רק 20 מתוך 102 בירוק: קרנות האג"ח הכלליות נפגעו מהזינוק בתשואות ברבעון השלישי
ברבעון השלישי רק 20 מתוך 102 קרנות האג"ח הכלליות בארץ הצליחו לסיים בעלייה, על רקע זינוק בתשואות האג"ח בעולם וירידות בשוק הישראלי. מתחילת השנה 97 מתוך 100 קרנות בירוק, אך רק 45 עקפו את המדד הכללי, ובחמש השנים האחרונות הקונצרני הותיר את הממשלתי הרחק מאחור.
מי הקרנות שבלטו ומי נותרו בתחתית?
בשבוע שעבר פתחנו את סיכום הרבעון השלישי בשוק קרנות הנאמנות הישראליות עם הקרנות המנייתיות, וכעת נעבור לקרנות האג"חיות. כמו בשבוע שעבר, נבחן הפעם, נוסף על הביצועים ברבעון ובשלושת הרבעונים הראשונים, גם את הביצועים בטווח של חמש שנים. נתמקד בקטגוריה הכללית ביותר בקרנות האג"ח: אג"ח כללי בארץ ללא מניות. במסלול זה מנהלי הקרנות יכולים לבחור כל אג"ח הנסחרת בישראל, ממשלתית או קונצרנית, צמודה או שקלית, ובכל מח"מ שיבחרו, ולכן יש להם שיקול דעת רחב יותר. נציין שחלק מהקרנות מגבילות את עצמן לאפיק צמוד או שקלי, ובכל זאת הן מסווגות באתר הבורסה כאג"ח כללי (ביניהן גם הקרן הטובה ביותר ברבעון השלישי).
כפי שראינו בשבוע שעבר, שוק המניות היה תנודתי מאוד ברבעון השלישי, עם שונות גבוהה בין המדדים והסקטורים, דבר שהשפיע במידה רבה על ביצועי הקרנות. כשמסתכלים על ביצועי האג"ח בשוק הישראלי, חשוב לזכור ששוק האג"ח הבינלאומי עובר טלטלה בחודשים האחרונים, עם עלייה חדה בתשואות (כלומר ירידה במחירי אגרות החוב). הירידות לא פסחו לגמרי על השוק הישראלי, אם כי גם כאן נרשמה שונות. עם זאת, בשלושת הרבעונים הראשונים כל האפיקים עדיין בירוק.
על רקע זה הפחית בנק ישראל בתחילת ספטמבר את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, לרמה של 3.25%, בפעם השלישית ברציפות. ההחלטה התקבלה על רקע התמתנות באינפלציה, שעמדה על 1.5% ב-12 החודשים שעד אוגוסט ועל 1.6% עד ספטמבר. זהו נתון יוצא דופן בעולם שבו האינפלציה, בארה"ב למשל, עמדה באוגוסט על 3.4%. ההפחתה לא מנעה עלייה בתשואות האג"ח בישראל.
הידעת?מתי הוקם בנק ישראל ומי היה הנגיד הראשון?
בסיכומו של דבר, מדד All-Bond כללי איבד 0.22% ברבעון השלישי, ובשלושת הרבעונים הראשונים התשואה מסתכמת ב-2.4%. האפיק הצמוד היה מוצלח הרבה יותר: מדד All-Bond צמוד עלה ב-0.1%, לעומת האפיק השקלי, שרשם ירידה של 0.92%.
כשמחלקים בין האגרות הממשלתיות לקונצרניות, רואים שהקונצרניות מציגות את אותה מגמה: תל בונד צמודות עלה ב-0.54%, ואילו תל בונד שקלי ירד ב-0.66%. בשלושת הרבעונים הראשונים התשואה עומדת על 3.45% ו-2.13% בהתאמה.
