אלי כהן הבינלאומי
צילום: אייל טואג
דוחות

הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%

הרווח הנקי של הבינלאומי ברבעון השלישי ירד ל-581 מיליון שקלים בעקבות הפסד חד פעמי בכאל, אך בנטרולו מציג הבנק תשואה להון של 17.4%; במקביל נרשמה צמיחה מתמשכת באשראי, בפקדונות ובנכסי הלקוחות, לצד שמירה על איכות תיק האשראי
תמיר חכמוף |

הבנק הבינלאומי בינלאומי -0.88%  פרסם את דוחות הרבעון השלישי של 2025, שמציגים המשך צמיחה בפעילות הליבה לצד ירידה מתונה ברווח הנקי בעקבות עסקת כאל. הרווח ברבעון הסתכם ב-581 מיליון שקלים, ירידה של כ-6% לעומת הרבעון המקביל, והתשואה להון עמדה על 16.2%. עם זאת, ההפסד החד פעמי שנרשם בכאל העיב על התוצאות, ובנטרולו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים והתשואה להון הייתה מטפסת ל-17.4%, נתון שממחיש רבעון חזק יותר מבחינת הפעילות השוטפת.

בצד הצמיחה, תיק האשראי לציבור עלה ב-3.4% ברבעון, ובמקביל פקדונות הציבור צמחו ב-3.5%. נתון בולט במיוחד מגיע מתחום ניהול הנכסים: סך נכסי הלקוחות עלה ב-5.8% והגיע ל-1.074 טריליון שקלים, המשך המומנטום שנרשם בענף בתקופה האחרונה. לצד הצמיחה, איכות תיק האשראי נותרה גבוהה: שיעור החובות שאינם צוברים ריבית ירד ל-0.46%, לעומת 0.57% ברבעון המקביל אשתקד.

האשראי לציבור, ברוטו הסתכם ב-141.4 מיליארד שקל, גידול של 11.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.4% ביחס לרבעון השני של השנה. פקדונות הציבור הסתכמו בכ-233 מיליארד שקל, גידול של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.5% ביחס לרבעון השני של השנה. סך תיק נכסי הלקוחות גדל בכ-34.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וב-5.8% ברבעון השלישי של השנה והסתכם בכ- 1.074 טריליון שקל.

בהכנסות, הבנק הציג יציבות יחסית. הכנסות העמלות עלו ל-1.32 מיליארד שקלים, גידול של 16.4% לעומת הרבעון המקביל בעוד הכנסות הריבית נטו עלו מעט. שורת המס הייתה גבוהה יותר מהרבעון המקביל, מה שהשפיע על השורה התחתונה.

דירקטוריון הבנק אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים מחצית מהרווח הרבעוני, וציין כי ימשיך לבחון חלוקות נוספות בהתאם להתפתחויות במשק. מנכ"ל הבנק, אלי כהן, אמר כי תוצאות הרבעון משקפות חוסן ויציבות גם בתקופה מאתגרת, והדגיש את המשך הצמיחה בנכסי הלקוחות ובאשראי לצד שמירה על איכות תיק האשראי.

דבר החברה

אלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי: "תוצאות הבנק הבינלאומי לרבעון השלישי של השנה משקפות הן חוסן ועוצמה והן את היכולת של הבנק להמשיך בצמיחה מהירה בליבת המיקודים האסטרטגים: הפיקדונות ונכסי הלקוחות גדלו בקצב מהיר אל מעל לטריליון ש״ח ותיק האשראי ממשיך לצמוח תוך שמירה על איכות אשראי גבוהה ופרופיל סיכון מידתי. יש אופטימיות גדולה עם חזרת החטופים החיים והתקדמות בהסכם הפסקת האש. הכלכלה הצליחה לשמור על יציבות במהלך המלחמה הארוכה והיקרה בעיקר מכיוון שנכנסנו אליה במצב טוב: אחרי שני עשורים של צמיחה, עם מגזר היי-טק משגשג, ירידה עקבית ביחס החוב תוצר, מערכת פיננסית חזקה ויציבה ויתרות מט"ח גדולות. כעת, המשק הישראלי בנקודת מפנה ופוטנציאל צמיחה, במיוחד לאור אפשרות הרחבת הסכמי אברהם באזורינו. הכל עדיין שברירי ויש לנהוג באחריות כדי שהמדינה והמשק יצלחו את האתגרים העומדים בפנינו בדרך לחזרה לצמיחה. ברצוני להודות לאלפי עובדי הבנק על ההירתמות גם בתקופות הקשות שעברנו, על הנאמנות, המקצועיות והמחויבות שהם מפגינים כלפי הבנק והלקוחות, ולייחל לחזרתם של החטופים החללים הנותרים לקבורה כאן בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 5.05%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.75%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.66%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."