
השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
זו עוד שנה שבה אין אישה בתפקיד מנכ"לית באחד הבנקים הגדולים, וכל המנכ"לים נמצאים בעשור החמישי-שישי לחייהם. ברקע יש גם קווי דמיון אישיים, שלושה רצים למרחקים ארוכים ושלושה רואי חשבון, אבל בשטח אלה מנהלים שצמחו בתוך הבנקים והגיעו לתפקיד אחרי שנים ארוכות במערכת.
הפרופיל הציבורי שלהם נמוך יחסית לעבר. בעולם יש מנכ"לים שמדברים גם מול ממשלות, כמו ג’יימי דיימון במורגן, ובישראל זה כמעט לא קורה. אחרי תקופה שבה דב קוטלר בבנק הפועלים ואורי לוין בדיסקונט התבטאו בפומבי נגד הממשלה ונגד ההפיכה המשפטית, רוב המנכ"לים כיום נשארים זהירים, גם כשהחלטות ממשלתיות נוגעות ישירות לפעילות העסקית.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- סלקום או פרטנר: מי מעניקה ללקוח "שנה של שקט"?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
חנן פרידמן בבנק לאומי מחבר טכנולוגיה לליבה ומחדד שירות

חנן פרידמן, בן 54, הוא המנכ"ל הוותיק מבין ראשי הבנקים הגדולים. בתחילת הדרך דוד ברודט מתאר אותו כאחד המבריקים שפגש וכמנהל שמוצא פתרונות מהר כשנושאים מגיעים לשולחן. הוא חד והוא מהיר והוא לא מפחד. אולי כאמור בגלל שהוא לא נולד וצמח במערכת הבנקאית, הוא הגיע מתחום הביטוח והוא יזם מהלכים שהוכחו כנכונים לטובת בעלי המניות. התייעלות מהירה, מיקוד בהייטק ובנייה של זרוע השקעות יצרו לו תשואה עודפת על פני האחרים.
במספרים לאומי מציג בתשעת החודשים הראשונים רווח של 7.71 מיליארד שקל. ברבעון השלישי הבנק מציג תשואה על ההון של 16.3%. יחס היעילות יורד ל-27% לעומת מעל 31% בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמצביע על שיפור במבנה ההוצאות. במקביל יחס ה NPL עומד על 0.41%, בין הנמוכים במערכת גם אחרי אי ודאות גיאופוליטית ופגיעה בפעילות בחלק מהענפים.
במהלך הכהונה שלו שווי הבנק עולה, והשנה לאומי חוצה לראשונה שווי של 100 מיליארד שקל. לפי הערכות בשוק, השווי של לאומי בתקופת הכהונה שלו גדל פי שלושה. בסביבת העבודה שלו מתארים קצב גבוה וניהול ענייני עם מעט סמול טוק, ודרישה לעמידה ביעדים בקצב מהיר, גישה שמתחברת גם להרגלים האישיים שלו כמי שמקפיד על ריצות למרחקים ארוכים.
הדגש על דיגיטל ובינה מלאכותית מקבל ביטוי גם במבנה הניהולי. פרידמן ממנה את אייל אפרת, שהיה סמנכ"ל טכנולוגיה, לתפקיד סמנכ"ל החטיבה הבנקאית, מהלך שמכניס שפה טכנולוגית ישירות לקו העסקי. בסביבת הבנק מצביעים גם על שקט תעשייתי אחרי ההסכם עם ועד העובדים שנחתם לפני כשנתיים וחצי, ועל נטייה לבצע שינויים פרסונליים כשמהלך לא מתקדם בקצב הרצוי, כולל החלפת מנכ"ל לאומי פרטנרס אחרי שנתיים וחצי. מאחורי הקלעים הוא גם נשען על שיחות קבועות עם יועצים חיצוניים.
בצד השיווקי לאומי מחדד השנה את המסר סביב שירות ומציב את הנושא בקדמת הבמה מול מזרחי טפחות. בין הצעדים שננקטים פתיחת מוקדים שפועלים 24 שעות ביממה וחשיפה של טלפונים ישירים של מנהלי סניפים, במטרה לחזק זמינות ולשנות את חוויית הקשר עם הבנק. במקביל פרידמן נוכח יותר בכנסים ובאירועים בארץ ובעולם, והוא בין המנכ"לים שמופיעים יותר כלפי חוץ.
