"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:

סקטורים מומלצים 

טכנולוגיה, פיננסים (חו"ל וישראל בעיקר בנקים), פארמה, אנרגיה (פוסילית ומתחדשת)

מניות מעניינות

טכנולוגיה: אנבידיה NVIDIA Corp. 3.02%   אמזון Amazon.com Inc. -0.6%    וברודקום Broadcom 4.68%   

פארמה: טבע טבע -1.48%  אלי לילי Eli Lilly and Co -0.65%    ו-מרק Merck & Co. Inc.   

פיננסים: ג'יי פי מורגן JPMorgan Chase & Co , לאומי לאומי 1.8%  ופועלים פועלים 2.25%  (פחות חיובי על חברות הביטוח, החזקות קטנות בהראל הראל השקעות -0.44%    ובמנורה מנורה מב החז 4.46%   )

נדל"ן: יזמי - קנדה ישראל ישראל קנדה -1.2%   ודמרי דמרי 0.54%   , מניב - עזריאלי קבוצה 

ביטחוניות: אלביט אלביט מערכות -1.82%  ונקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 3.2%  (מצמצמים חשיפה לנקסט ויז'ן בתקופה האחרונה)

איך אתם מסכמים את 2025 בתמיר פישמן?

"בסך הכול אנחנו מסיימים שנה מצוינת ברמה העסקית. גייסנו הרבה כסף, הצגנו ביצועים יפים, הלקוחות מרוצים וגם אנחנו מרוצים. במקביל, כמדינה עברנו שנה מאוד מורכבת, שנה שלימדה אותנו שאי אפשר באמת לצפות שום דבר מראש. ובכל זאת, גם בשנה כזאת קשה, השוק מצליח לעשות ביצועים חזקים מאוד. זה מחזיר אותנו כל פעם מחדש לשאלה של תמחור ושל תזמון, ובעיקר לשאלה מתי להיכנס ומתי לצאת.

"אני מדבר עם הרבה מאוד אנשים על הנושא של תזמון השוק. מנהלי השקעות, משקיעים פרטיים, כולם מנסים לתזמן. אף אחד לא תיאר לעצמו שבשנת מלחמה, עם כל מה שמסביב, השוק יעלה בעשרות אחוזים. אם מסתכלים שנתיים אחורה, זו תקופה שאם היית אומר לי אז להיכנס לשוק, התשובה הטבעית הייתה: יש מלחמה, יש איום מאיראן, יש מחלוקות פנימיות, תחכה בצד להזדמנות. וזה בדיוק מה שאנשים אמרו,

"למעשה, היכולת לחזות מה יקרה בשוק כמעט לא קיימת. היכולת היחידה שיש למנהל השקעות בסוף היא לחקור חברות, ללמוד אותן לעומק ולהבין את המודל העסקי שלהן. תזמון שוק כמעט אף פעם לא עובד, וגם עכשיו, כשהשוק בארץ עשה מהלכים גדולים, ובארצות הברית מדברים שוב על תמחור, מאוד קשה לגזור מזה איך תיראה 2026".

אבל תכל'ס איפה אתה נמצא על הסקאלה אופטימי או זהיר לגבי 2026?

"אם אני מסתכל על 2026 ברמת המאקרו, אני לא רואה מיתון באופק. הכלכלה נראית יציבה, ואני לא מזהה כרגע איזשהו "ברבור שחור". תיקונים תמיד יהיו, ותמיד כולם מחפשים את התיקון הבא, אבל לפחות בשנים האחרונות ראינו שכל תיקון כזה 'נרכש' די מהר. אנחנו נמצאים בעולם שבו לפחות מחצית מהכלכלות נמצאות בתוואי של ריבית יורדת. יש שווקים יקרים יותר ויש שווקים אטרקטיביים יותר, ולכן הדבר הנכון בעיניי הוא תיק השקעות מגוון, כזה שמכיל גם ישראל, גם ארצות הברית וגם שווקים מתעוררים כמו סין. לנסות לחזות אם יהיה תיקון או לא זה כמעט בלתי אפשרי, והסיכונים הגדולים מגיעים בדרך כלל מהדברים שאתה לא יודע, לא מהדברים שאתה כן יודע.

יש מנהלים שאומרים: אנחנו נשארים בשוק, אבל במקומות הכי נזילים, מח"מ קצר-בינוני באג"ח ומניות מאוד סחירות. זו גישה שאתה מזדהה איתה?

