עולים על טיסה: כל מה שצריך לדעת על הוצאות נסיעה לחו"ל מהעבודה
בין הטרמינל לפגישת העסקים מחכה לכם עולם שלם של זכויות כספיות וכללים בירוקרטיים שחשוב להכיר מקרוב; בשנת 2026, כשעלויות הלינה והמזון בבירות העולם בשיא, כדאי להבין איך עובד מנגנון תשלומי האש"ל ואיך מוודאים שתקבלו בחזרה כל דולר שהוצאתם
נסיעת עבודה לחו"ל נשמעת לפעמים כמו צ'ופר נוצץ, אבל מאחורי הקלעים היא כוללת לא מעט כאב ראש בירוקרטי שעלול לעלות לכם ביוקר אם לא תתכוננו אליו מראש. כשיוצאים לנסיעת עבודה, המובן מאליו הוא שהחברה משלמת על כרטיס הטיסה ועל המלון, אך החלק המעניין באמת, ולעיתים גם המבלבל ביותר, הוא כל מה שקורה מסביב: הארוחות בצהריים בין הפגישות, המוניות שלקחתם מהסאבוויי למשרד המקומי, הקפה שקניתם בזמן ההמתנה בשדה התעופה ואפילו הטיפים הקטנים שנתתם לנותני השירות במלון. המונח המקצועי לכל אלו הוא אש"ל (אכילה, שתייה, לינה), והחוק בישראל קובע כללים מאוד ברורים לגבי כמה כסף המעסיק יכול להחזיר לכם מבלי שתצטרכו לשלם על כך מס הכנסה, ומה נחשב להוצאה מוכרת לצרכי העסק. בשנת 2026, כשהעולם הופך ליקר יותר והבירוקרטיה הדיגיטלית משתכללת, הבנה עמוקה של הפרטים הקטנים האלו היא ההבדל בין נסיעה בראש שקט לבין גילוי של חור בכיס הפרטי ברגע שנוחתים בחזרה בארץ.
מנגנון ה"פר דייאם": כמה מגיע לכם ביום?
רוב החברות עובדות לפי שיטה של סכום יומי קבוע, מה שנקרא בעולם העסקים "Per Diem". זהו סכום שנועד לכסות את הארוחות וההוצאות הקטנות שלכם. בישראל, רשות המיסים מעדכנת מדי פעם את התקרות המוכרות. נכון לשנת 2026, אם אתם נוסעים למדינה "רגילה", הסכום היומי המוכר ללא קבלות עומד על אזור ה-85 דולר ביום. אם הנסיעה היא למדינה יקרה במיוחד (כמו יפן, שוויץ או ערים מסוימות בארה"ב), הסכום הזה קופץ ב-25% ויכול להגיע לאזור ה-106 דולר ביום. אם המעסיק נותן לכם יותר מזה, אתם עלולים לשלם מס על ההפרש.
לדוגמה, אם נסעתם לשלושה ימי פגישות בברלין, אתם עשויים לקבל 255 דולר כסכום גלובלי לכל הנסיעה עבור אוכל ובזבוזים קטנים. אם ביום הראשון אכלתם ב-100 דולר וביום השני רק ב-20 דולר, זה לא משנה - הסכום היומי נשאר קבוע והיתרה נשארת אצלכם.
- כשהמשכורת נעצרת: קצב שריפת הכסף נחשף וההתנהלות משתנה מהיסוד
- האשראי עובד: כך נראתה שנת הצריכה של הישראלים ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לינה וטיסות: מי קובע את הרמה?
החוק לא קובע אם תישנו במלון חמישה כוכבים או באכסניה, זה תלוי במדיניות של החברה שלכם. עם זאת, יש תקרות להוצאה מוכרת על לינה. ברוב המדינות, הוצאה של עד 300-350 דולר ללילה נחשבת סבירה ומוכרת במלואה. אם בחרתם מלון יקר יותר, המעסיק עדיין יכול לשלם עליו, אבל רק חלק מהסכום ייחשב לו כהוצאה מוכרת לצרכי מס. לגבי הטיסות, בדרך כלל המעסיק יממן מחלקת תיירים, אלא אם מדובר בדרג ניהולי בכיר או בטיסות ארוכות במיוחד שבהן נהוג לשדרג למחלקת עסקים.
הקאץ' של הקבלות
כאן הרבה עובדים נופלים. יש שתי דרכים עיקריות שבהן חברות פועלות:
שיטה שנייה היא החזר לפי קבלות. בשיטה הזו אתם חייבים לשמור כל פיסת נייר - מהקפה בשדה התעופה ועד למונית למלון. בלי קבלה, המעסיק לא יכול להחזיר לכם את הכסף בצורה חוקית כהוצאה, ואם הוא יעשה זאת, זה ייחשב לכם כתוספת שכר רגילה שתחויב במס מלא.
תקשורת, נסיעות וביטוחים
- האקזיט הכחול: כמה באמת מרוויח שליח וולט ב-2026?
- המדריך ללווה 2026: מדרג מקורות האשראי - איפה הכסף זול ואיפה הוא מסוכן?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האקזיט הכחול: כמה באמת מרוויח שליח וולט ב-2026?
מה קורה כשהטיסה מתעכבת?
בשנת 2026, כשתקלות תעופה הן עניין שבשגרה, חשוב לדעת שחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) תקף גם בנסיעות עבודה. אם הטיסה בוטלה או התעכבה מעל 8 שעות, אתם זכאים לפיצוי מהחברה המפעילה. שאלה נפוצה היא למי שייך הפיצוי, לכם או למעסיק? התשובה היא שהפיצוי על עגמת הנפש והזמן האבוד שייך לעובד, בעוד שהחזרי הוצאות על מלון או אוכל בזמן העיכוב שייכים למי ששילם עליהם בפועל.