האגרות הממשלתיות סבלו יותר מכולן מהירידות בשווקי האג"ח: תל גוב שקלי רשם את הירידה החדה ביותר, 1.13%, ותל גוב צמודות איבד 0.39%. בשלושת הרבעונים הראשונים גם האפיק הממשלתי בירוק, ודווקא השקלי בעלייה גבוהה יותר, כנראה בגלל האינפלציה הנמוכה באופן יוצא דופן בישראל. תל גוב שקלי עלה ב-2.26% בשלושת הרבעונים הראשונים, ואילו תל גוב צמודות הסתפק ב-1.02%.
| מדד | רבעון שלישי | שלושה רבעונים ראשונים | 5 שנים עד היום |
|---|---|---|---|
| All-Bond כללי | -0.22% | +2.40% | +9.12% |
| All-Bond צמוד | +0.10% | +2.45% | +8.07% |
| All-Bond שקלי | -0.92% | +2.20% | +9.23% |
| תל גוב-צמודות | -0.39% | +1.02% | -1.77% |
| תל גוב-שקלי | -1.13% | +2.26% | +3.30% |
| תל גוב-כללי | -0.64% | +1.89% | +2.33% |
| תל בונד מאגר | +0.17% | +3.02% | +15.46% |
| תל בונד צמודות | +0.54% | +3.45% | +13.48% |
| תל בונד שקלי | -0.66% | +2.13% | +13.98% |
המשמעות של נתונים אלה היא שגם באג"ח, בדומה למניות, היה לניהול האקטיבי ולבחירה הנכונה של אפיקי ההשקעה תפקיד מכריע. זה המבחן האמיתי של מנהלי הקרנות. בנוסף, היה קשה לצאת עם תשואה חיובית ברבעון כזה, כשלא מעט מדדים רושמים ירידות, וגם אלו שרושמים עליות הן מתונות בהרבה. התוצאה היא שמתוך 102 הקרנות שפעלו ברבעון השלישי רק 20 רשמו תשואה חיובית, ורק 9 רשמו תשואה של מעל 0.3%. אלה נתונים חלשים, אך מובנים לאור ביצועי השוק עצמו.
בשלושת הרבעונים הראשונים הביצועים טובים בהרבה: 97 מתוך 100 הקרנות הפעילות רשמו תשואה חיובית. יחד עם זאת, רק 45 מהן, פחות מחצי, הצליחו להציג תשואה טובה יותר מזו של מדד All-Bond כללי. ברבעון השלישי המצב היה מעט גרוע יותר: רק 37 מתוך 102 קרנות עקפו את המדד הכללי.
מה קורה בטווח הארוך יותר? כאן ניכר הבדל ברור בין האגרות הממשלתיות, עם תשואות חד-ספרתיות נמוכות (ואפילו שליליות בצמוד), לבין הקונצרני, עם תשואות דו-ספרתיות יפות. המדד הכללי עומד על 9.12% בחמש השנים האחרונות. מבין הקרנות שפעלו במשך כל התקופה, 71 בסך הכול, כולן רשמו תשואה חיובית ו-64 מהן עקפו את המדד. נראה שכאן באה לידי ביטוי בחדות הטיית ההישרדות: קרנות פחות מוצלחות נסגרו במהלך השנים, ואלה ששרדו את כל חמש השנים הן אלה שהצליחו יותר, ולכן, ככל הנראה, עקפו ברובן את המדד.
- פערי ענק בקרנות המניות: מ־9.4%+ ועד 12%- ברבעון אחד
- כמה מס משלמים על רווח בקרן נאמנות - והאם אפשר לקזז הפסדים מקרן אחרת?
בוויזואליזציה המצורפת ניתן לראות, כרגיל, את שלוש המובילות ואת שלוש הגרועות בשלושת טווחי הזמן שנבדקו.
ברבעון ניכר שהקרנות הקצרות יותר מובילות. שלוש הקרנות המובילות מגבילות את המח"מ לזמן מסוים (לפדיון עד תאריך מסוים), כפי שניתן לראות משם הקרן, וגם קרנות אחרות מסוג זה הציגו תשואות טובות יותר ברבעון. זו תוצאה הגיונית בשוק יורד, שבו אגרות החוב הקצרות יורדות בדרך כלל פחות מהארוכות. לכן בטווחי הזמן הארוכים יותר לא נמצא קרנות כאלה בין המובילות: התשואה הצפויה בהן מוגבלת וידועה מראש פחות או יותר.