"באופן עקרוני כן. כשאנחנו בוחנים מניות, אנחנו מסתכלים קודם כול על התמחור. אנחנו לא משקיעים במניות שהן חלום, אלא בחברות עם תזרים חזק, פוטנציאל ברור ותזה עסקית שמתאימה לנו קדימה. באפיק החוב, אנחנו בהחלט במח"מ בינוני ולא במח"מ ארוך. הרבה שנים התרגלנו לכך שירידת ריבית מיטיבה במיוחד עם המח״מ הארוך, אבל היום זה לא בהכרח המצב. הסיבה המרכזית בעיניי היא הגידול המשמעותי בחוב, בעיקר הממשלתי, והצורך בהנפקות אג"ח ארוכות. זה מונע ירידה חדה בתשואות במח״מים הארוכים. לכן המח״מ הבינוני נראה לנו היום בטוח יותר, עם סיכוי לרווח או לפחות בלי סיכון גבוה להפסד.

"גם במניות, לא להיחשף אקראית, אלא אחרי מחקר מעמיק. יש לא מעט חברות שהתמחור שלהן סביר והוגן. ברור שאם יגיע תיקון, כולם יירטבו מהגשם, אבל להחזיק נזילות גבוהה ולחכות להזדמנות זה משהו שאני פחות מאמין בו. קשה מאוד לשבת על הגדר ולתזמן את השוק, וגם גדולים וטובים ממני לא הצליחו בזה לאורך זמן. מה שכן אפשר לעשות כל הזמן זה לוודא שהפורטפוליו מאוזן ושהתמחורים סבירים, בלי לקחת פינות מסוכנות.

בוא נצלול לסקטורים. איפה אתה רואה היום את ההזדמנויות המעניינות?

"אם מסתכלים על סקטורים, סקטור הטכנולוגיה בארצות הברית ממשיך להוביל מבחינתנו, גם אם הייתה לו שנה קצת פחות חזקה. חברות כמו אנבידיה NVIDIA Corp. , ברודקום Broadcom 4.68%    ואמזון Amazon.com Inc. -0.6%   הן חברות שאנחנו מאמינים בהן, כל אחת מסיבותיה. על אנבידיה לא צריך להרחיב, אבל אמזון היא דוגמה מעניינת. במשך שנים הסתכלנו על הדוחות שלה וראינו שהצמיחה והרווחיות הגיעו בעיקר מהדאטה סנטרים, בעוד שתחום הריטייל כמעט לא ייצר רווחיות, כי המיקוד היה בהתרחבות. דווקא הכניסה של AI, רובוטיקה והתייעלות משמעותית במחסנים צפויה, לדעתנו, לייצר ערך גם בצד הריטייל, ולא רק בצד הדאטה סנטרים. אנחנו מאמינים מאוד באמזון קדימה".

מעבר לטק, איפה עוד אתה רואה פוטנציאל?

"מעבר לחברות הגדולות, אנחנו מאמינים מאוד בסקטור האנרגיה. כשאנחנו אומרים אנרגיה, זה כולל אנרגיה מתחדשת, אנרגיה פוסילית וגם אנרגיה גרעינית. הכול נגזר מהמהפכה של ה-AI ומהצורך האדיר באנרגיה. היום כבר ברור שחיפוש ב-ChatGPT צורך הרבה יותר אנרגיה מחיפוש רגיל בגוגל, זה ההבדל בין להדליק מנורה לבין להדליק תנור. יש מחסור באנרגיה וגם מחסור בתשתיות חשמל, והביקוש רק הולך וגדל. נכנסים עוד ועוד שחקנים לתחום, והדרישה מאוד משמעותית.

ומה לגבי פארמה?

"גם סקטור הפארמה מעניין אותנו מאוד. אנחנו חושבים שהקפיצה הבאה תגיע משם. דיברנו בראיון הקודם על טבע טבע -1.48%  , ואנחנו ממשיכים להאמין בסקטור הזה. מעבר לזה, אנחנו מאמינים מאוד באלי לילי Eli Lilly and Co -0.65%    ובמרק Merck & Co. Inc.   , כל אחת מסיבותיה".

מה יכול להיות הקטליזטור הבא בפארמה? אישורי FDA, שינוי רגולטורי?

