ומשקוף שבור נפל על מיטת תינוק. גם האוכל לא הספיק לכל האורחים.

בית הכנסת היה אוהל בלי חימום, בשבת חורפית וגשומה, והתנורים שהובטחו לא הגיעו. לא היו ספר תורה וסידורים, ובני הזוג השיגו ספר תורה רק אחרי שהסתיים אירוע אחר במתחם. באמצע הלילה נפל החשמל, ואיש לא נמצא כדי להרים את המתג. החתן הרים אותו בעצמו, והאורחים המקפידים לא אכלו למחרת מהאוכל שעמד על הפלטה, כי לפי ההלכה הוא נחשב למבושל בשבת. רוימי תבעה 31,660 שקל החזר ועוד 7,240 שקל פיצוי, 38,900 שקל בסך הכל.

מה ענה המתחם?

הנתבעת ביקשה לדחות את מה שכינתה "תביעה קנטרנית וטורדנית". לטענתה, המקום שופץ שנתיים קודם לכן ואין בו בעיות חשמל או תחזוקה. היא אף רמזה שבני הזוג אולי יצרו חלק מהפגמים בעצמם: מה שצולם ליד מיטת התינוק הוא לדבריה לייסט ולא משקוף, ואת המנורות עם החוטים החשופים ייתכן שמישהו משך. החדרים הנוספים, כך טענה, הוזמנו רק לקראת סוף החתונה, והחדרים שהוזמנו מראש היו מוכנים ביום שישי בשלוש אחר הצהריים כפי שנקבע בהסכם, אחרי שבני הזוג איחרו להפקיד צ'ק.

על בית הכנסת אמרה הנתבעת שבני הזוג ראו אותו מראש, שמדובר באולם מקורה שסביבו אוהל קשיח ובו מזגן שמחמם גם בחורף, ושהדליפה הייתה בפינה ביום גשום במיוחד. ספר התורה מושאל מבית כנסת סמוך, והוא הגיע בתשע בבוקר, כשגם הרב איחר. פקיד הקבלה התורן משמש בלילה כגוי של שבת, וייתכן שפשוט יצא לסיור. ומכון הכושר, לפי הנתבעת, הוא עסק עצמאי שבני הזוג ראו כשביקרו במקום, והיה עליהם להביא בחשבון שתושמע ממנו מוזיקה.

מה הכריע את התיק?

השופטת אופיר כתבי-ריבלין פתחה בעובדה שאיש לא חלק עליה: האורחים מקפידים על ההלכה "קלה כבחמורה", ובני הזוג חתמו רק אחרי שווידאו שאפשר לקיים שבת כהלכתה. את הסרטון ששלח הנציג היא השוותה למה שהאורחים קיבלו בפועל. לדבריה, "סופק לתובעת ולאורחיה אוהל אשר סבל מנזילות וללא חימום", והנתבעת עצמה אישרה בכתב ההגנה שספר התורה הגיע באיחור.

בעניין המוזיקה השופטת קבעה שמכון הקרוספיט משמיע מוזיקה רמה בשבתות באופן קבוע, ושנציגי הנתבעת ידעו זאת היטב. במקום לספר על כך, הנציג הבטיח שלא תהיה מוזיקה, כדי לשכנע את רוימי לחתום. "מקובלת עליי טענת התובעת ובן זוגה כי לו ידעו שתושמע מוזיקה במקום בשבת, בשל אופיים החרדי של האורחים, לא היו מתקשרים בהסכם הארחה", כתבה.

גם ההסבר על הפסקת החשמל לא התקבל. נציג הנתבעת אמר בדיון שהאורחים היו צריכים לחכות לפקיד הקבלה, שמגיע בשבע בבוקר. השופטת כתבה שהטענה "אינה מתקבלת על הדעת", כי משמעותה שהאורחים היו נשארים שעות רבות בחושך ובקור. מחלוקות על אירועים במלונות מגיעות לבתי המשפט לא מעט, כמו במקרה של מלון שביטל אירוע משפחתי כי קיבל הזמנה טובה יותר, אבל כאן ההכרעה נשענה כמעט כולה על התכתבות בוואטסאפ.

• 1,500 שקל הוצאות לנוסע ביזנס שתבע את דלתא על טרקלין
• לא קנו "מגן עליון" לטיול שבוטל במלחמה - ואיילה תחזיר להם 1,000 אירו

אילו טענות לא הוכחו?

לא כל מה שרוימי טענה התקבל. על החדרים הנוספים לליל החתונה היא לא הציגה אישור להזמנה מראש, ולכן לא קיבלה פיצוי על כך שנאלצה לטפל בבוקינג באמצע החתונה. על הדלתות, החלונות והתקלות בחדרים כתבה השופטת ש"היה מצופה כי יוצגו סרטונים ולא יסתפקו בתמונות שחלקן אינן ברורות". גם הטענה להזמנה כפולה, שבגללה משפחה אחרת נאלצה לוותר על חדריה, נשארה בלי ראיות.

מה שהוכח הספיק כדי לקבוע שההסכם נחתם על בסיס מצג שווא, בשני הדברים שהיו חשובים לבני הזוג יותר מכל: בית הכנסת והשקט בשבת. לכך הצטרף היעדר העזרה בזמן אמת כשנפל החשמל. התוצאה היא השבה מלאה של 31,660 השקלים, בלי ניכוי על האוכל שכן הוגש, אף שלפי הנתבעת הוא היווה 60% עד 70% מהעסקה. משפחות שמתלבטות בין מלון, דירה או חבילת הכל כלול בודקות בדרך כלל את המחיר ואת המיקום, ופחות את מה שהנציג הבטיח בכתב.

על עוגמת הנפש והמבוכה מול האורחים פסקה השופטת 2,000 שקל, פחות משליש מ-7,240 השקלים שנדרשו. הנתבעת צריכה לשלם 34,660 שקל תוך 30 יום. מתוך 38,900 השקלים שנתבעו, כל הפער של 5,240 שקל נמצא ברכיב עוגמת הנפש.