צ'ק ב-200 אלף: הרשעה בעבירות מס לא הספיקה להרמת מסך
חברת אשראי שקיבלה את הזכויות בצ'ק של 200 אלף שקל ניסתה לגבות אותו מבעל המניות היחיד של החברה שהסבה אותו, ונשענה בין היתר על כך שהוא הורשע בעבירות מס. בית משפט השלום בהרצליה קבע בשבוע שעבר שהחברה, ג'וי קווד, תשלם את סכום הצ'ק בתוספת ריבית והצמדה. התביעה האישית נגד בעליה, טל גופין, נדחתה, והתובעת תשלם לו 30 אלף שקל הוצאות.
התובעת, בלפור חברה למסחר (1985), עוסקת במתן אשראי ובניכיון צ'קים ברישיון ממשרד האוצר. היא הגישה ב-2023 תביעה של 1.09 מיליון שקל נגד תשעה נתבעים, חברות ואנשים פרטיים, בגין סדרת צ'קים שלא כובדו. לטענתה, הזכויות בצ'קים הומחו לה מחברת א.א גרופ שיווק יזמות מימון והשקעות. נגד חלק מהנתבעים ניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה, ונגד ספיראקס שיווק ונציגתה התביעה נמחקה בהסכמה. בשלב ההכרעה נותרו בתיק רק ג'וי קווד וגופין, וצ'ק אחד: מספר 082, על 200 אלף שקל.
הצ'ק נמשך מחשבון של ספיראקס בבנק לאומי לפקודת חברה בשם מעוז תחזוקה. מעוז הסבה אותו לג'וי קווד, וג'וי קווד הסבה אותו לא.א גרופ לצורך ניכיון. לפי בלפור, א.א גרופ שילמה תמורתו במזומן, בניכוי עמלת ניכיון. בינואר 2021 הצ'ק סורב, משום שספיראקס הורתה לבנק לבטל אותו. ספיראקס טענה שהביטול נעשה בטעות, ושיום אחר כך מסרה צ'ק אחר באותו סכום. בניגוד לצ'קים אחרים בסדרה, הצ'ק הזה לא הוגש להוצאה לפועל.
מי חתם על הצ'ק?
לטענת בלפור, גופין השתמש לרעה במסך ההתאגדות, רוקן את קופת החברה והשאיר את א.א גרופ עם חוב שאי אפשר לגבות. גופין השיב שהחתימות על הצ'ק ועל הסכם הניכיון מזויפות, ושהגיש תלונה במשטרה על זיוף ומרמה. לדבריו, אדם אחר ניהל את כל הפעילות בלי ידיעתו. הוא והחברה טענו גם שג'וי קווד אינה פעילה עוד ואין לה חשבון בנק פעיל. ישיבת ההוכחות התקיימה שישה ימים לפני פסק הדין, והצדדים סיכמו בעל פה.
מנהל א.א גרופ ובעליה, אילן ארביב, הצהיר שגופין חתם על מסמכי פתיחת התיק במשרדי החברה, מולו ובנוכחות קצינת הציות, ואף מסר לו תעודת זהות ורישיון נהיגה לצילום. "אני הוא זה שהחתים את טל על כל סט המסמכים הרלוונטיים", הצהיר. השופט דוד יצחק קבע שעדות יחידה של מי שיש לו עניין בתוצאות המשפט לא מספיקה כאן. לפי פסק הדין, המסמכים נחתמו בפני רעייתו של ארביב, והיא שאישרה בחתימתה את החתימות. היא לא הגישה תצהיר ולא העידה, אף ש"התלוותה למר ארביב לישיבת ההוכחות ונכחה באולם כל משך הדיון", כתב השופט. "מכאן, שלא ברור מדוע לא הוגש תצהיר מטעמה".
גם קצינת הציות של א.א גרופ, שבלפור ביקשה לזמן, לא הגיעה. בא כוח התובעת מסר שהזימון לא נמסר לה בניגוד להחלטת בית המשפט, ובלפור טענה שהעדה סירבה להעיד. השופט השיב שבדיוק לשם כך קיים זימון של בית המשפט, ו"הימנעות מהוצאת הזימון כמוה כוויתור על עדותה". הוא הזכיר קביעה של שופט העליון גולדברג מ-1991, שלפיה "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו".
קושי נוסף הגיע מחוות הדעת של הגרפולוג שהגיש גופין עצמו. הגרפולוג לא התייצב לחקירה, אבל בלפור השאירה את חוות הדעת בתיק והסתמכה עליה בסיכומים. השופט מצא ש"באופן לא מובן ומעורר שאלה" הגרפולוג השווה את החתימה על הצ'ק גם לחתימות שעל הסכם הניכיון, אותן חתימות שגופין מכחיש. לפי חוות הדעת, קיימת אפשרות שהחתימה על הצ'ק אינה של מי שחתם על הדוגמאות. השופט כתב שלמסקנה הזו שתי משמעויות אפשריות, ושתיהן מערימות קושי על התובעת, שעליה מוטל הנטל.
הידעת?מה קורה כשחתימה על צ'ק מזויפת?
איך החברה בכל זאת חויבה?
התביעה נגד ג'וי קווד התקבלה דווקא בזכות קו ההגנה של גופין. בעדותו אישר שחתם על ייפוי כוח שמאפשר לאותו אדם לפעול בשם החברה. לדבריו, הוא הקים את ג'וי קווד אחרי שעבודתו בתחום המוזיקה נפגעה בתקופת הקורונה, כדי לייזם פרויקט תמ"א 38 ברחובות, וייפוי הכוח הוגבל לעסקת הנדל"ן. חשבון הבנק שנפתח לפרויקט נסגר ביוזמת הבנק אחרי שנכנס אליו תשלום ראשון, והפעילות נעצרה. רק בהמשך, לטענתו, גילה שמיופה הכוח המשיך לפעול בשם החברה, כולל בניכיון צ'קים, ושכל הכסף עבר ישירות אליו.
