לאחר הדוחות: IBI מעלה את מחיר היעד של סלקום ל-20 ש'; אפסייד של 20%
ביום חמישי האחרון פרסמה חברת סלקום את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2021 בעקבותם העלה בנק ההשקעות אי.בי.אי את מחיר היעד שלו עבור החברה ל-20 שקל למניה, אפסייד של 20% על שער בסיס המניה שעמד הבוקר על 16.57 שקלים למניה. כמו כן שומר הבנק על המלצת משקל יתר אותו העניק לה בעבר.
הבנק מציין לשבח את השורה התחתונה, שם הציג הדו"ח תוצאות גבוהות מהציפיות המוקדמות שלו בעיקר בתמיכת מכירות ציוד קצה וחזרה מסויימת של הכנסות משירותי נדידה. מהצד השני, צמיחת שוק הטלויזיה שוב היתה אפסית.
מספר מנויי הסלולר ברבעון הרביעי עלה ב-29,000 לקוחות, וסלקום מסכמת את שנת 2021 עם גיוס חיובי של 71 אלף לקוחות. ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) ירדה ברבעון ב-20 אגורות ועמדה על 48.4 שקל, כאשר זו מייצגת שחיקה מסויימת בבסיס ה-ARPU אך עם זאת, ברמה השנתית זו השנה הראשונה מאז רפורמת הסלולר של כחלון בה נרשמת עליה בהכנסה הממוצעת למשתמש.
שיעורי הנטישה ברבעון נשמרו על רמות נמוכות של 7.4%, נתון חיובי שקיבל תמיכה מתקופת ההמתנה בה אקספון (018) היתה בחצי השנה האחרונה. מכירות ציוד הקצה ברבעון היו גבוהות מאוד ועמדו על 319 מיליון שקל ותרמו לרווח הגולמי כ-60 מיליון שקל. עלויות המימון ברבעון עמדו על 39 מיליון שקל והציגו ירידה ביחס לרבעונים קודמים בעיקר נוכח קיטון בהיקפי החוב של החברה.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח למגזרי פעילות מציינים ב-IBI כי הכנסות מגזר הנייד עמדו על 716 מיליון שקל, מהם 474 משירותים ו- 242 מציוד קצה. הכנסות המגזר הנייח עמדו על 392 מיליון שקל מהם 315 משירותים ו-77 מציוד קצה (עליה שמקורה במכירות למגזר העסקי)
ה-EBITDA במגזר הנייח ירדה לרמה של 108 מיליון שקל, אך בבנק מציינים כי ברבעונים קודמים נהנתה החברה מהכנסות חד פעמיות שמקורן בעבודות קבלן. הרווח התפעולי של החברה עמד על 68 מיליון שקל, וזאת בעקבות ירידה מרשימה במצבת כוח האדם אותה רשמה במהלך השנה.
החברה הציגה EBITDA (מתואם) לרבעון בגובה 288 מיליון שקל שמציג צמיחה מרשימה מול רבעון קודם (בנטרול הכנסה חד פעמית בגין עבודות קבלן ל-IBC, המפעילה את מיזם הסיבים האופטיים).
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
הוצאות ההון של החברה עמדו ברבעון על 128 מיליון שקל וברמה השנתית עלו אלו ל-525 מיליון שקל. החברה מעריכה כי בשנת 2022 המספרים יהיו דומים לשנה שחלפה נוכח השקעות ברשתות דור 4 ודור 5 והתשלום לקופת התמרוץ של המדינה לפריסת סיבים. סלקום יצרה ברבעון השני תזרים לפני ריבית של 46 מיליון שקל ותזרים פנוי ל-2021 שעומד על 267 מיליון שקל. נתון זה הפתיע לחיוב את מרבית התחזיות בשוק.
מנגד ובצד השלילי, החברה מדווחת על סטגנציה במספר המנויים ברבעון אל מול רבעון קודם, כאשר מצבת המנויים של סלקום TV עומדת על 252,000 משקי בית ונראה כי היכולת המוגבלת להפיק תועלת כלכלית מגיוס לקוחות חדשים מביאה את החברה להוריד מעט את הרגל מדוושת השיווק של הטלויזיה. כפי שציין הבנק בסקירות קודמות הטלויזיה ממשיכה להיות אגוז קשה לפיצוח וב-IBI סבורים כי פתיחת הסכמי התוכן של סלקום בסוף השנה הנוכחית תביא את החברה להציג מודל שיווק טלויזיה שונה (ואולי גם רווחי) מהקיים.
בגזרת הסיבים, סך כל הלקוחות שמחוברים ל-IBC עומד על כ-135,000, עלייה של 12 אלף מרבעון קודם שתורמת להורדת עלויות השוק הסיטונאי.
לראיית הבנק, סלקום פרסמה דו"ח טוב לרבעון שמספק עבורו אופטימיות לגבי עתיד המגזר הנייד. שינויי הבעלות באקספון יתרמו להמשך התמתנות התחרות בשוק הסלולר ולתמיכה בחזרה לרווחיות ובתזרים אותו סלקום מצליחה לייצר מתחילת השנה. באשר למגזר הנייח, סלקום ממשיכה לגייס מנויי סיבים בקצבים נאים אך הבלימה במכירות שירותי הטלויזיה מעכבת את הצמיחה במגזר.
בבנק סבורים כי שירות הטלויזיה הוא הכרחי להצעת הערך שסלקום מציעה ללקוחותיה וככל שהיקף המנויים יוותר כפי שהוא, החברה תדרש לטיפול במבנה ההוצאות שלו בהמשך.
לגבי שוק הסלולר, ב-IBI מבינים שהוט הורידה הילוך בעוצמת התחרות, ועל מנת למכור את הוט מובייל במחיר גבוה יצטרכו לבצע מהלכי השבחה שיתרמו לירידת מדרגה נוספת בתחרות בסלולר.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
