ציפור שלא עפה, עם טופר של ולוסירפטור, חיה בסין כבר לפני 150 מיליון שנה

בגודל של עורב, במשקל של כ-800 גרם, עם שיניים צפופות ומשוננות וטופר מעוקל על הבוהן השנייה של הרגל: כך נראתה ציפור שחיה לפני כ-150 מיליון שנה בדרום-מזרח סין, וכנראה לא עפה. חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים וממכון פוג'יאן למדעי הגיאולוגיה תיארו אותה בשבוע שעבר בכתב העת Nature, וקראו לה Yuezhuornis yangyuanensis. החלק השני של השם נלקח מהכפר יאנגיואן שבמחוז ג'נגחה, שלידו נחשף השלד ב-2024.

יואג'ואורניס יושב על אחד הענפים המוקדמים ביותר בעץ המשפחה של הציפורים, מעט מעבר לארכאופטריקס הגרמני, שמשמש כבר יותר מ-160 שנה סמל למעבר מדינוזאורים לציפורים. התפיסה המקובלת גורסת שהתעופה היא שדחפה את השינויים בשלד של הציפורים הראשונות, מהכנפיים הארוכות ועד העצמות הקלות. הציפור החדשה הלכה בכיוון אחר, ולדברי החוקרים היא מעידה שכבר בשלב הראשון התפצלו הציפורים לכמה אורחות חיים שונים.

"כשבחנו את יואג'ואורניס, הופתענו מהשילוב יוצא הדופן של התכונות שלו. יש לו אגן ורגליים של ציפור, אבל הוא שומר על כף הרגל הטורפת ועל השיניים של דינוזאור קטן אוכל בשר", אמר ד"ר ואנג מין מהמכון לפליאונטולוגיה של חולייתנים ולפליאואנתרופולוגיה של האקדמיה הסינית למדעים, שהוביל את המחקר. "הוא מראה לנו שהאבולוציה של הציפורים הראשונות הייתה מסובכת הרבה יותר ממה שחשבנו".

שיניים של טורף, רגליים של רץ

הגולגולת של יואג'ואורניס מערבת תכונות של ציפורים ושל טרואודונטידים, משפחה של דינוזאורים טורפים קטנים וקרובים לציפורים. האגן והרגליים בנויים כמו אצל ציפור, אבל הבוהן השנייה יכלה להתרומם כלפי מעלה ונשאה טופר דמוי מגל, כמו אצל הדיינוניכוזאורים, הקבוצה שאליה משתייך הוולוסירפטור. השיניים והטופרים המעוקלים, שהתאימו לאחיזת טרף, מרמזים שהתפריט שלו כלל בשר.

הגפיים הקדמיות קצרות בכשליש מהאחוריות. אצל ציפורים מעופפות, ואצל רוב בני המשפחה הקרובים שלהן מתקופת היורה, המצב הפוך: הכנפיים ארוכות, כי הן צריכות לייצר עילוי בזמן ההמראה. גפיים קדמיות קצרות היו נפוצות דווקא אצל הדינוזאורים הטורפים שאינם נמנים עם הציפורים.

החוקרים השוו את יחסי האורך בין עצמות הגפיים של יואג'ואורניס לאלה של כ-380 מיני ציפורים בנות זמננו, והדמיון הגדול ביותר נמצא לציפורים שחיות על הקרקע, כמו פסיונים. בבדיקה נוספת נמדדה צורתה של עצם אחת מהבוהן מול כ-70 עצמות בוהן של דינוזאורים ושל ציפורים קדומות, והיא התאימה לבוהן השנייה של הדיינוניכוזאורים. שתי שיטות שונות לבניית עץ המשפחה, אחת שמחפשת את המסלול עם הכי מעט שינויים ואחת סטטיסטית שמביאה בחשבון גם את גיל המאובנים, הובילו לאותו מיקום.

"כל התוצאות מיקמו את יואג'ואורניס בבירור בתוך האוויאלים, הקבוצה שכוללת את הציפורים של היום", אמר פרופ' ג'ואו ג'ונגחה, חבר האקדמיה הסינית למדעים ושותף למחקר. לדבריו, הקרוב ביותר אליו הוא ג'נגחהאורניס, ציפור קדומה אחרת שנמצאה באותו אתר בפוג'יאן.