השופט כתב שהטענה הזו "היא בבחינת אליה וקוץ בה". גופין לא הגיש את ייפוי הכוח שלטענתו מסר, ובעדותו אישר תחילה שמדובר במסמך שצירפה התובעת ואחר כך חזר בו. משלא הוכח שההרשאה הייתה חלקית, מיופה הכוח פעל כשלוח של החברה, ולפי חוק השליחות פעולותיו מחייבות אותה. גם ארביב העיד שכל הקשר עם ג'וי קווד התנהל מול אותו אדם. גופין לא זימן אותו להעיד, והשופט זקף זאת לחובת החברה.
למה ההרשעה לא הספיקה?
את הטענה להרמת מסך ביססה בלפור על הכרעת דין מפברואר השנה, שבה הורשעו גופין וג'וי קווד, לפי הודאתם, בניכוי מס תשומות בלי מסמך מתאים במטרה להתחמק ממס, ובניהול פנקסי חשבונות כוזבים. לטענת התובעת, ההרשעה מלמדת שגופין איפשר לאחר לנהל את החברה "כאוות נפשו", בלי פיקוח, ובחברת יחיד די בכך כדי לחייב אותו אישית.
השופט דחה את הטענה. לדבריו, יש להבחין בין עבירה בניהול חברה לבין שימוש אסור במסך ההתאגדות כדי לקפח נושים, ו"טענת התובעת יוצרת אבסורד, שעה שעל פי שיטתה, בכל פעם שבעל מניות מורשע בעבירה של הונאה, נפתח צוהר גורף לכל נושה לטעון להרמת מסך כנגד בעל המניות". הוא הזכיר שמאז תיקון 3 לחוק החברות מ-2005 אפשר להרים מסך רק בתנאים מצומצמים, וציטט את בית המשפט העליון, שקבע כי מדובר ב"סעד קיצוני ומרחיק לכת, שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה". בפרויקט תמ"א 38 בהוד השרון, לעומת זאת, בית המשפט הרים את המסך אחרי שכספים זלגו מקופת הפרויקט.
בסיכומים התמקדה בלפור בכך שגופין נתן ייפוי כוח ולא פיקח על מי שקיבל אותו. השופט קבע ש"ככלל, לא די בכך שבעל מניות לא פיקח על פעילות החברה או נתן ייפוי כוח לפעול בשמה ללא פיקוח כדי להרים את מסך ההתאגדות". לדבריו, מחדל כזה מצביע לכל היותר על רשלנות, והחוק קובע במפורש שרשלנות לבדה לא מספיקה. הוא הוסיף שא.א גרופ ידעה שמדובר בצ'ק של ספיראקס שעבר דרך מעוז לג'וי קווד, ו"דבר לא מנע ממר ארביב וא.א. גרופ לבדוק את חוסנה הכלכלי של הנתבעת 4".
הידעת?מתי בעל מניות משלם את חובות החברה?
מי בכלל רשאי לטעון למצג שווא?
בלפור טענה גם שגופין אחראי אישית בנזיקין, בעוולה של מצג שווא רשלני כלפי א.א גרופ. השופט העיר שספק אם בלפור רשאית בכלל לטעון זאת. לפי פקודת הנזיקין, זכות תביעה בעוולה אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין, ובלפור קיבלה את זכויותיה מא.א גרופ בהמחאה. גם מסמך ההמחאה עצמו לא היה בתיק: לכתב התביעה צורף מסמך אחר, ולדברי בא כוח התובעת זה קרה בטעות, אבל הטעות לא תוקנה. "על פניו, די היה בכך כדי לדחות את התביעה בעילה זו", כתב השופט, ובכל זאת בחן את הטענה לגופה, משום שאף צד לא העלה את הסוגיה.
גם לגופו של עניין לא נמצא מצג. את הוראת הביטול לבנק נתנה ספיראקס, מושכת הצ'ק, ולא ג'וי קווד או גופין, ולא הוכח שגופין מסר את הצ'ק או חתם עליו. השופט העיר שמחיקת התביעה נגד ספיראקס ונציגתה מעוררת קושי, משום שלא הונחה לפניו שום תשתית לגבי ההסכמה שהובילה אליה, ועדות הנציגה הייתה חשובה לבירור נסיבות הביטול. בתיק אחר, בעל מניות בחברת נדל"ן שטען שחתימתו זויפה הפסיד בתביעה שהגיש נגד עורכות הדין של החברה.
- משקל הקופסה בחשבון: ייצוגית ב-2.5 מיליון נגד בית הגבינות אושרה
- שכרה הועבר לבעלה באמצע הגירושים, והמעסיקה תשלם 193 אלף שקל
כמה תקבל בלפור בפועל?
ג'וי קווד תשלם לבלפור 200 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, ועוד 30 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה. בלפור תשלם לגופין 30 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה על דחיית התביעה נגדו. את בלפור ייצגה עו"ד סלוה קלצ'קין, ואת ג'וי קווד וגופין ייצגה עו"ד מיטל אורשלם. לצדדים יש 60 יום לערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטענת גופין והחברה, ג'וי קווד כבר אינה פעילה ואין לה חשבון בנק פעיל.
