נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום לעמ
היום לפני...

השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-30 בדצמבר



עמית בר |

30 בדצמבר 2022 - ירידות חדות ביום המסחר האחרון של השנה בוול סטריט

ה-30 בדצמבר 2022 הסתיים בירידות שערים ניכרות בכל המדדים המובילים בוול סטריט. מדד S&P 500 ירד בכ-0.3% ביום זה, ובסיכום שנתי איבד כ-19.4% מערכו. מדד נאסד"ק, הכולל בעיקר מניות טכנולוגיה, ירד בכ-0.1% באותו יום, והצטמק בכ-33% לאורך כל השנה, הירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז שנת 2008. מדד דאו ג'ונס רשם ירידה של כ-0.2% ביום המסחר האחרון של השנה, והסתכם בירידה שנתית של כ-8.8%.

השנה התאפיינה באי ודאות גבוהה בשווקים, בעיקר בשל עליית מחירים רחבה והגברת המאמצים של הבנק הפדרלי לרסן את האינפלציה. במהלך 2022 העלה הפד את הריבית שבע פעמים, מ-0.25% בתחילת השנה לרמה של 4.5% בדצמבר, תוך ניסיון לבלום את קצב עליית המחירים, שהתייצב סביב 8% במספר חודשים רצופים. העלאות הריבית הובילו להתייקרות באשראי למשקי בית ולעסקים, לפגיעה ברווחיות החברות ולהיחלשות של שווקים כמו טכנולוגיה, נדל"ן וסייבר.

שוק האג"ח ספג גם הוא ירידות חדות, כאשר התשואה על האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים טיפסה לכ-3.9% בסוף השנה, לעומת רמות של כ-1.5% בלבד בתחילתה. שוק המט"ח הציג התחזקות של הדולר מול סל המטבעות המרכזיים, על רקע פערי הריבית ההולכים וגדלים בין ארה"ב למדינות אחרות. בתוך כך, ענפים כמו אנרגיה, בריאות ותשתיות רשמו תשואות טובות יחסית לשאר הסקטורים.

מספר חברות טכנולוגיה בולטות איבדו עשרות אחוזים משווי השוק שלהן, לרבות אמזון, טסלה, מטא ונטפליקס. בשוק הקריפטו נרשמה מגמת ירידות חדה, כאשר הביטקוין איבד למעלה מ-60% מערכו במהלך השנה. המסחר ביום האחרון של 2022 סימן את סיום שנה קשה למשקיעים, שהתמודדו עם סביבה מקרו-כלכלית משתנה ותחזיות כלכליות שליליות לקראת הרבעונים הבאים.

30 בדצמבר 1996 - שביתת ענק בעקבות תוכנית קיצוצים נרחבת של ממשלת ישראל

ב-30 בדצמבר 1996 פרסמה ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, חבילת קיצוצים תקציביים רחבת היקף, שכללה הפחתות בשכר במגזר הציבורי, קיצוץ בקצבאות שונות, צמצום תקציבי המשרדים והפחתת תוספות שכר שהיו אמורות להיכנס לתוקף בתחילת השנה. הקיצוצים היו חלק מתוכנית כוללת להפחתת הגירעון בתקציב המדינה, שעמד אז על כ-4% מהתוצר, ולחיזוק אמינות המדיניות הכלכלית בעיני שווקים בינלאומיים.

בתגובה לתוכנית, הכריזה ההסתדרות על שביתה כללית רחבה שנכנסה לתוקף ימים ספורים לאחר פרסום הקיצוצים. לשביתה הצטרפו כ-250 אלף עובדים ממגוון רחב של תחומים: נמל חיפה ואשדוד נסגרו, שדות התעופה הופסקו מפעילות, הרכבת הפסיקה לפעול, משרדי הממשלה לא פעלו, בתי חולים עברו למתכונת חירום, וכל מערכת החינוך, לרבות גני ילדים, בתי ספר ותיכונים, לא תפקדה.

השביתה נמשכה כשבועיים, יצרה שיתוק משמעותי של הפעילות הממשלתית והעסקית בישראל, והנזק היומי שגרמה הוערך בעשרות מיליוני שקלים. לאורך ימי השביתה התקיימו מגעים אינטנסיביים בין נציגי ההסתדרות, משרד האוצר וראש הממשלה, בניסיון להגיע להסכמות. בסופו של דבר הוסכם על הקפאה חלקית של חלק מהקיצוצים, דחייה של יישום צעדים מסוימים והחלת שינויים מדורגים, תוך שמירה על עיקרי התוכנית הפיסקלית.

קיראו עוד ב"היום לפני"

המחלוקת בין הממשלה לאיגודי העובדים הדגישה את הפערים האידיאולוגיים ביחס למעמד הסקטור הציבורי ולתפקיד המדינה בכלכלה. אף שהשביתה הסתיימה בפשרה, מרבית סעיפי הקיצוץ אושרו במסגרת תקציב 1997 והחלו להשפיע על שורת תחומים, לרבות שירותי רווחה, שכר עובדים במגזר הציבורי ומדיניות התמיכות החברתיות.

