מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.

קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.

קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.

אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת

אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.

• אמדוקס עקפה במעט את התחזיות אבל הציגה תחזית פושרת
• אמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.

מהזווית הכלכלית זה מודל ברור. אמדוקס יושבת על חוזים ארוכי טווח, פרויקטים כבדים והכנסות שחוזרות על עצמן. זו לא חברה של מכה מהירה, אלא עסק שנמדד ביכולת להחזיק מערכות שעובדות שנים, לעמוד ברגולציה, ולהעביר ארגונים גדולים שדרוג בלי להפיל להם את המערכת באמצע היום.

דפי זהב, כבלים ותקשורת בינלאומית, אותו היגיון עסקי חוזר

עוד לפני אמדוקס, קאהן נמצא בעולם מדריכי הטלפון ודפי זהב, תחום שמי שגדל כאן מכיר מהבית. זה עסק של אינדקסים, פרסום ושירותים שמתווכים בין צרכנים לבעלי מקצוע. מאחורי הדבר הפשוט הזה יושבת לוגיקה עסקית מאוד ברורה, מי שמחזיק את מאגר המידע מחזיק גם חלק מהתנועה של הלקוחות.

• היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה
• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

משם הדרך עוברת גם לתחומים כמו כבלים ותקשורת בינלאומית. אלה שווקים שמייצרים יתרון למי שמבין תשתית, רגולציה וקנה מידה, ושם פחות עובדים על ברק ויותר על ביצוע. זה גם מסביר למה קאהן מזוהה עם תקופות שבהן רשתות ותקשורת הן המשחק המרכזי של הכלכלה החדשה, עוד לפני שעולם האפליקציות משתלט על השיח.

גם כאן חוזר רעיון שמאפיין לא מעט יזמים מהדור ההוא. לא לרדוף אחרי טרנד, אלא לבנות שירותים שמתחברים לאיך שהמשק עובד בפועל, עם לקוחות גדולים, חוזים, ויכולת להפוך מוצר טכני למכונת הכנסות עקבית.

בשנים האחרונות הפוקוס זז לביומד ולהון סיכון

בשלב המאוחר יותר של הקריירה, קאהן מזוהה עם השקעות בביומד דרך פעילות של הון סיכון. המעבר הזה בולט כי הוא לוקח הון שנצבר מעולמות תוכנה ותקשורת ומפנה אותו לתחומים שבהם הסיכון גדול יותר, הזמנים ארוכים יותר, וההצלחה תלויה במחקר, רגולציה וניסויים קליניים.

כלכלית זה שינוי של פרופיל השקעה. במקום עסקים שבהם אפשר למדוד הכנסות לפי חוזים והתקנות, מדובר בשוק שמסתמך על אבני דרך ומימון מדורג. לא תמיד יש הכנסות מוקדמות, ולעיתים כל הערך יושב על אירוע עתידי כמו אישור רגולטורי או עסקת מסחור.

הבחירה הזאת גם מתחברת לאופן שבו הוא מדבר בשנים האחרונות על כסף ככלי, כזה שאפשר לשים אותו גם על מדע ורפואה ולא רק על עוד עסקה. זה לא הופך את ההשקעות לפחות עסקיות, אבל זה כן מזיז את נקודת המבט על מה נחשב החזר, ומה נחשב ערך.

בראשית והכסף הפרטי שנכנס לחלל הישראלי

לקהל הרחב, קאהן מזוהה מאוד עם פרויקט בראשית של ספייס איי אל, משימה ישראלית שממומנת בעיקר מתרומות ומנסה להגיע לנחיתה על הירח. הפרויקט כולל שיגור בפברואר 2019, כניסה למסלול סביב הירח באפריל 2019 וניסיון נחיתה שמסתיים בהתרסקות. מהצד הכלכלי זו דוגמה לאיך הון פרטי נכנס לתחום שבעבר היה כמעט רק ממשלות וסוכנויות חלל, עם סיכונים גדולים ותמורה שלא נמדדת כמו מוצר מדף.

למרות הכישלון בנחיתה, הפרויקט משפיע בעיקר דרך החשיפה הציבורית והחינוך הטכנולוגי סביבו. הוא גם מראה שהשקעה שאינה מסחרית במובן הקלאסי יכולה לייצר ערך עקיף, מיתוג למדינה, השראה, ותשתית של ידע וניסיון שמחלחל הלאה לתעשייה.

ספייס איי אל מציגה את קאהן כתורם מרכזי וכמי שמלווה את העמותה לאורך שנים גם בתפקידים ניהוליים. במונחים של ניהול פרויקט, זה מקום שבו כסף גדול מגיע עם אחריות ובקרה, לא רק צ׳ק שנחתם ונשכח.

בין עסקים לפילנתרופיה, ההשפעה עוברת דרך מוסדות ותוכניות

במקביל לעסקים, קאהן פעיל לאורך השנים גם בזירה הציבורית דרך יוזמות ותמיכות בתחומים כמו חינוך, בריאות, סביבה ותוכניות מנהיגות. בחלק מהיוזמות מדובר בגופים ותיקים שמקבלים גב פיננסי שמאפשר להם להתרחב, ובחלק מדובר בהקמה של מסגרות חדשות שמנסות לפתור בעיות מאוד קונקרטיות.

זה גם ההבדל בין תרומה נקודתית לתרומה שמנסה לייצר מערכת. כשהכסף הולך למעבדות, תוכניות ארוכות טווח או תשתיות חינוך, ההשפעה פחות מיידית אבל יותר מצטברת. מבחינת המשק, זה עוד ערוץ שבו הון פרטי מנסה לסגור פערים כשהמערכת הציבורית לא תמיד מצליחה לטפל בהם מהר.

הדמות של קאהן יושבת בדיוק על התפר הזה. מצד אחד יזם שמדבר את השפה של חוזים, מערכות ותזרים. מצד שני מישהו שנכנס אישית ליוזמות, לא רק בכסף, גם בליווי ובהתעקשות שזה יעבוד, גם כשזה לא נראה כמו עסק קלאסי.