משרדי סלקום
צילום: יח"צ
דוחות

סלקום: קיפאון בהכנסות ובמספר המינויים - לאחר רכישת גולן טלקום

מספר מנויי הסלולר ברבעון הסתכם ב-3.27 מ', גידול של 2% אשתקד עם 3.2 מ'. ההכנסות ממנויים אלו קפאו גם הם כשהסתכמו ב-48 מ' ש', לעומת השנה הקודמת אז הסתכמו ב-47.3 מ' ש' וכמעט ולא צמחו. רכישת גולן טלקום הצילה את החברה
תומר אמן | (4)

קבוצת הסלולר  סלקום -2.67% מדווחת ברבעון הרביעי כי הכנסות החברה הסתכמו ב-1.07 מיליארד שקל, גידול לעומת אשתקד אז הסתכמו ההכנסות ב-973 מיליון שקל. למעשה, ניתן להבין שהכנסות החברה צמחו בשיעור של 2%, כלומר הושפעו בצורה נכרת מרכישת גולן טלקום במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2020 ומאז נכללו לקוחותיה בדוחות. 

ההכנסות משירותים ברבעון הסכמו ב-751 מיליון שקל, זאת לעומת 738 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההכנסות מציוד ברבעון הסתכמו ב-318 מיליון שקל, זאת לעומת 235 מיליון שקל בתקופה המקבילה. 

הרווח ברבעון הסתכם ב-21 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 44 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון ב-68 מיליון שקל, גידול לעומת הרבעון המקביל אז עמד על הפסד של 13 מיליון שקל. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-308 מיליון שקל, גידול לעומת הרבעון המקביל אז עמד על 225 מיליון שקל. 

עבור כל 2021

בשנת 2021 על כך שההכנסות הסתכמו ב-4.1 מיליארד שקל, זאת לעומת אשתקד אז עמדו ההכנסות על 3.6 מיליארד שקל. הרווח הנקי עמד על 27 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 170 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר הנייד דיווחה החברה על קיפאון במספר מנויי הסלולר כאשר זה הסתכם ב-3.27 מיליון, גידול של בסך הכל 2.2% לעומת השנה הקודמת אז עמד הנתון על 3.20 מיליון. ההכנסה החודשים הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) קפאה גם היא, כשהסתכמה ב-48 מיליון שקל, זאת לעומת 47.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. 

שיעור הנטישה של מנויי הסלולר קטן לעומת זאת, כאשר הסתכם ב-31% לעומת 40.2% בתום השנה הקודמת. במגזר הנייח דיווחה החברה על כך שמספר המנויים בתשתיות האינטרנט קפא כמו כן כשהסתכם ב-305 מיליון איש, אשתקד הסתכם ב-293 מיליון. מספר מנויי סיבים אופטיים מתוך תשתיות האינטרנט צמח לעומת זאת כאשר הסתכם ב-135 מיליון איש, גידול של 45% אשתקד אז עמד על 93 מיליון. 

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ-209 מיליון שקל, זאת לעומת התקופה המקבילה אז הסתכם הנתון בהפסד של 23 מיליון שקל. ה-EBIDTA המתואם של החברה הסתכם ב-2021 בכ-1.13 מיליארד שקל, זאת לעומת שנת 2020 אז הסתכם הנתון בכ-918 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תזרים המזומנים החופשי של החברה הסתכם ב-267 מיליון שקל, זאת לעומת השנה הקודמת אז עמד על 250 מיליון שקל. 

דניאל ספיר, מנכ"ל קבוצת סלקום: תוצאות הפעילות של סלקום לשנת 2021 משקפות את הפעולות שננקטו ע"י החברה לשיפור חוויית ואיכות השירות, בין היתר, באמצעות שידרוג התשתית הסלולרית והקווית ושימת דגש על רמת שירות ועל הוגנות גבוהה מול לקוחותיה. בכוונתנו להמשיך ולהשקיע בתשתיות ובשיפור איכות ורמת השירות ללקוחות החברה גם בעתיד, מתוך ציפייה כי אלה יביאו להמשך השיפור בשביעות רצון הלקוחות ולהמשך השיפור גם בתוצאות הכספיות. בכוונתנו להמשיך ולהשקיע בתשתיות דור 5 והסיבים ובשיפור איכות ורמת השירות והאמון עם לקוחות החברה גם בעתיד."

לאחרונה חבר אבי גבאי, לשעבר מנכ"ל הקבוצה, לקבוצת משקיעים - ביניהם שלמה רודב וקבוצת ארקין במטרה לרכוש את פרטנר. אז חשפנו כאן בביזפורטל כי בעלי המניות בסלקום יכולים לתבוע את סלקום לנקוט בעולות נגד גבאי, דסק"ש בעלת השליטה יכולה לבקש צו מניעה, אחרת היא עצמה חשופה לתביעות בעלי המניות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Roobin Hood 10/03/2022 09:21
    הגב לתגובה זו
    אין חברה אחת בארץ שאפילו מתקרבת לביצועים שלו
  • חחחחחחחחחחח 11/03/2022 11:39
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מצטרף לחברה הזו אפילו בחינם חחחחחחחח
  • צודק (ל"ת)
    מאיר 10/03/2022 20:45
    הגב לתגובה זו
  • מסכימה איתך לגמרי (ל"ת)
    יזיזה 10/03/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.