ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18.7 אלף שקל לחודש

משק בית ממוצע בישראל הוציא ב-2024 כ-18,695 שקל בחודש על תצרוכת, כך עולה מסקר הוצאות משק הבית החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסכום כולל אומדן של שווי המגורים בדירה בבעלות, ובמונחים ריאליים הוא גבוה ב-0.3% בלבד מזה של 2023. ההוצאה הכספית בפועל, כלומר הכסף שיוצא מהחשבון בלי שווי הדירה, עמדה על 15,370 שקל, 68.1% מההכנסה נטו.

בצד ההכנסות, משק בית ממוצע הרוויח 27,173 שקל ברוטו ו-22,555 שקל נטו בחודש. ההכנסה ברוטו כמעט לא זזה ריאלית, עלייה של 0.1%, וההכנסה נטו עלתה ב-1.3%. החציון צנוע יותר: מחצית ממשקי הבית הכניסו פחות מ-20,540 שקל ברוטו, אם כי גם הנתון הזה עלה ריאלית ב-2.5% לעומת 19,443 שקל שנה קודם לכן. 76.6% מההכנסה הגיעו מעבודה ו-14.8% מקצבאות ומתמיכות, לעומת 77.7% ו-12.9% בסקר הקודם. הסקר בודק שנה שעברה כולה בצל המלחמה, עם גיוס מילואים רחב ופינוי של עשרות אלפי תושבים מבתיהם.

הדיור נשאר הסעיף הכבד בתקציב, 25% מההוצאה לתצרוכת. אחריו תחבורה ותקשורת עם 18.4%, ומזון, כולל פירות וירקות, עם 17.9%. שלושת הסעיפים יחד לוקחים יותר מ-61% מהתקציב החודשי, וההרכב כמעט זהה לזה של 2023, אז עמד הדיור על 25.3% והתחבורה על 18.6%. בסקר הקודם הסתכמה ההוצאה לתצרוכת ב-18,088 שקל, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, וההוצאה הכספית ב-14,823 שקל.

מי גר בדירה משלו ומי משלם שכירות

62.5% ממשקי הבית גרו ב-2024 בדירה בבעלותם, 32.7% בשכירות והשאר בדיור חינם, בדמי מפתח או במעונות. הבעלות משתנה מאוד לאורך הסולם: בעשירון העליון 79.5% גרים בדירה שלהם, ובתחתון 35.5%. אצל התחתונים השכירות היא הדבר הנפוץ, 56.5% מהם שוכרים, לעומת 18.3% בעשירון העליון.

שכר הדירה הממוצע בסקר עמד על 3,924 שקל בחודש. שוכרים בעשירון העליון שילמו 6,643 שקל, ובתחתון 2,864 שקל. ערך דירה ממוצעת בבעלות נאמד ב-2.655 מיליון שקל, עם 4.27 מיליון שקל בעשירון העליון ו-1.54 מיליון שקל בתחתון, פי 2.8. בסקר של 2023 עמדו שני הערכים על 3.96 ו-1.51 מיליון שקל.

אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה

מדד ג׳יני לאי שוויון בהכנסות ירד ל-0.333, מ-0.349 בשנה הקודמת. הירידה מתונה והפערים עדיין רחבים: העשירון העליון קיבל 22.4% מכלל ההכנסה נטו של משקי הבית, והעשירון התחתון 2.8%. בחלוקה שוויונית כל עשירון היה מקבל 10%.

• המלחמה על המוחות: מספר החוקרים מחו"ל בצניחה של 20% בתוך שנתיים
• כרבע מהדירות החדשות נבנות בבניינים של 16 קומות ומעלה

משק בית בעשירון העליון הכניס בממוצע 49,496 שקל נטו בחודש, פי 6.8 מ-7,276 שקל בעשירון התחתון. בהוצאות הפער קטן בהרבה, כ-21,800 שקל מול 11,902 שקל, פי 1.8. שני העשירונים התחתונים מוציאים יותר ממה שנכנס: בראשון חסרים 4,626 שקל בחודש ובשני 576 שקל. מהעשירון השלישי ההכנסה כבר עוברת את ההוצאה. מי שרוצה למקם את המשפחה שלו על הסולם יכול להיעזר במחשבון שבודק באיזה עשירון נמצא משק הבית.

חלק מההסבר נמצא במספר המפרנסים. בעשירון העליון יש בממוצע 1.9 מפרנסים במשק בית של 2.7 נפשות, ובתחתון 0.8 מפרנסים על 3.9 נפשות. גם מקור הכסף שונה: בעשירון התחתון 60.9% מההכנסה מגיעים מעבודה ו-37.6% מקצבאות ותמיכות, ובעליון העבודה אחראית ל-81% והקצבאות ל-7%.

הפערים ממשיכים גם בתוך הבית. ב-2024 היה מחשב ב-56.1% ממשקי הבית בעשירון התחתון, ו-54.3% מהם היו מחוברים לאינטרנט ביתי. שני מחשבים או יותר היו ל-16% מהם, לעומת 58.8% בעשירון העליון, ושתי מכוניות ויותר נפוצות בעשירון העליון פי 11 מאשר בתחתון.

הנתונים המפורטים על מוצרים בבית מתייחסים לסקר של 2023. מדיח כלים היה אז ב-84% מהבתים בעשירון העליון ובכ-12% בתחתון, מייבש כביסה ב-67% לעומת 38% ושואב אבק ב-87% לעומת 51%. ל-71% מהעשירון העליון היו שתי טלוויזיות ויותר, לעומת 23% בתחתון, ומינוי לטלוויזיה בתשלום ירד מ-83% ל-21%. מכונית אחת לפחות החזיקו 93% ממשקי הבית בעשירון העליון וכ-41% בתחתון.