ידין ענתבי בבנק הפועלים מקדם דיגיטל ומתמודד עם המתח מול הוועד

ידין ענתבי, בן 55, נכנס לתפקיד מנכ"ל הפועלים לפני קצת יותר משנה, אחרי מרוץ פנימי שבו הוא גובר על דלית רביב בישורת האחרונה. בשנה הראשונה שלו הבנק ממשיך מגמה של צמיחה ומציג תוצאות חזקות. ענתבי הוא איש פיננסי, איש של מספרים, של מימון. המטרה שלו להחזיר את בנק הפועלים למקום הראשון, מבחינת פוטנציאל - כמובן שהוא יכול, פועלים ולאומי די קרובים מבחינת תשתית לקוחות.
בתשעת החודשים הראשונים הפועלים מסיים עם רווח נקי של 7.7 מיליארד שקל ותשואה להון של 16.9%. בתקופה הזו הבנק מחלק דיבידנד בהיקף של מעל 3 מיליארד שקל. יחס היעילות ברבעון השלישי יורד ל 30.6% לעומת 36.6% ברבעון המקביל. בשוק ההון מניית הפועלים בולטת עם עלייה של 76% מתחילת השנה, בזמן שמדד הבנקים עולה בכ 62%.
ענתבי מגיע עם רקע רגולטורי כממונה לשעבר על שוק ההון במשרד האוצר, ובונה הנהלה דרך מינויים פנימיים לשני תפקידי מפתח. פזית גרפינקל מתמנית לממונה על החטיבה הבנקאית, ועדי דאובר נכנס לתפקיד משנה למנכ"ל וממונה על שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית. בפעילות ההשקעות, ליאת חזות שמונתה למנכ"לית פועלים אקוויטי מסיימת שנה שמזוהה בתוך הבנק כשנה של פעילות גבוהה במיוחד, אחרי מינוי שקודם לכן נעשה בתקופה שבה ענתבי שימש יו"ר פועלים אקוויטי.
אחד הנכסים המרכזיים של הפועלים נשאר ביט. האפליקציה שפותחה בתוך הבנק לפני כעשור משרתת מעל 3.3 מיליון משתמשים, אך היא עדיין הפסדית, וענתבי מתחיל לטפל במודל הכלכלי שלה. הוא מאפשר גם צבירת יתרות בארנק הדיגיטלי, מהלך שמגדיל שימושיות ומנסה להרחיב פעילות בתוך המערכת של ביט.
בקיץ האחרון הפועלים יוצא ביוזמת מניה במתנה ומחלק שתי מניות ללקוחות, מהלך שמחבר בין הטבה לבין חינוך פיננסי והנגשת כלים להתנהלות כלכלית, והוא גם מייצר שיח ציבורי רחב. במקביל ענתבי מפרסם יעדים פיננסיים לשנתיים הקרובות, משיק מודל לעשיית שוק במניית הבנק בשיתוף הבורסה לניירות ערך ומנפיק אג"ח ל-25 שנים.
בצד התפעולי ענתבי מנסה לקדם תוכנית קיצוצים שכללה כוונה לצמצם 770 משרות, אך התוכנית לא מתקדמת. ועד העובדים משבית את סניפי הבנק חמש פעמים, ובשלב זה התוכנית מוקפאת לטובת משא ומתן. ענתבי, שרץ מרתון, מזוהה בתוך הבנק כאיש שנכנס לפרטים הקטנים ומנסה לחבר בין זה לבין כיוון אסטרטגי רחב.
משה לארי במזרחי טפחות נשען על שירות ומנהל גם את סוגיית השכר

משה לארי, בן 54, משמש כחמש שנים כמנכ"ל מזרחי טפחות. הוא רואה חשבון שצומח בתוך הבנק לאורך 25 שנה במגוון תפקידים, ונכנס לתפקיד אחרי אלדד פרשר שתמך בו כממשיך דרך. בתשעת החודשים הראשונים מזרחי טפחות מציג רווח של 4.22 מיליארד שקל. לארי נתפס כריכוזי, יורד לפרטים, יש גם לא מעט שחוששים ממנו.
