
מניות הקוונטים מתמחרות עתיד של טריליון דולר - אבל עדיין אין הוכחה שהלקוחות צריכים אותו
יותר חברות כבר מוכרות מחשבים קוונטיים ומציגות התקדמות בתיקון שגיאות, אך רוב השימוש עדיין נשען על מחקר וניסויים; מבחן השווי האמיתי יגיע כשהטכנולוגיה תוכיח שהיא חוסכת כסף, מקצרת תהליכים ומייצרת יתרון עסקי
הוויכוח סביב מחשוב קוונטי כבר אינו אם הטכנולוגיה יכולה לעבוד, אלא אם היא יכולה לייצר ערך כלכלי בקנה מידה שמצדיק את השווי שהמשקיעים מעניקים לחברות בענף. התחזיות האופטימיות מדברות על שוק של כטריליון דולר באמצע העשור הבא, אבל נכון להיום הפער בין ההבטחה הטכנולוגית לבין השימוש המסחרי עדיין גדול.
וזה בדיוק מה שמקשה על תמחור החברות. המשקיעים צריכים להעריך היום מי תהיה מובילה בשוק שאולי יבשיל רק בעוד שנים, כאשר עדיין אין הסכמה מלאה על איזו ארכיטקטורה תנצח, כיצד נכון למדוד ביצועים, ואפילו מה בדיוק ייחשב ליתרון קוונטי בעל משמעות עסקית.
מכירת מחשב אינה בהכרח הוכחה לשוק
השלב הראשון במסחור כבר התחיל. IQM IQM Quantum Computers 0.75% , איון קיו IonQ 2.79% ודי-ווייב D-Wave Quantum 0.38% מכרו כל אחת יותר מתריסר מערכות, ו-IQM מתקרבת ל-30 מכונות. המספרים האלה חשובים משום שהם מוכיחים שקיימים לקוחות שמוכנים לשלם עבור חומרה קוונטית, אבל הם עדיין לא מוכיחים שהלקוחות מפיקים ממנה תשואה כלכלית. חלק גדול מהמערכות מגיע כיום לאוניברסיטאות, גופי מחקר וממשלות. אלה לקוחות חשובים לבניית שוק, אבל הם אינם דומים לחברה מסחרית שמחליטה להחליף תהליך קיים משום שמחשב קוונטי מסוגל לבצע אותו מהר יותר או בזול יותר. המעבר בין שני סוגי הביקוש האלה הוא כנראה הנקודה שבה הענף יצטרך להצדיק את עצמו.
גם ספירת המכונות שנמכרו עלולה להטעות. IBM, למשל, מפעילה מערך גדול של מחשבים קוונטיים בענן, כך שלקוחות יכולים להשתמש בטכנולוגיה בלי לרכוש מערכת פיזית. אם הענף יתפתח בעיקר במודל ענן, מספר המכונות שנמסרו ללקוחות יהיה מדד חלקי מאוד לכוח המסחרי של חברה.
השאלה החשובה יותר היא האם לקוח יכול להראות שמחשב קוונטי חסך לו כסף, קיצר תהליך באופן מהותי או פתר בעיה שלא היתה כלכלית במחשב קלאסי. כל עוד התשובה לכך מוגבלת לניסויים ולפרויקטי מחקר, שווי החברות נשען בעיקר על העתיד ולא על הכלכלה של ההווה.
זו גם הסיבה לכך שהבטחות כמו גילוי תרופות מהיר יותר, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או מודלים פיננסיים מתקדמים נשמעות מרשימות אך עדיין קשה לתרגם אותן למודל הערכת שווי. הפוטנציאל יכול להיות עצום, אבל בלי לדעת מתי היישומים האלה יהפכו למסחריים וכמה לקוחות ישלמו עבורם, קשה לדעת כמה מהפוטנציאל כבר צריך להיכנס למחיר המניה.