ואנג מעריך שיואג'ואורניס לא התמחה בטיפוס על עצים או בשיטוט במים הרדודים של הביצות שהיו באזור, והיה טורף קטן שרץ היטב. "אין ציפור של היום שאפשר להשוות אליו ישירות", אמר ואנג. לדבריו, השילוב של התכונות מלמד ש"הפער במבנה הגוף בין ציפורים לדינוזאורים קטן בהרבה ממה שחשבנו". לפי החוקרים, הוא כנראה תפס נישה אקולוגית שהציפורים הראשונות כמעט לא ניצלו, ציד על הקרקע, ולא נראה אצלו מסלול הדרגתי לעבר שיפור התעופה.

האתר שממלא את החור בתקופת היורה

יואג'ואורניס מצטרף לשורה של ציפורים קדומות שנחשפו בשנים האחרונות בשכבות הסלע של ג'נגחה. ב-2023 תואר שם פוג'יאנוונטור, בעל רגליים ארוכות שהתאים לריצה מהירה או להליכה במים רדודים. ב-2025 תואר במינורניס, הציפור הקדומה ביותר שנמצאה עם זנב קצר שמסתיים בעצם מאוחה, כמו אצל הציפורים של היום, ממצא שהקדים את הופעת התכונה בכמעט 20 מיליון שנה. השנה נוסף ג'נגחהאורניס, ציפור זעירה במשקל של כ-75 עד 160 גרם, עם זנב של 15 חוליות מקוצרות שעדיין לא התאחו.

עד הגילויים האלה, כמעט כל המאובנים של ציפורים מתקופת היורה הגיעו ממחצבות בגרמניה, שבהן נמצאו כל דגימות הארכאופטריקס, ומצפון-מזרח סין. ג'נגחה הוא האתר הדרומי ביותר בעולם שבו נמצאו שרידים של ציפורים מאותה תקופה. השלדים של ציפורים קטנים, דקים וחלולים, ולכן נשמרים לעתים רחוקות. אותה בעיה מלווה את חקר העטלפים, ובכל זאת שילוב של גנומים ומאובנים הצביע בזמן האחרון על כך שהעטלפים נולדו כנראה באירופה לפני כ-65 מיליון שנה.

בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שהתעופה צצה כמה פעמים בנפרד אצל דינוזאורים טורפים קטנים שקרובים לציפורים, למשל אצל המיקרורפטור בעל ארבע הכנפיים ואצל דינוזאורים זעירים עם קרום עור דמוי כנף עטלף. יואג'ואורניס מוסיף לכך את הכיוון ההפוך. עד היום הניחו שציפורים שאינן עפות, כמו היען או הקיווי, הגיעו למצב הזה בשלב מאוחר, אחרי שאבותיהן כבר שלטו בתעופה. הממצא החדש מראה שציפורים שחיו על הקרקע היו קיימות כבר בתחילת הדרך.

שלד אחד ושאלה פתוחה

כל המסקנות נשענות על שלד אחד וחלקי, שנשמר באוסף המכון בבייג'ינג, והחוקרים עצמם מציינים שיידרשו מאובנים נוספים כדי לאשר את אורח החיים שלו ואת מקומו בעץ המשפחה. הערכת המשקל והיחס בין הגפיים מבוססים על העצמות שנמצאו, וחלקי השלד החסרים שוחזרו מהשוואה למינים קרובים. גם מעמדו של הארכאופטריקס, שמשמש בסיס להשוואה בכל עץ המשפחה של הציפורים הראשונות, שנוי במחלוקת בין חוקרים. מאובן בודד ומקוטע הוא חומר הגלם הרגיל של התחום, וכך, למשל, חור עגול בשכמה של ניאנדרטל ממערה בעיראק הספיק לחוקרים כדי להעריך שהוא נהרג מחנית עץ.

אם אבותיו של יואג'ואורניס עפו ואיבדו את היכולת, או שהשושלת שלו לא עברה אף פעם בשלב של תעופה, עדיין לא ידוע. את התשובה עשויים לספק שלדים נוספים מג'נגחה, שבו נמשך פרויקט של סקר וחפירות במימון משרד משאבי הטבע של מחוז פוג'יאן.