תשואת ההון עומדת על 17.6%, וברמה שנתית מדובר בתשואה גבוהה במערכת גם אם נמוכה מרמות השיא של 2024. יחס היעילות ברבעון עומד על כ 34.2%, נתון שמצביע על מבנה הוצאות רזה יחסית. בקבוצה גם בנק יהב מציג רווח של 340 מיליון שקל.
בתוך הבנק ממשיכים לייחס ללארי את המיזוג עם בנק איגוד ואת חיזוק המעמד בשוק המשכנתאות. מזרחי טפחות מזוהה לאורך שנים עם דגש על שירות ועם קמפיינים שנוכחים בשוק, ובתקופת המלחמה הוא מקדם יוזמות סיוע לעסקים בדרום, כולל פעילות כתום ישראל שמחברת בין בתי עסק ובעלי מקצוע מהדרום ללקוחות מכל רחבי המדינה.
לפני כמה חודשים לארי מקבל הצעה לנהל את ישראכרט בשכר שמוערך סביב 10 מיליון שקל, וגם בקבוצת דלק מזכירים אותו כמועמד שהרבה רצו לראות בתפקיד. המהלך לא מתקדם, בין היתר בגלל מענק הסתגלות גבוה מול אי תחרות שמופיע בחוזה שלו ובגלל דרישה להודעה מוקדמת של חצי שנה. עם זאת, לא אתפלא אם לארי יעזוב בטווח יחסית קרוב.
עלות השכר של לארי עומדת על 4.77 מיליון שקל והיא הגבוהה במערכת הבנקאית. תקרת השכר בחוק מוגדרת כ 3.5 מיליון שקל צמוד או פי 35 מהשכר של העובד הזוטר, ובמזרחי טפחות החישוב נשען על עלות שכר כוללת של העובד הזוטר, כולל הפרשות ותוספות, מה שמאפשר עלות שכר גבוהה בכ-10% ביחס למנכ"לים אחרים.
לארי מציב יעדים עד 2027, עם דגש על צמיחה בנתחי שוק בפיקדונות ובאשראי, בעיקר באשראי עסקי, תשואה להון שנתית בטווח 17% עד 18% ויחס יעילות ממוצע של עד 35%. המודל שהוא מחדד נשען על שירות אישי אנושי יחד עם מעטפת דיגיטלית, כך שלכל לקוח יש בנקאי זמין לצד אפשרות לבצע פעולות בדיגיטל או בשילוב בין השניים. בסקרי שביעות הרצון של בנק ישראל מזרחי טפחות מדורג ראשון בין הבנקים הגדולים חמש שנים ברציפות, כאשר לאומי מצמצם את הפער.
אבי לוי בדיסקונט מתמודד עם תחלופה בהנהלה ועם יעילות חלשה

אבי לוי, בן 58, מכהן כמנכ"ל דיסקונט כשנתיים וחצי. בתקופה הזו דיסקונט מתמודד עם תחלופה גבוהה בשכבת הניהול ועם אתגר תפעולי שניכר במדדי היעילות, לצד מהלכים נקודתיים שמייצרים תרומה עסקית.
בתשעת החודשים הראשונים דיסקונט מציג רווח נקי של 3.28 מיליארד שקל, עלייה של 1.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתוך המספר בולטת תרומה של דיסקונט קפיטל עם רווח של 176 מיליון שקל. יחס ההוצאות להכנסות עומד על 46.1% והוא הגבוה בסקטור. התשואה על ההון ברבעון השלישי עומדת על 13.7%, ובניטרול סעיפים חד פעמיים היא מגיעה ל-15.1%.