הקושי גדל משום שגם מדדי הביצועים עצמם אינם אחידים. מספר קיוביטים גבוה יותר לא בהכרח אומר מחשב שימושי יותר, ושיפור באיכות השערים או בתיקון שגיאות לא בהכרח מתורגם מיד ליכולת מסחרית. משקיע שאינו מומחה בתחום נאלץ למעשה להשוות בין חברות באמצעות מדדים שלא תמיד מודדים את אותו הדבר.
כשהכותרת הטכנולוגית פוגשת את האותיות הקטנות
טענות ליתרון על מחשבים קלאסיים מצד IBM, גוגל ודי-ווייב כבר זכו לביקורת מצד חוקרים שטענו כי אלגוריתמים קלאסיים מסוגלים להגיע לתוצאות דומות בחלק מהמקרים. גם התקדמות של איון קיו בתיקון שגיאות הגיעה עם הסתייגות חשובה: חלק מהבדיקות הסתמכו על מודלים מדומים של רעש ולא על חומרה קוונטית פיזית בתנאי אמת.
אין פירוש הדבר שההישגים חסרי ערך. המשמעות היא שהפער בין הישג מדעי לבין יתרון כלכלי גדול יותר מכפי שכותרות על "פריצת דרך" עשויות לרמוז. ככל שהשווי של החברות עולה, המשקיעים הופכים רגישים יותר לפער הזה.
- 7.4 מיליון דולר לשבעה פרויקטים: ישראל וארה"ב מממנות את הדור הבא של הדיפ-טק
- 92% לפח, 8% כמעט מושלמים: כך גוגל הורידה פי 40 שגיאות במחשב קוונטי
גם בתוך התעשייה מתחילים לדבר באופן פתוח יותר על עודף הבטחות. בריגטי מזהירים שהיעדים האגרסיביים שמציב הממשל עלולים ליצור תמריץ לחברות להתאים את ההגדרות להישגים שהן מסוגלות להציג, במקום למדוד את כולן מול רף אחיד.
2028 עלולה להיות נקודת מבחן - לא קו סיום
הממשל האמריקאי הציב יעד להגיע עד 2028 למחשב קוונטי בעל משמעות מדעית, עם אבני דרך הקשורות לתיקון שגיאות ולדיוק גבוה במיוחד. IBM ו-QuEra פועלות לפי לוחות זמנים דומים, כך ש-2028 הופכת לשנה שהשוק עשוי להשתמש בה כדי לבחון מי באמת עומד בהבטחות.
אבל גם אם היעדים יושגו, לא בטוח שזה יהיה הרגע שבו המחשוב הקוונטי הופך לשוק המוני. אפילו מנהלים בענף מדגישים שמכונות ראשונות בעלות סבילות גבוהה יותר לשגיאות עשויות להיות שימושיות רק למגוון מצומצם יחסית של משימות.
מבחינת המשקיעים, ההבחנה הזו קריטית. יש הבדל גדול בין מחשב שמוכיח שהטכנולוגיה עובדת לבין מחשב שמאפשר לחברת תרופות, בנק או יצרנית רכב לייצר תשואה עודפת באופן עקבי. השווי ארוך הטווח של הענף תלוי בעיקר בשלב השני.
לא כל החברות יגיעו לשם
ככל שהתחום יתבגר, סביר שהפער בין החברות יגדל. כיום משקיעים יכולים לקנות סל רחב של מניות קוונטים ולהיחשף לרעיון כולו. בעתיד, אם יתברר שחלק מהארכיטקטורות אינן מצליחות להגיע לביצועים מסחריים, חלק מהחברות עלולות פשוט להיעלם, להירכש או לעבור להתמקד בתוכנה ובשירותים.
- סוכן ה-AI של מטא שובר שיאים: 10.9 מיליון הורדות והאטה ב-ChatGPT
- נטפליקס לפני דוחות: המניה איבדה כרבע מערכה - האם הפרסום יציל את הצמיחה?
IBM כבר מעריכה שהענף יעבור קונסולידציה משמעותית בצד החומרה. זה תרחיש הגיוני בשוק שבו עלויות הפיתוח גבוהות, מספר הלקוחות עדיין מוגבל והמרוץ דורש שנים של השקעות לפני שהמודל העסקי מתייצב.