"יש כמה דברים. קודם כול, הכניסה של הבינה המלאכותית לסקטור הפארמה. היכולת לבצע ניסויים בהיקפים גדולים יותר, לקבל תובנות מהר יותר ולייעל תהליכים, היא שינוי מהותי. כולם מדברים על AI, אבל השאלה היא איפה הערך הכלכלי האמיתי. אנחנו חושבים שהוא יגיע חזק מאוד בעולם הפארמה.

"מעבר לזה, כל תחום ה-GLP-1 וכדורי ההרזיה, המעבר מזריקות לכדורים, הוא אפסייד משמעותי. אצל מרק, למשל, יש עוד ועוד התוויות לטיפולים חדשניים בסרטן. סרטן הפך בהרבה מקרים ממחלה קטלנית למחלה שאפשר לחיות איתה. גם בתחום הסוכרת וההשמנה יש המון מחקרים ואישורים שנמצאים בדרך.

"אנחנו גם רואים שינוי בגישה של ה-FDA לניסויים ולאישורים, וזה יכול להיטיב עם החברות. ברור שיש גם רוח נגדית, כמו רגולציה והורדת מחירי תרופות, אבל בסך הכול זה סקטור שאנחנו מאמינים בו, גם כסקטור דפנסיבי וגם כחלק מתהליך הגיוון מחוץ לטכנולוגיה, אנרגיה ובנקים".

כשאתה מדבר על בנקים, אתה מדבר על חו״ל או גם על ישראל?

"אצלנו זה גלובלי, וזה כולל גם את ישראל. בסוף, השאלה אם חברה היא גלובלית או מקומית היא לפעמים מלאכותית. טבע, למשל, היא מקומית או גלובלית? אותו דבר בהרבה מקרים.

בכל זאת, כל איזור יש לו את המאפיינים שלו - מי מעניין בארץ ומי בחו"ל?

"JP מורגן JPMorgan Chase & Co  הוא דוגמה מצוינת. זה בנק שעשה מהפכה גדולה, עד כדי כך שאני כמעט מתייחס אליו כחברת טכנולוגיה. הם השקיעו מאוד בדיגיטל, שיפרו משמעותית את יחס היעילות, ואנחנו רואים את זה במספרים. כמובן שלהורדת ריבית יש השפעות שונות על בנקים שונים, תלוי במבנה ההון ובתמהיל הפעילות, אבל בארצות הברית יש גם הקלות רגולטוריות שתומכות בסקטור.

בישראל סקטור הבנקאות עשה מהלך גדול מאוד. זה סקטור שיודע להרוויח בהרבה מצבים. ברור שכשהריבית יורדת המרווחים משתנים, אבל אנחנו לא חושבים שהפגיעה תהיה דרמטית. ריבית נמוכה יותר תומכת בפעילות, במשכנתאות ובאשראי, כך שהתמהיל הכולל עדיין מעניין.

מכפילי ההון של הבנקים כבר גבוהים יחסית, 1.2 עד 1.7. זה עדיין סביר?

"אנחנו התרגלנו בעבר למכפילים של 0.8 עד 1.2, זו הייתה נקודת הייחוס. היום הבנקים אכן יקרים יותר מבעבר, אבל עדיין, כאפיק השקעה, זה סקטור שאנחנו נחשפים אליו. צריך לומר ביושר, הכול היום יקר יותר, לא רק הבנקים. אם אתה שואל אותי אם התמחור של הבנקים מטריד אותי, התשובה היא לא. התמחור של חברות הביטוח מטריד אותי הרבה יותר.

אז בתוך סקטור הבנקים, איפה אתם נמצאים?

"אנחנו מעדיפים את הבנקים הגדולים, בעיקר לאומי לאומי 1.8%   ופועלים פועלים 2.25%  . התמחור שלהם אולי גבוה יותר, אבל אלה בנקים שמצליחים לשמור על יחס יעילות נמוך, עם השקעות משמעותיות בדיגיטל, כניסה לפעילויות נוספות והשקעות אלטרנטיביות. שם אנחנו נמצאים.

ומה לגבי סיכונים רגולטוריים, מסים, פיקוח. ראינו לאחרונה את סמוטריץ' שמאיים להכפיל את המיסוי על הרווחים ה'עודפים'?

"בשנות בחירות תמיד יש חשש מהרגולטור ומהצעדים שהוא יבחר. מסים על הבנקים יכולים לפגוע ברווחיות, אבל אני לא בטוח שזה יעבור, וגם אם כן, לא בטוח שזה יהיה דרמטי. זה סיכון קיים, אבל לא כזה שאי אפשר לחיות איתו.