במהלך השנה נרשם גל עזיבות של בכירים, כולל סמנכ"ל הכספים והאסטרטגיה אסף פסטרנק, שמונה על ידי לוי ועוזב אחרי שנה וחצי בלבד. לצד זה נרשמות עזיבות גם בתחומי דוברות ושיווק, ובמקביל נכנסים מינויים חדשים שבחלק מהמקרים מגיעים בלי ניסיון קודם עמוק בתפקידים תקשורתיים ושיווקיים, מה שמקשה על רצף עבודה בתקופה עמוסה. במקביל נזקף ללוי מינוי של אבנר מנדלסון לתפקיד מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, תפקיד שמקבל משקל על רקע הפעילות הבינלאומית של הקבוצה.
בסביבת הבנק מתארים שגרה של ישיבות ארוכות וירידה לפרטים רבים, סגנון שמאט החלטות במערכת שהופכת מהירה יותר. בקו השיווקי, דיסקונט משנה בשנים האחרונות את הטון הפרסומי שלו, והשנה הדגש נשאר יותר פונקציונלי ופחות בונה אמירה רחבה כמו בעבר. גם ארנק דיסקונט מתקדם בקצב מדוד ופונה בשלב הזה לקהל מצומצם יחסית.
במקביל, דיסקונט משלים את מכירת כאל לקבוצת יוניון הראל בעסקה משמעותית, מהלך שמוסיף נקודת ציון עסקית בולטת לתקופה הנוכחית.
אלי כהן בבנק הבינלאומי פונה לצעירים ומעמיק בשוק ההון

אלי כהן, בן 50, נכנס לתפקיד מנכ"ל הבינלאומי לפני שנתיים ומחליף את סמדר ברבר צדיק אחרי 17 שנים. הוא נולד בצפת, רואה חשבון שצומח בתוך הבנק כ-20 שנה ומגיע לתפקיד אחרי ששימש חבר הנהלה, סמנכ"ל וראש החטיבה לניהול סיכונים. בעבר הוא מדבר על תפיסה שלפיה מנכ"ל טוב מכיר את הבנק מלמטה, וגם בתוך המערכת מתארים אותו כמופנם יותר מחלק מהקולגות שלו.
הבינלאומי מסיים את שלושת הרבעונים הראשונים עם רווח מצטבר של 1.9 מיליארד שקל לאחר ניכוי הפסדים חד פעמיים ותשואה על ההון של 16.9%. יחס היעילות עומד על 44.7%, נתון שמציב את הבנק בעמדת נחיתות תפעולית יחסית מול חלק מהמתחרים. ועדיין, מדובר בתוצאות שיא של הבינלאומי ביחס לעבר.
כהן מקדם מהלכים ממוקדים בתחום הלקוחות הצעירים והמסחר בשוק ההון. בבנק מזהים נטישה כללית במערכת הבנקאית של צעירים לבתי השקעות בגלל עמלות נמוכות יותר, ומגיבים עם תוכנית טופ טרייד שמציעה פטורים ודמי ניהול מוזלים בעיקר לצעירים. בעקבות המהלך הבנק הופך לדומיננטי יותר בפעילות מסחר ביחס לעבר.
בניהול הנכסים הבנק מציג גידול בנכסי הלקוחות לרמה של מעל טריליון שקל, עלייה של יותר מ-30% לעומת השנה הקודמת. במקביל הבינלאומי מתמתן בקו הפרסומי ביחס לעבר ופחות בולט בקמפיינים רחבים, גם בתקופת מלחמת חרבות ברזל שבה בנקים אחרים מקדמים יוזמות רבות. הרקע של כהן בניהול סיכונים ניכר בגישה זהירה שמלווה חלק מהמהלכים הגדולים של הבנק. הבינלאומי הוא בנק בשליטה. כלומר, לא שלטון המנהלים, אלא שליטה של בעלים: צדיק בינו. הקשרים בתוך הדירקטוריון וההנהלה טובים, כשאלי כהן זוכה לאימון גודל. מנגד יש שיאמרו שהוא עושה דבריה של המשפחה שהיא בעצם "מזיזה" אותו.
- 1.אנונימי 31/12/2025 12:20הגב לתגובה זועובדים נמנעים מלתת ביקורת אמיתית ולא אומרים את כל האמת כשיש מנהל שלא אוהב שאומרים דעה אחרת
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
