65 אלף שקל ביקשו, 39 אלף קיבלו: הייצוגית נגד טן על בקבוקים ריקים
במשך תשע שנים קיבלה רשת טן 62,638 מכלי משקה ריקים והחזירה ללקוחות 18,790.80 שקל דמי פיקדון. את הנתון הזה הציגה החברה עצמה, כדי להראות שהיא מקיימת את החוק. בבית המשפט המחוזי מרכז הוא עזר בעיקר לסיים בשקט בקשה לתובענה ייצוגית נגדה. לפי ההסדר שאושר ב-15 באוקטובר, טן תציב שלטים בכל התחנות, תרענן את הנהלים לעובדים ותשלם למבקש ולעורך דינו. השופטת איריס רבינוביץ ברון הפחיתה את הסכומים שהצדדים הסכימו עליהם, מ-65 אלף שקל ל-39 אלף שקל, בתוספת מע"מ על שכר הטרחה.
את הבקשה הגיש ביוני 2025 יעקב שועי. לטענתו, כשניסה להחזיר מכלי משקה בכמה מחנויות הנוחות של טן הוא סורב פעם אחר פעם, והחנויות לא שילמו לו את הפיקדון. הוא ביקש לייצג שתי קבוצות. הראשונה, צרכנים שהגיעו עם בקבוקים ריקים ונדחו בשבע השנים האחרונות. השנייה, לדבריו, "כלל הצרכנים שמלכתחילה ויתרו על הניסיון להחזיר מכלי משקה תמורת פיקדון בסניפי המשיבה משום שידעו שלא יהיה באפשרותם לעשות כן".
הנזק האישי שלו הוערך ב-200 שקל בלבד. 20 שקל מתוכם הם הפיקדונות שלא קיבל, ו-180 שקל הם הפיצוי המרבי שקובע חוק הפיקדון. הנזק לכל הקבוצה הוערך ביותר מ-2.5 מיליון שקל. נוסף על הכסף ביקש שועי צו שיחייב את טן לקבל כל מכל שחייב בפיקדון, גם אם לא נקנה אצלה, ולחדד את הנהלים לעובדים. בבקשה נטען שטן כבר נתבעה בעבר על אותה התנהלות, ושהתביעה ההיא נמחקה בגלל פגמים פרוצדורליים.
מה טן השיבה על הטענות?
בתשובה שהגישה בדצמבר 2025 ביקשה טן לסלק את הבקשה על הסף. לטענתה, מדובר "בבקשת אישור מלאכותית ופיקטיבית, שנועדה לייצר עילת תביעה יש מאין על ידי תובע סדרתי". החברה תיארה מערך מחזור ממוחשב, שלטים ליד הקופות והדרכות לעובדים. גם אם היו מקרים של סירוב, כך טענה, היו אלה "תקלות נקודתיות ושוליות בתום לב", בין היתר בגלל התחלופה הגבוהה של עובדים בחנויות הנוחות שבתחנות.
טן העלתה גם טענות משפטיות. החזרת בקבוק, לדבריה, אינה עסקה צרכנית ולכן חוק הגנת הצרכן לא חל עליה. בחלק מהחנויות, כך נטען, השטח כלל לא מחייב לקבל מכלים, והפיקדון ממילא מועבר הלאה ואינו נשאר אצלה. היא הוסיפה שהסרטונים שצילם המבקש מגמתיים וחלקיים, ושלא פנה אליה לפני שהגיש את הבקשה. המבקש לא הגיש תגובה לתשובה הזו.
מה טן התחייבה לעשות?
אחרי קדם משפט אחד, במרץ 2026, הודיעו הצדדים שינסו להגיע להסכמות. בסוף יוני הגישו בקשה משותפת: שועי מסתלק מהבקשה לייצוגית, התביעה האישית שלו נדחית, וטן מתחייבת, בלי להודות בטענות, להמשיך לפעול לפי חוק הפיקדון ולאפשר החזרת מכלים בכל הסניפים. היא תציב שלטים שמודיעים ללקוחות שאפשר להחזיר מכלי משקה, וגורם מטעמה יוודא שהשלטים תלויים בכל תחנות הדלק. העובדים יקבלו הדרכות תקופתיות ונוהל כתוב, שאותו יצטרכו לאשר כבר כשהם מתקבלים לעבודה.
תמורת זה ביקשו הצדדים לפסוק לשועי גמול של 15 אלף שקל, ולעורך דינו, גיא אלון, שכר טרחה של 50 אלף שקל בתוספת מע"מ. בבקשה נכתב שהמבקש "הציף סוגיות צרכניות חשובות", לקח סיכון של הוצאות כבדות והשקיע משאבים בצילום ובתמלול סרטונים. טן הסכימה גם להחזיר לו 6,182 שקל, מחצית האגרה הראשונה ששילם.
למה השופטת הפחיתה את הסכומים?
חוק תובענות ייצוגיות אוסר על מבקש להסתלק ולקבל טובת הנאה מהנתבע בלי אישור בית המשפט. הכלל שנקבע בעליון בעניין מרקיט נגד סונול הוא שבהסתלקות לא פוסקים גמול ושכר טרחה, אלא במקרים חריגים שבהם הוצגה עילה לכאורה וההליך הביא "תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה". השופטת רבינוביץ ברון קבעה שבקשת האישור "גילתה עילה לכאורה ברמה הנדרשת", ואישרה את ההסתלקות.
על הסכומים היא לא חתמה. "שוכנעתי כי בקשת האישור מגלמת תועלת ציבורית מסוימת לחברי הקבוצה נוכח התחייבויות המשיבה", כתבה. "יחד עם זאת, בשים לב למכלול השיקולים שנמנו בעניין מרקיט, מצאתי כי הסכומים שהתבקשו הם גבוהים יתר על המידה ואינם הולמים את נסיבות העניין". לדבריה, השלטים והנהלים מועילים לציבור, אך "היקפן מוגבל", וההליך עצמו דרש מעט משאבים: המבקש לא הגיב לתשובת טן, והתקיים דיון אחד בלבד.
הגמול הועמד על 9,000 שקל ושכר הטרחה על 30 אלף שקל בתוספת מע"מ. ההפרש, 6,000 שקל מהגמול ו-20 אלף משכר הטרחה, לא יישאר אצל טן. בעקבות הלכת סופרגז של העליון הורתה השופטת להעביר אותו לקרן לניהול ולחלוקת כספים שהוקמה לפי חוק תובענות ייצוגיות. ההנחה היא שהנתבעת אדישה לשאלה למי הולך הכסף, אחרי שכבר הסכימה לשלם אותו. בשנים האחרונות בתי המשפט בוחנים בקפדנות רבה יותר הסתלקויות כאלה, על רקע הוויכוח על השימוש בתובענות ייצוגיות ככלי לחץ על עסקים, ואחרי שני עשורים של החוק.
מחצית שכר הטרחה, הגמול והחזר האגרה ישולמו תוך 30 יום. את המחצית השנייה יקבל עורך הדין רק אחרי שטן תגיש תוך 90 יום תצהיר עם אסמכתאות, כולל צילום של השלטים בסניפים והוכחה להעברת הכסף לקרן. השופטת פטרה את הצדדים ממחצית האגרה השנייה ולא הורתה לחפש תובע מייצג חלופי. ההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין, ולכן כל לקוח שיסורב בעתיד בסניף של טן יוכל לתבוע בעצמו.
לפי הנתונים של טן עצמה, 18,790.80 שקל שהחזירה בתשע שנים מתחלקים לכ-2,090 שקל בשנה, לכל רשת התחנות שלה.
