הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג
בישראל.
שירות חינמי נולד היום בישראל שיציע ערוצים וכ-1,500 שעות טלוויזיה מקוריות ב-VOD, תמורת שידור פרסומות. הסכמים נחתמו עם ערוצי טלוויזיה ומפרסמים, אבל ההיצע בשלב זה עדיין דל יחסית
שליש מהצופים והמאזינים נוטשים שידור שמכיל שיח בעייתי - אלים וגזעני. 60% מבינים שהמטרה באלימות בשידור היא רייטינג. ותזכרו: אנחנו רק בתחילתה של מערכת בחירות - יש עוד הרבה לאן להדרדר
לאחר הדוחות הנהלת החברה בראיון לביזפורטל: "8 ש' פרמיה במנויי דור 5 זה סביר"; "למרות ההשקעות בתשתית ההתייעלות תעזור לשמר EBITDA של 42%"; "אם נוכל למכור טריפל נפצה על הירידה בטלפוניה"; "מעבר לטלוויזיה באינטרנט יביא לחסכון נוסף - למרות שהתשלום לרשת וקשת יגדל"
שער הבסיס של סלקום עומד על 16.57 ש' למניה. את ההמלצה מעניק הבנק לחברה על רקע תוצאות הרבעון האחרון ועבור השנה כולה לאחר שאלו לדבריו עקפו את תחזיות האנליסטים ברוב השורות. הבנק שומר על המלצת משקל יתר אותו העניק לחברה
בהודעה אותה הפיץ התאגיד נמסר: "תאגיד השידור יפרסם בשבועות הקרובים קול קורא להגשת הצעות לשיתוף פעולה עם תאגיד השידור הישראלי לבחירת הנציג לתחרות האירוויזיון 2023", זאת למרות העובדה כי התאגיד יכול להמשיך עם ערוץ 13 באותם תנאים
על כך דנה היום הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת. הדיון נערך סביב סוגיית יוקר שידורי הספורט בטלוויזיה ממנה נמנעו מלהגיע כמה מן הגורמים המרכזיים בתחום, כולל שר התקשורת עצמו. דיון המשך נקבע לשבוע הבא