הידעת?מי פיתח את המח"מ, מדד הרגישות של אג"ח לריבית?
הקרן הגרועה ביותר ברבעון היא קרן חדשה יחסית של אילים, שהיקף נכסיה קטן והיא פועלת זמן קצר מאוד, ובכל זאת כבר הספיקה לרשום תשואה שלילית חריגה. שתי הקרנות הגרועות האחרות ברבעון, של הורייזן ושל פסטרנק, מתקשות לאורך שלושת הרבעונים הראשונים ונמצאות בין האחרונות בקטגוריה. נציין ששתי הקרנות הללו הן בין עשר הקרנות היקרות ביותר בקטגוריה, ודמי הניהול הגבוהים כנראה תרמו לתשואות החלשות, אם כי הם אינם הגורם העיקרי.
בשלושת הרבעונים הראשונים מובילה הקרן של מיטב הפועלת לפי עקרונות ה-ESG. הורייזן מופיעה שוב בין שלוש הגרועות, אבל החלשה ביותר היא הקרן של מגדל עם סימן קריאה: מגדל (!) הזדמנויות אג"ח ללא מניות. סימן הקריאה משקף סיכון גבוה יותר, שכן הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה. היא אינה הקרן היחידה שנוקטת אסטרטגיה זו, אך ביצועיה גרועים באופן חריג, יותר מפי שניים מאלה של הקרן השנייה הגרועה ביותר. הקרן סובלת מפדיונות כמעט בכל חודש בשנה האחרונה, והיקף נכסיה כמעט התאפס, אם כי תמיד היא הייתה קטנה יחסית. יש לציין שברבעון השלישי רשמה הקרן ביצועים טובים בהרבה, ואפילו תשואה חיובית, בניגוד לרוב הקרנות. ובכל זאת, רבעון זה לא הצליח למחוק את הירידות של שני הרבעונים הקודמים.
מיטב מובילה גם את הטבלה לחמש שנים, בזכות הקרן "מיטב אג"ח ללא מניות", המנהלת מעל חצי מיליארד שקל. הרבעון השלישי לא היה טוב לקרן, אך בשלושת הרבעונים הראשונים היא עדיין עם תשואה טובה למדי, מעט מעל המדד. הקרן השלישית, של FOREST, היא היחידה שנשארת בקרבת המובילות בשלושת טווחי הזמן: בחמש השנים האחרונות היא בין המובילות, וגם בשלושת הרבעונים הראשונים וברבעון השלישי היא לא רחוקה מהן. את כל זה היא עושה ברמת סיכון גבוהה יותר, כלומר עם סימן קריאה בשם. ברבעון השלישי היא הקרן השנייה הטובה מבין הקרנות עם סימן קריאה, ובשלושת הרבעונים הראשונים היא השלישית. נכון לעכשיו נראה שזו הקרן העקבית ביותר.
- קרן סל או קרן מחקה: אותו מדד, פער של מאות שקלים - מה עדיף?
- הקרנות הכספיות הניבו 3.9% בשנה; דירוג ספטמבר והשוואה למוצרים אחרים
הקרן הגרועה ביותר בחמש השנים האחרונות היא אי.בי.אי. תיק אג"ח כללי. לא רק שבטווח זה היא האחרונה והניבה רק 3.71%, היא גם בין האחרונות בשלושת הרבעונים הראשונים.
בשורה התחתונה, הרבעון השלישי הראה שבשוק אג"ח יורד לא מספיק לבחור בקטגוריה סולידית: רק 20 קרנות מתוך 102 סיימו אותו בעלייה, והמובילות בלטו בעיקר בזכות מח"מ קצר. מתחילת השנה התמונה טובה יותר, כמעט כל הקרנות בירוק, אבל רק 45 מתוך 100 עקפו את המדד הכללי. בטווח החמש שנים הפער בין הקרנות מדגיש את החשיבות של בחירת הקרן: האחרונה ברשימה הניבה 3.71% בלבד, לעומת 9.12% במדד הכללי. מי שמשווים בין קרנות כדאי שיבדקו מעבר לתשואה גם את רמת הסיכון, את דמי הניהול ואת אורך המח"מ.