וביטוח? שם אתה נשמע הרבה יותר זהיר.

"נכון. חברות הביטוח עשו מהלך מאוד גדול, והיום הן נסחרות במכפילים של סביב 2-3 על ההון, וזה גבוה מאוד ביחס למה שהכרנו בעבר. בגלל זה אנחנו נמצאים שם בחשיפת חסר כבר כמה חודשים. יש הרבה אופטימיות סביב הכניסה של חברות הביטוח לתחומים נוספים, הן הופכות במידה מסוימת לבנקים קטנים, אבל זה גם בדיוק מה שמביא עליהן לחץ רגולטורי כבד יותר. זה יכול להזמין עליהם כמו סוג של ועדת בכר 2. למרות התשואות היפות על ההון והשינויים החשבונאיים, אנחנו מעדיפים כרגע להיות בחשיפה נמוכה יותר.

אז אם אתם הורדתם חשיפה זה אומר שוויתרתם על חלק מהעלייה ב-2025.

"נכון, כמו שכבר התחלתי ואמרתי אי אפשר לתזמן הכול. אנחנו מצמצמים שם בהדרגה כחלק משיקולי סיכון-סיכוי, ומעדיפים להיות במקום מאוזן יותר.

ובכל זאת, אם אתם מחזיקים ביטוח, איפה כן?

"יש לנו החזקות קטנות בהראל הראל השקעות -0.44%    ובמנורה מנורה מב החז 4.46%     , בעיקר בגלל הסחירות. סחירות היא פרמטר קריטי אצלנו בישראל. אנחנו לא נכנסים לחברות עם סחירות בעייתית.

אתם בכלל לא נוגעים בנכסים לא סחירים?

"לא. אנחנו מאמינים רק בהחזקות סחירות. מבחינתנו זה יתרון משמעותי, בכל רגע אתה יודע מה המחיר, מי קונה ומי מוכ"ר.

אבל חלק גדול מהערך נוצר היום עוד לפני השוק הציבורי.

"נכון, אבל בעולמות של קרנות נאמנות יש מגבלות רגולטוריות ברורות. מעבר לזה, גם בהון סיכון, ה-OpenAI וה-SpaceX הם מקרים קיצוניים. על כל סיפור הצלחה כזה יש הרבה השקעות שלא הצליחו, ועליהן לא שומעים. התשואות האמיתיות של קרנות הון סיכון לא תמיד שקופות, ולכן החוסר בשקיפות הוא בעיניי בעייתי מאוד".

בוא נדבר על נדל״ן. איך אתה רואה את הסקטור היום בישראל?

"הנדל״ן הוא אירוע שלם. אם מתמקדים בישראל, אנחנו רואים שנה עד שנתיים קשות מאוד. אני פוגש חברות על בסיס יומי שמנסות לשפר מאזנים באמצעות הנפקות חוב או הון. המכירות בשפל. למרות שהריבית ירדה ולמרות שמדברים על ירידת מחירים, בפועל הקונה והמוכר עדיין לא נפגשו.

"זה שיעור בסיסי בכלכלה. כנראה שהמחירים עדיין צריכים לרדת בצורה יותר משמעותית. כרגע הירידות הן באחוזים בודדים לפי הנתונים, ובשטח זה מתבטא בכל מיני “תוספות”, עוד חדר, עוד מרפסת, עוד הטבות. זה לא מספיק כדי להזיז את השוק.

אבל ביקושים כן קיימים, רואים את זה למשל בתכניות הממשלתיות דירה בהנחה ומחיר למשתכן.

"נכון, הביקוש קיים והוא גדול מאוד. הבעיה היא שהמחירים עדיין גבוהים מדי ולא הגיעו לנקודת איזון. גם אם הריבית תרד בצורה חדה יותר, אני לא בטוח שנראה קפיצה גדולה במספר העסקאות. בשנה שבה שוק ההון נתן תשואות מאוד גבוהות, השקעה בנדל״ן פתאום נראית הרבה פחות אטרקטיבית. כדי שהקונים ירדו מהגדר, צריך לראות ירידות אמיתיות. בינתיים המוכר עוד לא פגש את הקונה".

המחירים לפי ההערכות בשטח כבר ירדו דו-ספרתית אם מסתכלים על ת"א והרצליה כמה עוד המחירים צריכים לרדת כדי שנראה את ה'מפגש' הזה, לדעתך?

