לאחר הדוחות: IBI מעלה את מחיר היעד של סלקום ל-20 ש'; אפסייד של 20%
ביום חמישי האחרון פרסמה חברת סלקום את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2021 בעקבותם העלה בנק ההשקעות אי.בי.אי את מחיר היעד שלו עבור החברה ל-20 שקל למניה, אפסייד של 20% על שער בסיס המניה שעמד הבוקר על 16.57 שקלים למניה. כמו כן שומר הבנק על המלצת משקל יתר אותו העניק לה בעבר.
הבנק מציין לשבח את השורה התחתונה, שם הציג הדו"ח תוצאות גבוהות מהציפיות המוקדמות שלו בעיקר בתמיכת מכירות ציוד קצה וחזרה מסויימת של הכנסות משירותי נדידה. מהצד השני, צמיחת שוק הטלויזיה שוב היתה אפסית.
מספר מנויי הסלולר ברבעון הרביעי עלה ב-29,000 לקוחות, וסלקום מסכמת את שנת 2021 עם גיוס חיובי של 71 אלף לקוחות. ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) ירדה ברבעון ב-20 אגורות ועמדה על 48.4 שקל, כאשר זו מייצגת שחיקה מסויימת בבסיס ה-ARPU אך עם זאת, ברמה השנתית זו השנה הראשונה מאז רפורמת הסלולר של כחלון בה נרשמת עליה בהכנסה הממוצעת למשתמש.
שיעורי הנטישה ברבעון נשמרו על רמות נמוכות של 7.4%, נתון חיובי שקיבל תמיכה מתקופת ההמתנה בה אקספון (018) היתה בחצי השנה האחרונה. מכירות ציוד הקצה ברבעון היו גבוהות מאוד ועמדו על 319 מיליון שקל ותרמו לרווח הגולמי כ-60 מיליון שקל. עלויות המימון ברבעון עמדו על 39 מיליון שקל והציגו ירידה ביחס לרבעונים קודמים בעיקר נוכח קיטון בהיקפי החוב של החברה.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח למגזרי פעילות מציינים ב-IBI כי הכנסות מגזר הנייד עמדו על 716 מיליון שקל, מהם 474 משירותים ו- 242 מציוד קצה. הכנסות המגזר הנייח עמדו על 392 מיליון שקל מהם 315 משירותים ו-77 מציוד קצה (עליה שמקורה במכירות למגזר העסקי)
ה-EBITDA במגזר הנייח ירדה לרמה של 108 מיליון שקל, אך בבנק מציינים כי ברבעונים קודמים נהנתה החברה מהכנסות חד פעמיות שמקורן בעבודות קבלן. הרווח התפעולי של החברה עמד על 68 מיליון שקל, וזאת בעקבות ירידה מרשימה במצבת כוח האדם אותה רשמה במהלך השנה.
החברה הציגה EBITDA (מתואם) לרבעון בגובה 288 מיליון שקל שמציג צמיחה מרשימה מול רבעון קודם (בנטרול הכנסה חד פעמית בגין עבודות קבלן ל-IBC, המפעילה את מיזם הסיבים האופטיים).
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- מדיפאואר מתרחבת בארה"ב: מיזם משותף בכ-700 מיליון שקל ותכנית רכישה של 7 מרכזים מסחריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הוצאות ההון של החברה עמדו ברבעון על 128 מיליון שקל וברמה השנתית עלו אלו ל-525 מיליון שקל. החברה מעריכה כי בשנת 2022 המספרים יהיו דומים לשנה שחלפה נוכח השקעות ברשתות דור 4 ודור 5 והתשלום לקופת התמרוץ של המדינה לפריסת סיבים. סלקום יצרה ברבעון השני תזרים לפני ריבית של 46 מיליון שקל ותזרים פנוי ל-2021 שעומד על 267 מיליון שקל. נתון זה הפתיע לחיוב את מרבית התחזיות בשוק.
מנגד ובצד השלילי, החברה מדווחת על סטגנציה במספר המנויים ברבעון אל מול רבעון קודם, כאשר מצבת המנויים של סלקום TV עומדת על 252,000 משקי בית ונראה כי היכולת המוגבלת להפיק תועלת כלכלית מגיוס לקוחות חדשים מביאה את החברה להוריד מעט את הרגל מדוושת השיווק של הטלויזיה. כפי שציין הבנק בסקירות קודמות הטלויזיה ממשיכה להיות אגוז קשה לפיצוח וב-IBI סבורים כי פתיחת הסכמי התוכן של סלקום בסוף השנה הנוכחית תביא את החברה להציג מודל שיווק טלויזיה שונה (ואולי גם רווחי) מהקיים.
בגזרת הסיבים, סך כל הלקוחות שמחוברים ל-IBC עומד על כ-135,000, עלייה של 12 אלף מרבעון קודם שתורמת להורדת עלויות השוק הסיטונאי.
לראיית הבנק, סלקום פרסמה דו"ח טוב לרבעון שמספק עבורו אופטימיות לגבי עתיד המגזר הנייד. שינויי הבעלות באקספון יתרמו להמשך התמתנות התחרות בשוק הסלולר ולתמיכה בחזרה לרווחיות ובתזרים אותו סלקום מצליחה לייצר מתחילת השנה. באשר למגזר הנייח, סלקום ממשיכה לגייס מנויי סיבים בקצבים נאים אך הבלימה במכירות שירותי הטלויזיה מעכבת את הצמיחה במגזר.
בבנק סבורים כי שירות הטלויזיה הוא הכרחי להצעת הערך שסלקום מציעה ללקוחותיה וככל שהיקף המנויים יוותר כפי שהוא, החברה תדרש לטיפול במבנה ההוצאות שלו בהמשך.
לגבי שוק הסלולר, ב-IBI מבינים שהוט הורידה הילוך בעוצמת התחרות, ועל מנת למכור את הוט מובייל במחיר גבוה יצטרכו לבצע מהלכי השבחה שיתרמו לירידת מדרגה נוספת בתחרות בסלולר.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.82%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