30 בדצמבר 1953 - תחילת שיווק טלוויזיות צבעוניות לקהל הרחב בארה"ב

ב-30 בדצמבר 1953 הוצגו לראשונה למכירה בארה"ב טלוויזיות צבעוניות לציבור הרחב, במהלך שהפך לציון דרך משמעותי בהתפתחות שוק הצריכה והמדיה האמריקאית. המכירה נעשתה לאחר אישור תקני השידור הצבעוני החדשים על ידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC), ולאחר השקעות טכנולוגיות של יצרניות האלקטרוניקה המובילות באותה תקופה.

הטלוויזיות הוצעו לציבור במחיר התחלתי של כ-1,000 דולר ליחידה, סכום המקביל לכ-25% מהשכר השנתי החציוני בארה"ב באותה שנה. בשל מחירן הגבוה, מספר היחידות שנמכרו בתחילה היה מצומצם, אך עצם תחילת השיווק סימנה את המעבר לעידן חדש בתרבות הצפייה.

רשתות השידור המרכזיות בארה"ב, לרבות CBS ו-NBC, החלו להיערך לשידורי צבע, והחלו להפיק תכנים מותאמים לפורמט החדש. חברות פרסום זיהו במהרה את הפוטנציאל הגלום בשידור צבעוני, ונבנו קמפיינים חדשים שהתבססו על צבעים חיים, עיצוב גרפי משופר והמחשה חזותית של מוצרים.

בתעשיית האלקטרוניקה גבר המירוץ בין החברות לייצור טלוויזיות צבעוניות מתקדמות וזולות יותר. הצעד הוביל להתפתחות פסי ייצור רחבים, ירידה הדרגתית בעלויות והרחבת תפוצת המכשירים בעשור שלאחר מכן. תאגידים כמו RCA וג'נרל אלקטריק היו בין החלוצים שהובילו את השינוי, אשר הוביל לעלייה דרמטית בהיקף צריכת המדיה ולגידול בפרסום הטלוויזיוני.

המעבר לשידור צבעוני השפיע לא רק על תעשיית המדיה, אלא גם על דפוסי פנאי, עיצוב פנים ותרבות הצריכה הביתית. תחילת שיווק הטלוויזיה הצבעונית הפכה את המסך הביתי לכלי מרכזי בסל התרבות האמריקאית והבינלאומית.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock
היום לפני...

אישור ה-FDA שסימן את תחילתה של מהפכה בשוק התרופות


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-29 בדצמבר



עמית בר |

 בדצמבר 1995 - ערוץ CNNfn מושק כמענה להתרחבות שוקי ההון בעולם

ב-29 בדצמבר 1995 הושק בארה"ב ערוץ CNNfn, ערוץ טלוויזיה ייעודי לחדשות כלכלה, פיננסים ועסקים, ביוזמת Turner Broadcasting, כחלק מקבוצת CNN. ההשקה בוצעה על רקע התרחבות משמעותית של שוקי ההון הגלובליים בשנות התשעים, עלייה בהיקפי המסחר במניות ובאג"ח, וגידול במספר משקי הבית שהחזיקו השקעות פיננסיות ישירות או דרך קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. CNNfn נועד לספק כיסוי רציף לשווקים הפיננסיים, עם דגש על בורסות ניו יורק, שוק האג"ח האמריקאי, מטבעות, סחורות ותאגידים מובילים.

הערוץ שידר נתוני מסחר בזמן אמת, סיכומי ימי מסחר, ראיונות עם מנהלים בכירים, כלכלנים ואנליסטים, וכן תכניות שעסקו ביזמות, טכנולוגיה, צרכנות וניהול פיננסי. הוא הופץ ללמעלה מ-30 מיליון בתי אב בארה"ב, ופעל במקביל לפלטפורמה דיגיטלית שכללה כתבות כלכליות, נתונים פיננסיים וכלי מידע למשקיעים. CNNfn פעל בשוק תחרותי במיוחד מול ערוצים כמו CNBC, שהתבססו כבר בתחילת העשור, ונדרש להשקעות גבוהות בתוכן, טכנולוגיה ואולפנים. 

למרות מאמצי מיצוב, היקפי הצפייה נותרו מוגבלים, ובדצמבר 2004 הופסק שידור הערוץ כחלק מהתייעלות ומיקוד אסטרטגי בפעילות החדשות הכללית והדיגיטלית של CNN. עם זאת, הקמת CNNfn סימנה שלב נוסף בהתמסדות הסיקור הכלכלי כתחום עצמאי במדיה הטלוויזיונית.

29 בדצמבר 1989 - שיא היסטורי במדד ניקיי בשיאה של בועת הנכסים היפנית

ב-29 בדצמבר 1989, יום המסחר האחרון של אותה שנה, הגיע מדד ניקיי 225 לשיא כל הזמנים - 38,957 נקודות במהלך יום המסחר ו-38,915 נקודות בסגירה. מדובר היה בשיא של תקופה כלכלית חריגה בהיקפה ובמאפייניה, שבה שוקי המניות והנדל"ן ביפן רשמו עליות חדות ומתמשכות לאורך רוב שנות השמונים. המדד שיקף שוויי שוק גבוהים במיוחד לחברות תעשייה, בנקים, חברות ביטוח ותאגידי מסחר, כאשר שווי השוק הכולל של הבורסה בטוקיו הוערך ביותר מ-4 טריליון דולר, מעל שווי השוק של הבורסות בארה"ב יחד באותה תקופה.


בורסת יפן ניקיי (X)
בורסת יפן ניקיי (X)