"אני חושב שאנחנו מדברים על ירידות של 10 עד 15 אחוז במחירים. חשוב להבין, הירידות האלה לא מגולמות בנתונים הרשמיים. כשאתה מגיע ליזם ומתחיל להתמקח, שם זה קורה, אבל במדדים זה כמעט לא משתקף.

"כדי שתהיה תנועה אמיתית, המחירים צריכים לרדת בצורה רוחבית וברורה. כרגע אנשים יושבים על הגדר, בהמונים. זמן המדף של דירות כבר עבר את ה-24 חודשים, במיוחד בתל אביב ובמרכז. אנחנו פוגשים את היזמים ורואים את הלחץ.

ובכל זאת, חברות נדל״ן ממשיכות לגייס חוב בקלות יחסית.

"זה נכון, ולא רק החברות הגדולות. גם חברות פחות איכותיות מקבלות גישה לכסף. הסיבה היא שיש הרבה כסף שזורם לשוק, בפנסיה, בגמל וגם בקרנות נאמנות, וצריך לפרוס אותו. אז כסף זורם גם למקומות שפחות הייתי מצפה לראות אותם, כולם מקווים שהשוק יחזור לעבוד, אבל יש פה סיכון.

יש מי שטוען שיש כאן סוג של תמיכה מעגלית במערכת, כלומר הבנקים והמוסדיים מזרימים הון לשוק כדי למנוע קריסות, היית אומר שזו קונספירציה?

"למען האמת השאלה הזאת עלתה גם בוועדות השקעה. זה רחוק מלהיות קונספירציה, אני רוצה להאמין שלא. אני חושב שיש הרבה אופטימיות ורצון להאמין שזו רק עצירה זמנית אחרי עשורים של עליות. מקווים שמשהו ישתנה. ברור שכולנו זוכרים את הסאב-פריים, אבל כרגע, כשאנחנו בוחנים את מאזני הבנקים והחשיפה ליזמים, המצב נראה סביר.

אז איך אתם פועלים בנדל״ן בפועל, מי שאומר שהוא לא נחשף לנדל"ן לא יכול לשחק בבורסה המקומית, וזו במאמר המוסגר בעיה משמעותית של השוק שלנו -

"ברמת החוב אנחנו משתדלים להתרחק מחברות קטנות, ואם כן אז רק אחרי בדיקת נאותות מאוד עמוקה. בהשקעות הון אנחנו כמעט ולא נמצאים בנדל״ן יזמי, ואם כן אז רק בחברות הגדולות ביותר. אנחנו מתרחקים מרוב הסקטור הזה כרגע. יש לנו חשיפה מצומצמת לחברות כמו קנדה ישראל ישראל קנדה -1.2%   ודמרי דמרי 0.54%   שהם פעילים בפריסה רחבה יותר ובאזורי ביקוש. זה פחות או יותר היקף החשיפה שלנו לנדל"ן יזמי.

ומה לגבי נדל״ן מניב?

"בנדל״ן מניב אנחנו מחזיקים בעזריאלי עזריאלי קבוצה . ההחזקה נבעה במקור מהכניסה של הקבוצה לעולמות הדאטה סנטרים. בעסקה הזאת ראינו רווחיות גבוהה מאוד. השאלה היא האם הרווחיות הזו בת קיימא. אנחנו רואים היום גל עצום של הקמת דאטה סנטרים בעולם. זה נהיה סוג של “הנדל״ן המניב החדש”. אנחנו מרוצים מהעסקה של עזריאלי, במיוחד אחרי שהעסקה הקודמת בתחום הייתה פחות מוצלחת (פרויקט טיקטוק, מ"ה).

"מעבר לזה, עזריאלי מחזיקה נכסים עם תפוסה גבוהה באזורי ביקוש, והרבה חברות טכנולוגיה כשוכרות. אנחנו מאמינים בחברה ובהנהלה ונשארים סלקטיביים מאוד גם כאן".

בוא נעבור לביטחוניות. איך אתה מסתכל על הסקטור היום? אנחנו גם מדברים כשנקסט ויז'ן מודיעה על עוד הזמנה משמעותית

"אנחנו ממשיכים להאמין בביטחוניות ולהחזיק בהן. לצערי, העולם מתחמש. רואים את זה בתקציבי הביטחון באירופה, בישראל ובעוד מדינות. זה לא משהו שנראה לקראת סיום.

