הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע

גאנה מסיימת את השנה עם מהלך לא שגרתי בשוקי המטבע. הסדי מתחזק מול הדולר בשיעור חד, ובפעם הראשונה זה יותר משלושה עשורים שהמטבע המקומי מסיים שנה בעלייה מול המטבע האמריקאי. ברקע עומדת סביבה חיצונית נוחה יותר שכוללת התייקרות של הזהב זהב 0.7%   והיחלשות של הדולר בעולם, לצד מהלכים פנימיים שמצמצמים לחץ על הביקוש לדולרים.

הגורם המרכזי בסיפור הזה הוא הזהב. גאנה היא יצרנית הזהב הגדולה באפריקה, וכשהמחיר העולמי מטפס בעשרות אחוזים בשנה אחת, ההשפעה על זרימת מטבע חוץ למדינה מורגשת מהר. במקביל הדולר נחלש מול סל מטבעות, מה שמקל על מטבעות בשווקים מתעוררים להציג ביצועים טובים יותר גם בלי אירוע מקומי חריג.

מחיר הזהב משנה את מאזן הכוחות

השנה הזהב מציג את העלייה השנתית החזקה ביותר מאז סוף שנות השבעים. זה תומך ישירות במאזן התשלומים של מדינות שמייצאות זהב בהיקפים גדולים, וגאנה נמצאת בקבוצה הזו. כשהיצוא מתייקר, ההכנסות במטבע חוץ גדלות, והלחץ על המטבע המקומי יורד.

לצד מחיר הזהב, גם מבנה השוק המקומי משתנה. בחודש מאי מוקם גוף חדש בשם גולדבוד, שמרכז את המסחר בזהב שמגיע ממכרות קטנים ומנתב חלק גדול יותר מהייצור לערוצים מפוקחים. המנגנון הזה מצמצם הברחות ומגדיל את שיעור הזהב שנכנס רשמית ליצוא ולמערכת הפיננסית, מה שמתחבר ישירות ליכולת של המדינה לצבור מטבע חוץ ולייצב את השער.

• המשקיעים הפרטיים הסתערו על הכסף דווקא בשיא התנודתיות
• זהב, דולר ומדיניות הרזרבות: סימני שאלה סביב החלטות בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנק המרכזי של גאנה מגדיל רכישות זהב, והמהלך הזה מתגלגל לעלייה ביתרות מטבע החוץ. יתרות ברוטו מטפסות במהלך השנה, מה שמחזק את תחושת היציבות סביב יכולת התשלום של המדינה ומקטין רגישות לזעזועים קצרים בשערי חליפין.

במקביל, ככל שחלק גדול יותר מהייצוא עובר דרך מסלולים מפוקחים, קל יותר לתמוך בבניית רזרבות ולהשתמש בהן ככלי מדיניות. בשוקי מטבע זה נתפס כסיגנל שמקטין סיכון ומעודד חזרה הדרגתית של הון.

משמעת תקציבית מורידה את הביקוש לדולרים, האינפלציה מתמתנת והשווקים מגיבים

התחזקות הסדי לא נשענת רק על סחורות. אחרי הסדר החוב, הממשלה מצמצמת הוצאות ומאטה היקפי השקעה ציבורית. התוצאה המיידית היא פחות פרויקטים גדולים שמושכים יבוא ציוד ושירותים במטבע חוץ, ולכן גם פחות ביקוש לדולרים בשוק המקומי.

• הנאסד״ק עולה ב-1%; אורקל קופצת ב-10%, מאנדיי צונחת ב-22%
• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

הממשלה פועלת במסגרת תוכנית של קרן המטבע הבינלאומית בהיקף של 3 מיליארד דולר, ומכוונת לגירעון תקציבי נמוך יחסית לתוצר. כשהמדינה מאותתת על ריסון, הלחץ על שער החליפין יורד משני כיוונים. מצד אחד פחות הוצאות במטבע חוץ, ומצד שני פחות צורך לממן גירעונות דרך שוקי מטבע ודרך גיוסי חוב יקרים.

הידוק תקציבי ותנאים חיצוניים נוחים יותר תומכים גם בהתמתנות אינפלציה, ובחלק מהתקופה זה מתגלגל גם ללחץ נמוך יותר על הריבית. כשאינפלציה יורדת, עלויות מימון יכולות להשתפר בהדרגה, והסנטימנט סביב נכסים מקומיים מתחזק. כאן נכנסים לתמונה שוק האג"ח ושוק המניות.

איגרות החוב הדולריות שעברו הסדר מציגות השנה ביצועים חזקים, והמסחר בהן משקף ירידה בפרמיית הסיכון של גאנה ביחס לתקופות של חוסר ודאות סביב חדלות הפירעון. גם הבורסה באקרה מציגה עליות חדות במונחי מטבע מקומי, ובמונחי דולר העליות בולטות עוד יותר על רקע התחזקות הסדי.

הזרימה קדימה עוברת דרך עודף בחשבון השוטף וחזרה לשוק המקומי

בצד המאקרו, עודף בחשבון השוטף נתפס כנקודת משען חשובה לשער החליפין, במיוחד במדינה שבה יצוא זהב וקקאו הוא מרכיב מרכזי. אם זרימת מטבע החוץ נשמרת, קל יותר לממן יבוא ולשרת חוב בלי לייצר לחץ על הסדי.

בשנתיים הקרובות המוקד עובר גם לשוק החוב המקומי. הממשלה מציגה כוונה להנפיק איגרות חוב לתשתיות במסגרת תקציב 2026, מה שיכול לסמן חזרה הדרגתית להנפקות מקומיות אחרי תקופה שבה השוק מושפע מהשלכות חדלות הפירעון. במקביל, האפשרות לפתוח מחדש את שוק האג"ח המקומי למשקיעים זרים במהלך 2026 הופכת למשתנה חשוב, כי כניסת הון לאפיק הזה יכולה לשנות את מאזן ההיצע והביקוש למטבע חוץ בתוך המערכת הבנקאית.