"ברור שכולנו מקווים שב-2026 יהיה שלום עולמי, שרוסיה ואוקראינה יפסיקו להילחם, אבל זה לא נראה כרגע כתרחיש ריאלי. אירופה מבינה שאין לה ברירה אלא להתחמש, ולכן אנחנו ממשיכים להיות חשופים לסקטור הזה.

יש מי שיגיד שהחברות הביטחוניות שהתרחבו לחו״ל מעניינות יותר מאלה שתלויות בעיקר במשרד הביטחון הישראלי.

"אני לא בטוח שזה נכון באופן חד משמעי. הסקטור כולו נהנה מהמגמה. כמובן שיש הבדלים בין החברות, אבל בסופו של דבר הביקושים קיימים גם בישראל וגם בחו״ל.

אז איפה אתם נמצאים בפועל?

"נתחיל מאלביט אלביט מערכות -1.82%   . אנחנו מאוד מאמינים באלביט. יש לה סל מוצרים רחב מאוד, והיא נהנית מביקושים גבוהים.

"גם נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 3.2%   עשתה מהלך מרשים מאוד. אנחנו מחזיקים בה כמעט מההתחלה ועדיין מחזיקים. יש לה מיקוד מאוד ספציפי במוצר אחד, וזה גם היתרון וגם הסיכון שלה, במיוחד לאור התמחור. העסקאות האחרונות בהחלט שינו את המודלים, גם אצלנו. אנחנו מחזיקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אבל זו החזקה קטנה יחסית אצלנו, והקטנו אותה במהלך השנה. הסיבה היא אותה תלות במוצר אחד. אנחנו מקווים שהחברה תתרחב ותיכנס לתחומים נוספים, אבל נכון לעכשיו זו עדיין חברת מוצר אחד, גם אם מדובר במוצר פרימיום מאוד. מעבר אליהן, אין לנו החזקות בחברות ביטחוניות נוספות.

נסיים ברפורמות ובבורסה המקומית. מה דעתך על המהלכים האחרונים?

"יש שתי רפורמות מרכזיות. הראשונה היא המעבר לימי מסחר שני עד שישי. על פניו זו רפורמה מבורכת, אם היא באמת תגדיל את הסחירות. אבל יש גם חשש שיום שישי יהפוך ליום מסחר דליל מאוד, בדומה למה שקורה לפעמים בימי ראשון. יום עם סחירות נמוכה הוא יום בעייתי לבורסה.

"מדברים על סנכרון עם העולם, אבל אם המסחר מסתיים בשתיים בצהריים, הסנכרון מוגבל. מבחינה תפעולית זה גם אירוע מורכב, במיוחד בהקשר של יום שישי הישראלי ושומרי שבת. יש פה אתגר אמיתי.

"הרפורמה השנייה היא חשבון ההשקעה. המטרה היא לבטל את הארביטראז' הרגולטורי בין פוליסות חיסכון, גמל להשקעה וקרנות נאמנות, וזה מבורך. אבל בעיניי, הארביטראז' האמיתי הוא לא רק במוצר אלא גם בפיקוח וביכולת השיווק.

"קרנות נאמנות כמעט לא יכולות לפרסם, בעוד שמוצרים אחרים משווקים בפרסומות אגרסיביות. החשש הגדול שלי הוא שחשבון ההשקעה יאפשר לאנשים לעבור בין מוצרים ולנסות לתזמן את השוק. זה עלול ליצור בלגן גם אצל הלקוחות וגם ברמת הסחירות בבורסה, שאין לה עומק מספיק כדי להכיל תנודות כאלה.

"אפשר להשוות את זה במידה מסוימת ל-IRA בחו״ל, אבל זה דורש חינוך שוק עמוק לגבי סיכונים. רוב האנשים לא למדו השקעות בבית הספר, ואני לא בטוח שהם יהיו מוכנים לנהל את זה נכון. יש פה סיכון ששופכים את התינוק עם המים, ויהיה צורך בכיוונונים בהמשך.

משפט לסיום?

"דיברנו על הרבה דברים אבל אני חושב שהמסר המרכזי הוא פשטות. לא לנסות לתזמן את השוק, להישאר עם תיק מגוון, סחיר, מבוסס תזרים והיגיון כלכלי. זה אולי פחות סקסי, אבל לאורך זמן זה מה שעבד וזה מה שיעבוד. שנה טובה".